ועוד בעניין פישוט הניקוד

עמית ו

New member
הניחו לניקוד לנפשו.

לא. אני לא יודע לנקד. אבל למה להתעלל בניקוד ולסרס אותו? אז בן יהודה פישל כשבחר את ההגיה המעפנה ביותר שיכול היה למצוא, ואיבדנו את ההבדל בין כ' לבין ח', בין א' לע' בין צירה לסגול ובין קמץ גדול לפתח. רק כי אנשים לא יודעים לנקד לבטל את הניקוד? לא יודע מה אתכם, אבל לי זה מזכיר את ההקלות בבחינות הבגרות. מה שיהפוך את הניקוד לשמיש אצל רוב הציבור הוא החזרתו למתכונת הלימודים. למה שאנשים שיכולים לפתור משוואות אינטגרליות ממעלה שנייה לא יוכלו לנקד?
 
ניקוד מצומצם

טוב, הוא באמת לא מחדש הרבה במאמר. (מלבד העובדה "שהכותב הוא דוקטורנט לבלשנות באוניברסיטת הסורבון בפאריס"). לא מצאתי שם לינק לדברי יוסי שריד, אז יגעתי ומצאתי. לעצם העניין - אני מוצא שיש תועלת בשיטת ניקוד שבה אני יכול לכתוב ללא שגיאות (אולי בהזדמנות זו אפשר גם להוסיף סימון למלרע/מלעיל שחסר בניקוד המוכר לנו). השיטה המסורתית תישאר בכל מקרה. הרי לא ישכתבו את התנ"ך, נכון? אז לדעתי צריך למצוא איך שתי השיטות יחיו זו לצד זו (למשל: ללמד בבצפר לקרוא את המסורתית, ולכתוב בשיטה המינימליסטית). ספרים/עיתונים מנוקדים רצוי שינוקדו בשיטה המסורתית.
 

דלזאגי

New member
איזה בלאגן

השיח האופנתי הזה על שינוי הניקוד כבר מביא לי את השעועית, ואת המשמשים, ואת רוביקרוזנטלים ביחד. בשביל מה צריך עוד שיטה? בשביל מה לבטל סימני ניקוד ולהשאיר אחרים, וליצור מערכת נוספת של כללים, שהרי ברור שגם בשיטה החדשה יצטרכו כללים, ומי שלא אוהב אותם היום, גם לא יאהב אותם כשהם יתפשטו, תרתי משמע. אני מסכים עם קודמי, אני ממש נחרד מהשאיפה להקלות וצמצום השפה העברית. אף אחד לא עד כדי כך מטומטם בשביל לא להבין, אם רק ירצה, את כללי הניקוד...יש בסך הכל ארבעה כאלה ואיתם אפשר לנקד בהצלחה שמונים אחוז מהמלים. הברה פתוחה/סגורה בשילוב עם מוטעמת/לא מוטעמת. לא ממש מסובך.
 

גרי רשף

New member
אני דווקא מסכים עם מישמיש

אני חושב שחלק גדול מהמהומה נוצר מכיוון שיש תחושה שמישהו מהאקדמיה הרהיב עוז בנפשו להציע לבטל את שיטת הניקוד הנהוגה מזה כאלפיים שנים. לא מדובר בביטול של הניקוד ההיסטורי, אלא בתוספת פשוטה שנועדה לציין את ההגיה הנכונה של המילים. הווה אומר- לא שיטת ניקוד חדשה אלא שיטת סימון הגייה. למשל- איך הוגים את המילה "רכבל"? התשובה הנכונה היא שיש לומר rakevel ולא rah'bal כפי שרבים סבורים. העובדה שעברתי לאותיות לטיניות היא מצערת- הרי מדובר במילה בעברית, ומדוע שלא אכתוב ואנקד בעברית, אלא שאני כמו רוב האוכלוסיה לא יודע בוודאות אם יש לנקד את ר' בפתח או בקמץ ואת כ' ו-ב' בסגול או בצירה. אם אנקד כיד הדימיון הטובה עלי זה יהיה צורם בדיוק כמו לכתוב "רקבל"- ההגיה אותה הגיה אבל זו טעות וזה צורם: טעות בניקוד צורמת למי שיודע לנקד וטעות כתיב למי שיודע לכתוב ללא שגיאות. שיטת סימון הגייה חדשה תאפשר לנו במקרה הצורך לציין את ההגייה וההטעמה, מבלי להחליף את הניקוד ההיסטורי ומבלי לנקד בצורה שגויה.
 
אם זה רק ארבעה כללים

אז אני מבקש שיעור מזורז בניקוד. (לי משום מה נראה שיש עשרות כללים. אבל אולי אני טועה)
 
ושאלה

מישהו יכול לשפוך קצת אור על שיטת הניקוד הארץ ישראלית? מתוך המאמר: "העברית שבפינו אינה המשך של הדיאלקט שייצגה שיטת הניקוד הטבריינית, אלא של הדיאלקט שמתעתקת שיטה אחרת, הניקוד הארץ-ישראלי."
 

דלזאגי

New member
אז מה? יש מאות מלים

שהומצאו, נהגו, חוברו ע"י אב"י וממשיכיו והאקדמיה.... ובכל זאת מנקדים אותן, לפי הגייה, לפי משקל, לא יודע. זה עדיין לא אומר שהן נוקדו בטעות. נראה לי שיש פה איזה קו שמוביל הזולל הממעיט בערך המילונים וכותביהם, ובכלל בשיטת הניקוד הנוכחית, מתוך רצון לפשט, אני מניח, את השפה, ואני שב וטוען שאין מה לפשט, הניקוד הוא ממש לא מסובך.
 
נו, באמת

1. "... הממעיט בערך המילונים וכותביהם, ובכלל בשיטת הניקוד הנוכחית". ממש לא! קרא שוב מה שכתבתי. 2. הפוסט שהפניתי אליו מתייחס למילים משנאיות (או באופן כוללני יותר: מילים ממקורות עתיקים שאינם מנוקדים), לא למילים חדשות שהומצאו ע"י אב"י. הפניתי כי זה נראה לי פוסט מעניין. אין לו קשר לנושא של השירשור הנוכחי ("ניקוד מצומצם בעד ונגד").
 

shellyland

New member
ואני חוזרת ומתעקשת

שיש לבטל את סימני הניקוד הקיימים ולהכניס במקומם אותיות תנועה, כמו ביידיש וביתר השפות המתוקנות.
 

אטיוד5

Active member
אבל אף פעם לא הסברת

מדוע אותיות תנועה ייטיבו עם העם יותר מניקוד. אים אאני כבאר מוסיף אותייות, אאז אאני יאכול באותה מידה גאם לנאקעד.
 
ואולי זאת הכוונה:

נIכתOב עIברIת עIם אOתOYIת נIקUד לAטIנOYIת.
 
נצל"ש: מכירים את הכתב הכרמלי

שהציע מיכאל אבינור? הנה דוגמית: מול שער הגיא מאת מיכאל אבינור לחן עממי ------------ ב-חורש של אורן מול שער ה-גיא אבדה אהבה לי כי הססתי מידי את נורית הכרתי מ-ימי ילדותי תמיד אהבתיה ב-כל לבבי וכו' (משורר גדול הוא לא)
 
למעלה