עדיין לא נס ליחו
כחניך ומדריך לשעבר בשבט "דיזנגוף" התל-אביבי, אני מודה שלפעמים, ככה, בא לי פתאום לחזור לאותם הימים. פעולות דו שבועיות בימים שלישי ושבת הכוללות: שיחות בנושאי אקטואליה וחברה, מצא את המטמון (סימני דרך), לימודי מחנאות תאורטיים ומעשיים. ולפעמים שהמדריך לא הכין תכנית, נשלחנו להעביר את הזמן במשחק כדורגל ובשאר משחקי הכדור. זוכר במיוחד משום מה את חג הפורים. שלמנו 5 לירות ועברנו בתחנות פעילות למיניהם בסגנון הלונה פארק לעניים. והטיולים. החל מיום אחד וכלה בשבוע ימים (ג'מבורי). זוכר עד היום את הטיפוס ל... הר התבור שבשבילנו היה כמו כיבוש האברסט. היו ימים והנה הם חוזרים. למי שמתאים ולמי שעיתותיו בידו, כדאי שיאמץ, כי גם בגיל מתקדם עדיין לא נס ליחו.