ועוד משהו שלמדתי
אני משתדלת לשתף אותכם בכל המידע החדש שנופל עלי, אולי תמצאו בזה עזרה, או לפחות תכירו עוד פאן... החלטתנו להיות מוכנים להעביר את אימא למוסד סיעודי. "מוכנים" פרושו להחליט על מוסד מתאים, ובמידת הצורך - לא להתקשקש עם חיפושים (כפי שאני תמיד גורסת - להקדים את המחלה...). אז הינה קצת מחירים: המוסדות ה"פשוטים", כלומר צפופים, שלושה חולים בחדר - 9,000 ש"ח. לא מצאנו משהו יותר זול. המוסד "הכי הכי" שראינו - מחלקה קטנה ואינטימית בבנין חדיש ויפהפה עם הרבה עובדים - 16,700 ש"ח. לא פחות... רק במוסד זה יש להוסיף עלות תרופות וחיתולים. ביניהם יש מקומות סבירים באזור - 12,000 ש"ח. קשה מאוד להעריך את רמת הטיפול בחולה בעת העדר המשפחה. דווקא הצוות באחד המקומות הזולים עשה עלי את הרושם הטוב ביותר, אבל לך תדע. היחס הכמותי בין מטפלים לחולים טוב יותר המקומות היקרים. קחו בחשבון שהחולים שלנו לא מתרשמים מרמת הארכיטקטורה וצבע הקרמיקה, אבל המשפחות דווקא כן... עוד בעניין עלות: משרד הבריאות משתתף בעלות, אפילו בכולה, אם לחולה (ולילדיו !!!) אין נכסים או הכנסות. כלומר, מי שרוצה מימון של משרד הבריאות, צריך לחשוף בפני המשרד את כל ההכנסות והרכוש של החולה (כולל הדירה בה הוא גר. לדעת המשרד, אם החולה עובד למוסד - עליו להשכיר את ביתו !!) אחרי שימוצה כל רכושו, מבקשים סיוע מהילדים על פי הכנסתם. רק כששם אין מקורות מימון - המשרד משלם. כלומר - הבשורה הטובה היא שאין חולה שנשאר ללא סידור, גם אם אין לו שום מקור הכנסה. בכל המוסדות בהם ביקרתי משתדלים להעסיק את החולים במשך היום (שזה יתרון גדול על פני הישיבה הבטלה והבהיה האינסופית בטלביזיה בבית) , מוציאים אותם מהמיטות, מספקים תמיכה רפואית סבירה (שוב, עד כמה שאפשר לברר בשאלות) וקשובים לבקשות מיוחדות (אוכל דיאטטי או מרוסק, תלית תמונות ומזכרות בחדר וכו'). אנחנו, כמשפחה, מנסים "למשוך" עוד קצת בבית.
אני משתדלת לשתף אותכם בכל המידע החדש שנופל עלי, אולי תמצאו בזה עזרה, או לפחות תכירו עוד פאן... החלטתנו להיות מוכנים להעביר את אימא למוסד סיעודי. "מוכנים" פרושו להחליט על מוסד מתאים, ובמידת הצורך - לא להתקשקש עם חיפושים (כפי שאני תמיד גורסת - להקדים את המחלה...). אז הינה קצת מחירים: המוסדות ה"פשוטים", כלומר צפופים, שלושה חולים בחדר - 9,000 ש"ח. לא מצאנו משהו יותר זול. המוסד "הכי הכי" שראינו - מחלקה קטנה ואינטימית בבנין חדיש ויפהפה עם הרבה עובדים - 16,700 ש"ח. לא פחות... רק במוסד זה יש להוסיף עלות תרופות וחיתולים. ביניהם יש מקומות סבירים באזור - 12,000 ש"ח. קשה מאוד להעריך את רמת הטיפול בחולה בעת העדר המשפחה. דווקא הצוות באחד המקומות הזולים עשה עלי את הרושם הטוב ביותר, אבל לך תדע. היחס הכמותי בין מטפלים לחולים טוב יותר המקומות היקרים. קחו בחשבון שהחולים שלנו לא מתרשמים מרמת הארכיטקטורה וצבע הקרמיקה, אבל המשפחות דווקא כן... עוד בעניין עלות: משרד הבריאות משתתף בעלות, אפילו בכולה, אם לחולה (ולילדיו !!!) אין נכסים או הכנסות. כלומר, מי שרוצה מימון של משרד הבריאות, צריך לחשוף בפני המשרד את כל ההכנסות והרכוש של החולה (כולל הדירה בה הוא גר. לדעת המשרד, אם החולה עובד למוסד - עליו להשכיר את ביתו !!) אחרי שימוצה כל רכושו, מבקשים סיוע מהילדים על פי הכנסתם. רק כששם אין מקורות מימון - המשרד משלם. כלומר - הבשורה הטובה היא שאין חולה שנשאר ללא סידור, גם אם אין לו שום מקור הכנסה. בכל המוסדות בהם ביקרתי משתדלים להעסיק את החולים במשך היום (שזה יתרון גדול על פני הישיבה הבטלה והבהיה האינסופית בטלביזיה בבית) , מוציאים אותם מהמיטות, מספקים תמיכה רפואית סבירה (שוב, עד כמה שאפשר לברר בשאלות) וקשובים לבקשות מיוחדות (אוכל דיאטטי או מרוסק, תלית תמונות ומזכרות בחדר וכו'). אנחנו, כמשפחה, מנסים "למשוך" עוד קצת בבית.
