ועוד משיטוטיי: הסבא של עצמי
עוד אני משוטט, והנה אני מוצא שיר שחיפשתי מזמן: כיצד יכול אדם להיות הסבא של עצמו? השתעשעתי בלתרגם אותו - אבל כדאי לקרוא גם את המקור. קיראו לאט - ותבינו. אפשר גם להיעזר באיור - אילן היוחסין המתאר את המצב בשיר... אני הסבא של עצמי
כשהייתי בן עשרים וקצת, לפני שנים רבות, נישאתי לאישה - אלמנה נחמדה מאוד. היתה לה בת בוגרת, אדומת שיער ובהירה, שהתאהבה באבא שלי - והם התחתנו במהרה. כך הפך אבי להיות לחתני - דבר קצת משונה ובתי הפכה לאמי - כי לאבי נישאה, הרי. ואם אפשר קצת לסבך, אך גם שמחה לגרום, נולד לי אז תינוק קטן, מאושר מיום ליום. ילדי הפך להיות מייד לאבא שלי - גיס ולכן היה לדוד שלי - עסק די מרגיז. כי אם הוא הדוד שלי, יוצא שהוא גורף את תפקיד האח של בת האלמנה, שהיא גם אימי החורגת. לאשתו של אבי נולד אז בן (סיפור ממש אמיתי), שהפך בן-רגע לנכדי, כיוון שהוא הבן של בתי. אשתי, כעת, היא אם אמי - עסק לא שולי, כיוון שזה הופך אותה להיות הסבתא שלי! אם אשתי היא סבתי, אני, הרי, נכדה, וככל שאני חושב על זה - נותרת החידה, כיוון שכך נוצר מצב בכלל לא עממי - כבעל של סבתי, הרי אני... הסבא של עצמי
ארנון
עוד אני משוטט, והנה אני מוצא שיר שחיפשתי מזמן: כיצד יכול אדם להיות הסבא של עצמו? השתעשעתי בלתרגם אותו - אבל כדאי לקרוא גם את המקור. קיראו לאט - ותבינו. אפשר גם להיעזר באיור - אילן היוחסין המתאר את המצב בשיר... אני הסבא של עצמי