ציפור לילה...
New member
ועוד על אמנות האהבה {מומלץ}
`` ראשית חכמה, יש להגיע לכלל הכרה כי ה א ה ב ה היא אמנות, ממש כשם שהחיים אמנות הם: אם בצוננו ללמוד הלכות האהבה, עלינו לפתוח באותה דרך שבה אנו פותחים ברצוננו ללמוד כל אמנות אחרת, נניח מוסיקה, ציור, פיסול, או אמנות הרפואה. מה הם הצעדים ההכרחיים בלימודה של אמנות כלשהי? תהליך הלמידה של אמנות ניתן לחלק לנוחותנו לשני חלקים: האחד, התמחות בהלכה: השני התמחות במעשה. אם ברצוננו ללמוד חכמת הרפואה עלינו לדעת קודם כל את כל העובדות בגופו של האדם, ובחלאים למינהם. משקניתי כל הידע התאורטי הזה. עדיין אינו בשום פנים בקי בחכמת הרפואה. לא אהיה לשליט באמנות זו אלא לאחר אימון מרובה, עד שבסופו של דבר כל מסקנות הידע התאורטי שלי וכל מסקנות האימון שלי יתמזגו ויהיו לאחד - האינטואיציה שלי, שהיא יסוד ועיקר לשליטה באמנות כלשהי. אבל מלבד לימוד ההלכה והמעשה קיים גורם נדרש אחר כדי להגיע לכלל מומחיות באיזו אמנות - המומחיות באמנות מן הדין שתהיה עניין שכל דעתו של אדם נתפסת לו: מן הדין שלא יהיה בעולם דבר החשוב בעיניו יותר מן האמנות. הוא כלל לגבי המוסיקה, הרפואה הפיסול - ולגבי האהבה וייתכן שכאן נעוצה התשובה לשאלה מדוע בני-אדם בתרבותנו ממעיטים כל כך בלמידה של אמנות זו, על אף כשלונותיהם המפורשים: על אף הכמיהה עמוקת השרשים לאהבה, מוחזק כמעט כל דבר אחר חשוב מן האהבה: ההצלחה, היוקרה, הכסף, הכוח - כמעט כל מרצנו משמש ללימוד הדרכים שבהם ניתן להשיג מטרות אלו. וכמעט אין מוקדש שום מאמץ ללימוד אמנות האהבה. הייתכן שמוחזקים ראויים ללימוד רק אותם דברים שבאמצעותם יכול אדם לזכות בממון או ביוקרה ושהאהבה אשר ``רק`` הנפש מרוויחה ממנה, ואין כל ריווח בצדה במובן המודרני, היא דבר מותרות שאין אנו רשאים לבזבז מרץ רב עליו? אם כך ואם כך,
`` ראשית חכמה, יש להגיע לכלל הכרה כי ה א ה ב ה היא אמנות, ממש כשם שהחיים אמנות הם: אם בצוננו ללמוד הלכות האהבה, עלינו לפתוח באותה דרך שבה אנו פותחים ברצוננו ללמוד כל אמנות אחרת, נניח מוסיקה, ציור, פיסול, או אמנות הרפואה. מה הם הצעדים ההכרחיים בלימודה של אמנות כלשהי? תהליך הלמידה של אמנות ניתן לחלק לנוחותנו לשני חלקים: האחד, התמחות בהלכה: השני התמחות במעשה. אם ברצוננו ללמוד חכמת הרפואה עלינו לדעת קודם כל את כל העובדות בגופו של האדם, ובחלאים למינהם. משקניתי כל הידע התאורטי הזה. עדיין אינו בשום פנים בקי בחכמת הרפואה. לא אהיה לשליט באמנות זו אלא לאחר אימון מרובה, עד שבסופו של דבר כל מסקנות הידע התאורטי שלי וכל מסקנות האימון שלי יתמזגו ויהיו לאחד - האינטואיציה שלי, שהיא יסוד ועיקר לשליטה באמנות כלשהי. אבל מלבד לימוד ההלכה והמעשה קיים גורם נדרש אחר כדי להגיע לכלל מומחיות באיזו אמנות - המומחיות באמנות מן הדין שתהיה עניין שכל דעתו של אדם נתפסת לו: מן הדין שלא יהיה בעולם דבר החשוב בעיניו יותר מן האמנות. הוא כלל לגבי המוסיקה, הרפואה הפיסול - ולגבי האהבה וייתכן שכאן נעוצה התשובה לשאלה מדוע בני-אדם בתרבותנו ממעיטים כל כך בלמידה של אמנות זו, על אף כשלונותיהם המפורשים: על אף הכמיהה עמוקת השרשים לאהבה, מוחזק כמעט כל דבר אחר חשוב מן האהבה: ההצלחה, היוקרה, הכסף, הכוח - כמעט כל מרצנו משמש ללימוד הדרכים שבהם ניתן להשיג מטרות אלו. וכמעט אין מוקדש שום מאמץ ללימוד אמנות האהבה. הייתכן שמוחזקים ראויים ללימוד רק אותם דברים שבאמצעותם יכול אדם לזכות בממון או ביוקרה ושהאהבה אשר ``רק`` הנפש מרוויחה ממנה, ואין כל ריווח בצדה במובן המודרני, היא דבר מותרות שאין אנו רשאים לבזבז מרץ רב עליו? אם כך ואם כך,