ועוד שאלה בקשר לחברים של הילדים

[עינת דולב הדס]

ועוד שאלה בקשר לחברים של הילדים

יש מצב שיש לילד שלכם חבר שאתם ממש אבל ממש לא אוהבים ולא רוצים שהוא יהיה חבר שלו?
מה עושים במקרה כזה???

 

[רזאי]

קרה בגילאי גן,

וגם בכיתות נמוכות של ביה"ס היסודי (לא אותו ילד). בגן אמרתי לו שאני מתנגדת לקשר, וביקשתי מהגננת שתדאג להפריד בינהם. בכיתה ב' דיברתי איתו, הסברתי לו ושכנעתי אותו. הוא ניתק בעצמו את הקשר אחרי כמה זמן.

 

[עינת דולב הדס]

אני גם תוהה

אני זוכרת מקרה בו ההורים שלי לא אהבו חברה שלי ואני עשיתי להם דווקא. בסופו של דבר הקשר בינינו התמוסס אבל היתה תקופה ארוכה שכעסתי על ההורים שלי ובעיקר על שלה שלא מרשים לנו להיות חברות אז ממש עשינו דווקא.
זה לא משיג את התוצאה ההפוכה?
אני סומכת על הילדים שלי שיעשו בחירות נכונות וגם רוצה לשדר להם שאני סומכת עליהם כדי להעצים את הביטחון שעצמי שלהם אז אם אני אוסרת עליהם לשחק עם חבר אני משדרת את ההפך, שאני לא סומכת על הבחירות שלהם.
למה בדברים אחרים אני מצליחה ובחברים זה קשה?

 

[schlomitsmile]

אפשר להביע את דעתך על הילד והתנהגותו בלי לאסור.
בצורה הוגנת כמובן, לא סתם "לרדת" עליו.
במשך הזמן סביר להניח שהביקורת שלך תחלחל לבנך/בתך,
והוא בעצמו יבחר להתרחק מאותו ילד.

 

[רזאי]

בגיל הגן הם לא עושים דווקא.

בגיל יותר מבוגר צריך לנהל איתם שיחות. הבן שלי נוכח בעצמו שהילד לא ילד חיובי. לשמחתי הוא למד את הלקח, ומאז כל החברים שלו ממש נחמדים. הייתי צריכה לגרום לו לשים לב למה שלא מצא חן בעיני, ולחכות שהוא יסיק את המסקנה הנכונה בעצמו.
בגיל עוד יותר מבוגר זה לא קרה לי עדיין, ואני מקווה שלא יקרה. אני זוכרת את עצמי עושה דווקא להורים שלי, כשהייתי בת 16.

 

[מגי 336]

למה אינך אוהבת את החבר של הילד?

 

[עינת דולב הדס]

אני חושבת

שאותה חברה משפיעה לרעה. היא מגיעה ממשפחה בעייתית וזה בעייתי. אני רואה את ההשפעה שלה בבית אח"כ בדיבור ובמנהגים שאנ י לא אוהבת. כמובן שעד כה לא אמרתי כלום אבל אני תוהה מה לעשות.

 

[מגי 336]

מכירה את הסיטואציה

בת כמה הבת שלך? הדרך לדעתי היא לשוחח איתה בשיחה "לא רשמית" בה תעלי את התהיות שלך לגבי אותה חברה.

הילדים שלנו מקשיבים לנו גם אם זה לא נראה כך... הם מפנימים תוך כדי הקשבה וממשיכים לחשוב על הדברים גם אחר כך.
מנסיון שלי זה עובד... לא באופן מיידי בדרך כלל אלא בהדרגה.
לאחר שאת מעלה את התהיות שלך, הם שמים לב יותר לניואנסים ולהתנהגויות של החברים ומחליטים בעצמם, ברוב המקרים על פי דעת ההורים.

 

[עינת דולב הדס]

בינתיים

אני לא אומרת כלום.
אני מאוד סומכת על הבת שלי ולא רוצה להתערב.
אני מאמינה שהיא תרגיש ותדע בסוף מי מתאים לה ומי לא. אני מקווה בכל אופן

 

[רזאי]

בדיוק מה שאני עושה.

עד היום זה תמיד עבד.