ועוד שאלה

[אמא נ]

ועוד שאלה../images/Emo35.gif

האם תינוק חדש באמת עוזר לילד עם הבעיה להתקדם. יש לי ילד בן 5 שמוגדר כ-PDD ויש לנו תינוקת בת חודשיים. הסבירו לנו שעכשיו כשלא נוכל לתת לו את 100% תשומת הלב לא תהיה לו ברירה אלא לנסות לתקשר יותר בדרכו שלו - רמת התסכול שלו תעלה . האם מישהו חווה מצב כזה

אנחנו לא מצפים לנס , אבל יהיה מעניין לראות איך היא תשפיע עליו.

 

[doroniz]

אח/אחות צעיר/ה

עומר שלנו בן 7 ו-8 חודשים ולפני יומיים מלאו לאחיו הצעיר שנתיים (מזל טוב לנו). גם לנו אמרו רבים שאח או אחות יעשו לעומר רק טוב. ההתלבטויות היו רבות - מצד אחד היה (וישנו עדיין) רצון עז להרחיב את המשפחה ומצד שני הפחד שמא האח או האחות יכנסו גם תחת מטרית האוטיזם. לבסוף החלטנו "לקפוץ למים" ולתת לגורל להכריע. התוצאה, כאמור, ילד מקסים (נורא רצינו בת אבל...) רגיל לחלוטין. היחסים בין שניהם (עומר ואופיר) מצוינים - אופיר פשוט מעריץ את עומר (בהמשך סיפור חביב בנושא) ועומר מחבק ומנשק את אופיר, מוותר לו לפעמים, יש מריבות ועימותים. סיפורון: אתמול עומר נמצא במועדונית וחוזר הביתה בסביבות 19:00. הייתי צריך לעלות למחשב וכאשר אופיר עלה איתי לשם (לא יעלה על הדעת להשאיר אותו מחוץ לטווח הראיה שלי - הוא בן שנתיים) הוא התחיל לקרוא "עומר, עומר" מתוך ידיעה שעומר למעלה משחק במחשב. אמרתי לאופירצ'וק שעומר במועדונית ויחזור יותר מאוחר והוא קצת התאכזב אבל נהנה לקבל תשומת לב בלעדית. כשחזרנו למטה הוא ביקש לשמוע שירי חנוכה בדיסק של עומר - בד"כ הוא לא יכול כי עומר קובע מה יתנגן בדיסק שלו. אמרתי לאופיר שעכשו הוא יכול לבחור כי עומר במועדונית, ואופיר הבין שיש גם יתרונות לזה שעומר לא בבית. יותר מאוחר עומר הגיע ואחרי המקלחות הם רואים ביחד קלטת וידיאו. שניהם ביקשו לכרסם סינימיני וביקשו ממני לשבת ביניהם. ברגע שהאחד ביקש חיבוק מיד התייצב השני לחיבוק - ואני ביניהם נהנה מכל רגע. הסיפורון הזה ממחיש את הדינמיקה של מערכת היחסים בין שניהם. מקווה שלא שיעממתי אתכם. דורון.

 

[אמא נ]

לא שיעממת בכלל../images/Emo13.gif

זה רק מחמם את הלב. וגם לי יש סיפור קצר. יואב בן החמש היה איתנו כשרחצנו את לילך בת החודשיים והתלהב ונגע בה במים בביישנות ושימחה.יום לאחר מכן הגיעה אליו קלינאית תקשורת בדיוק כשרחצנו אותה והוא פיספס את המקלחת.מאוחר באותו הערב הוא משך אותי כשהחזקתי אותה לכיוון האמבטיה שלה והבנו שהוא רצה שנעשה זאת שוב. זה היה מקסים, כמובן שעכשיו אנחנו דואגים לקרוא לו למקלחת שלה - הוא מאושר וזה מה שחשוב.

 

[חנניה1]

../images/Emo49.gif לאופיר שתראו רק נחת....

אצלנו הפרש הגילאים בין הגדול שהוא pdd לקטן שהוא ילד כמו כולם 7 שנים, שי הקטן מאוד תרם ותורם לעידן בהרבה תחומים, הוא גרם לו פחות להתרכז בעצמו, לדעת להתחלק עם אחרים, לא לחשוב רק על עצמו. מההתחלה עידן קיבל את הולדת אחיו בשמחה, הוא היה שותף לכל ועזר לטפל בו, לא היה קיים כמעט תסכול. שי פרטנר מצויין למשחקים וגורר את עידן כל הזמן לשחק ביחד. הוא גם מבין שעידן צריך את השקט שלו ויודע מתי להפסיק להציק לו. לפעמים אני חושבת לעצמי איזה חיים היו לעידן אם לא היה לו אח - לשחק איתו, לריב איתו, לצחוק איתו, להשתעשע איתו, לשחק כדורגל איתו ביחד בבית (לא להבהל. הכדור מבד). עם כל החששות בלהביא ילד נוסף (האמת...שאני לא רציתי) עשיתי מצווה לעידן מכל הבחינות וגם...לנו עצמנו, זה נתן לנו הרבה כוחות. ובכלל כייף לראות אותם יחד. אני מרגישה שיש לי משפחה.

 

[doroniz]

../images/Emo51.gif רבה

אכן לא פעם אנחנו נפעמים ומתרגשים מאופיר כי פשוט אנחנו מכירים את ההתקדמות בצורה אחרת (של עומר). לא מזמן (לפני כשבועיים) נזכרנו שבערך בגיל הזה עומר אובחן ומיד נזכרנו איך עומר התנהג בגיל הזה ואיך אופיר מתנהג. זה נראה לנו פשוט מופלא - כאילו אופיר הוא גאון או משהו כזה, למרות שאם מפעילים את ההגיון אז אופיר הוא פשוט ילד "רגיל". דורון.