ועכשיו כואב
עכשיו בלילה כל המחשבות באות, וכל הגעגועים. וזה לא שלא זרקו אותי בעבר, בדיוק כמו שאני זרקתי אחרים. אבל עכשיו יש תחושת פיספוס מדהימה וצורבת. פחות מ24 לפני שהוא גמר את זה הוא אמר שאני הדבר היחיד שגורם לו לחייך בתקופה כזו. סימני שאלה בערמות, התשובות כנראה ישארו אצלו. וכל כך מרגיש לי שנכשלתי, שפיספסתי את הקוד שפותח את הכספת, שפיספסתי משו טוב כל כך ואין לי מושג אפילו מה עשיתי. וכרגע הקלישאות של "זה לא את זה הוא" לא מנחמות, כי זה שורף מבפנים, כי זה נמצא בראש כל הזמן, כי אני הולכת עם חור ענקי בבטן..... והשאלה היחידה שמעניינת אותי כרגע, השאלה היחידה שאין לי תשובה, השאלה היחידה שמשאירה אותי בקשר שכבר נגמר זה למה? והכל מזכיר לי אותו, והחיוך שלו חסר לי כל כך, והמבט הזה בעיניים שגרם לי להרגיש כל כך מיוחדת וההבנה שלו אותי בדרך אחרת מהעולם, הכל מתחבר אליו ורק הוא- לא מתחבר, רק הוא נשאר אניגמה. אין לי מושג איך ב24 שעות אפשר להגיד "את הדבר היחיד שגורם לי לחייך כרגע" ו"אני לא מרגיש אליך כלום" סמני שאלה כל כך כואבים... ואין לי תשובות וזה משגע אותי, כי בדרך כלל אני מבינה למה דברים קורים בעולם שלי, בדרך כלל אני מקבלת את מה שאני רוצה אבל כרגע אין אפילו איך להלחם על זה. אף אחד לא יהיה איתי כפשרה. אף אחד לא יהיה איתי רק כי אני יודעת לשכנע אסקימואים לקנות קרח. אף אחד לא יהיה איתי כי לא נעים לו. מלחמה אבודה מראש- קוראים לזה.... ועדיין- הוא איתי כל הזמן, ואין לי מושג איך לנתק אותו ממני, חוצ מזמן.... תודה שהקשבתם אני
עכשיו בלילה כל המחשבות באות, וכל הגעגועים. וזה לא שלא זרקו אותי בעבר, בדיוק כמו שאני זרקתי אחרים. אבל עכשיו יש תחושת פיספוס מדהימה וצורבת. פחות מ24 לפני שהוא גמר את זה הוא אמר שאני הדבר היחיד שגורם לו לחייך בתקופה כזו. סימני שאלה בערמות, התשובות כנראה ישארו אצלו. וכל כך מרגיש לי שנכשלתי, שפיספסתי את הקוד שפותח את הכספת, שפיספסתי משו טוב כל כך ואין לי מושג אפילו מה עשיתי. וכרגע הקלישאות של "זה לא את זה הוא" לא מנחמות, כי זה שורף מבפנים, כי זה נמצא בראש כל הזמן, כי אני הולכת עם חור ענקי בבטן..... והשאלה היחידה שמעניינת אותי כרגע, השאלה היחידה שאין לי תשובה, השאלה היחידה שמשאירה אותי בקשר שכבר נגמר זה למה? והכל מזכיר לי אותו, והחיוך שלו חסר לי כל כך, והמבט הזה בעיניים שגרם לי להרגיש כל כך מיוחדת וההבנה שלו אותי בדרך אחרת מהעולם, הכל מתחבר אליו ורק הוא- לא מתחבר, רק הוא נשאר אניגמה. אין לי מושג איך ב24 שעות אפשר להגיד "את הדבר היחיד שגורם לי לחייך כרגע" ו"אני לא מרגיש אליך כלום" סמני שאלה כל כך כואבים... ואין לי תשובות וזה משגע אותי, כי בדרך כלל אני מבינה למה דברים קורים בעולם שלי, בדרך כלל אני מקבלת את מה שאני רוצה אבל כרגע אין אפילו איך להלחם על זה. אף אחד לא יהיה איתי כפשרה. אף אחד לא יהיה איתי רק כי אני יודעת לשכנע אסקימואים לקנות קרח. אף אחד לא יהיה איתי כי לא נעים לו. מלחמה אבודה מראש- קוראים לזה.... ועדיין- הוא איתי כל הזמן, ואין לי מושג איך לנתק אותו ממני, חוצ מזמן.... תודה שהקשבתם אני
... לא רואה בעצמי משהו מעל... אני כמוך וכמו כולם, רק כחולה קצת וצריכה למחוק הודעות של פרסומות...לפעמים... גם לי יש רגשות, קשיים, גם אני עושה טעויות.... יש את החתימה שלך - מאבנים למדתי לעוף. תחשבי עליה. אני חושבת שיש לך סינדרום דומה לשלי, הצורך לטפל... ולכן את כ"כ נמשכת וכ"כ לא יכולה ללכת מאותו בחור, שסך הכל לא נמצא במקום טוב וצריך עזרה, ואת... את אולי יכולה לעזור לו ואיך הוא לא מבין את זה וכו'... סוג של מנגנון הירואי-מזוכיסטי... ואני מנסה לחשוב למה, לפחות לי יש את המנגנון הזה... ואולי המחשבה היא שאם תצילי אותו אז? ... כנראה שכך תצילי את עצמך... וברור שהתשובה היא לא.... זו לא הדרך... ואפילו אם כן - תוותרי על להציל אותו ותלכי ישר על להציל את עצמך. קחי עוד חיבוק.