ועכשיו מה?
אז שוב בנוגע לחברה שלי.
אתמול היא זרקה באוויר מבלי רצון להרחיב, שבסורוקה הודיעו לה חד משמעית שאפילו לא ינסו IVF וזהו. היא לא רצתה לדבר ואני לא דחקתי בה. ההנחה שלי היא שמדובר על עניין גיל. בינואר היא "תחגוג" 44. וכבר מראש אמרו לה שאולי היא תצטרך תרומת ביצית, אז אני מניחה שעל כך מדובר.
אז זה נורא לא פייר ונורא מדכא. והשאלה היא מה עכשיו?
אני לא אציק לה, אבל מתישהו הנושא כן יעלה ואחרי התסכול והכעס ואני רוצה להיות מוכנה עם רעיונות בשבילה. ואם היא לא תרצה, אז לא.
האם להמליץ לה על חוו"ד שני? הרי התותחים הגדולים לא יושבים בסורוקה, עם כל אהבתי לדרום.
ייעוץ?
מה אתן אומרות?
אז שוב בנוגע לחברה שלי.
אתמול היא זרקה באוויר מבלי רצון להרחיב, שבסורוקה הודיעו לה חד משמעית שאפילו לא ינסו IVF וזהו. היא לא רצתה לדבר ואני לא דחקתי בה. ההנחה שלי היא שמדובר על עניין גיל. בינואר היא "תחגוג" 44. וכבר מראש אמרו לה שאולי היא תצטרך תרומת ביצית, אז אני מניחה שעל כך מדובר.
אז זה נורא לא פייר ונורא מדכא. והשאלה היא מה עכשיו?
אני לא אציק לה, אבל מתישהו הנושא כן יעלה ואחרי התסכול והכעס ואני רוצה להיות מוכנה עם רעיונות בשבילה. ואם היא לא תרצה, אז לא.
האם להמליץ לה על חוו"ד שני? הרי התותחים הגדולים לא יושבים בסורוקה, עם כל אהבתי לדרום.
ייעוץ?
מה אתן אומרות?