ועל סדר היום- ס ד ר י ו ם

[אמא ביולוגית]

ועל סדר היום- ס ד ר י ו ם ../images/Emo132.gif

מקווה שזה בסדר שאני פותחת שרשור חדש בנושא... התחלתי לדבר על זה במפגש אצל דבורה. בקרוב מאד תגיע המטפלת, עד אז הילדים יהיו בערך בני חדשיים וחצי- זמן טוב להתחיל לסדר להם את היום, לא? נכון לעכשיו, סדר היום הוא הנקה מתי שבא. בלגן די מוחלט. דווקא הלילה די הסתדר- ורק בזכותם. בעוד שביום הם יונקים בתשלומים, פולטים ורוצים עוד, בלילה הם קמים ליניקה קצרה וממצה ונרדמים עלי ישר. חוזרים לישון לאיזה 3-4 שעות (הלילה שחר ישן מ-22:30 עד 4:00!! כמובן שאנחנו לא כי טל דווקא קם, אבל יש תקווה) כשאני יוצאת איתם לטיולים, דווקא אז היום יותר מסתדר, בחוץ הם נשפכים ותופסים מרווחי שינה גדולים יותר, ואז קמים רעבים ואוכלים ארוחה יחסית טובה. אבל בבית אני לא מצליחה כל כך לסדר את העניינים.. האם אני אופטימית מדי ואילו נסיונות כושלים בגיל כל כך צעיר? פשוט במצב כזה אני לא יכולה לצאת מהבית אפילו לשעה או שעתיים, ולא מצליחה בכלל לישון במהלך היום וכל כך בא לי...

 

[אמא של פילפילון]

אני לא אמא לתאומים

ואני די בטוחה שאצל תאומים יש כורח לארגן שגרה בגיל מעט צעיר יותר, אבל ככלל, גיל חודשיים הוא מוקדם להסדרת שגרה וסדר יום. כן אפשר לנסות להתחיל במקטעים קטנים. למשל, ציינת שטיול די מארגן אותם. את יכולה להכניס את הטיול לשגרה (הרי רוב הימים יפים). כך לגבי מועד וסדר הרחצה. לאט לאט טל ושחר יהיו מאורגנים יותר ויותר צפויים, אבל בהחלט עוד חזון למועד. אני לא בטוחה שהצלחתי להבהיר את עצמי (די בטוחה שלא, ליתר דיוק) אבל הכוונה היא שעדיין אין שגרה, אבל ככל שליום עצמו יהיה סדר קבוע כך יקל על טל ושחר להשתלב תוכו (זו "תסמונת הילד השלישי" הוא מתעורר בשבע בבוקר מרעש ההתארגנות לבית הספר, מעירים אותו בצהרים כדי לאסוף מבית הספר, בארבע שמים אותו בסלקל להסעות חוגים וכו'. מכיוון שמסביב מתנהלת שגרה הוא "משתחל" לתוכה). אני מבינה שטל ושחר הם הילדים היחידים בבית ולכן קל יותר להתנהל סביבם. מצד שני, הם שניים וזה כבר מחייב אופרציות שונות לחלוטין. אני בטוחה שתיכף יבואו האמהות הותיקות לתאומים ויעשירו מנסיונן הרלוונטי יותר.

 

[אלמוג שלי]

לא חושבת שזה קשור להנקה

אני יכולה להגיד שבגיל חודשיים התחלתי לסגל לתאומים סדר יום, בעיקר בשבילי. כדי שאוכל לארגן קצת את הבית, לאכול, להתקלח, בעיקר כי אין לי עזרה בשעות היום. שמתי לב שאחד מהם זקוק לשנת בוקר ולכן כיוונתי גם את השני לשינה באותו זמן, אם ע"י הנקה בו זמנית של שניהם ואם הנקה שלהם אחד אחרי השני, כשהראשון נרדם עברתי לשני. אח"כ אכלתי ארוחת בוקר, התקלחתי והתארגנתי ליציאה. כשהם קמו הלבשתי אותם, הנקתי שוב ויצאנו. דרך אגב לפעמים נראה לי בבוקר שאחד מהם לא מוכן לשינה ואז אני שמה על הבטן על מזרון הפעילות, הוא מתבונן בראי או בדברים אחרים ובד"כ תוך כמה דקות מתעייף ונרדם. לאחרונה בגיל 4 חודשים התחלתי לסגל להם גם שנת צהריים. לפעמים זה לא הולך אבל אני מאוד משתדלת שזה יקרה, בעיקר כדי שבשעה הראשונה שהגוזל הגדול שלי מגיע הביתה (ב- 16:00) אהיה פנויה אליו.

 

[אלמוג שלי]

קמו= התעוררו (כמובן...)

 

[אמא ביולוגית]

עוד לא הגעתי למסקנות חד משמעיות-

מה מרדים אותם ומה מעיר, ומתי הם אוהבים לישון- מלבד אחד, הם אוהבים להיות בחוץ. אז זה יופי- כי גם אני, אבל בזמן שאנחנו בחוץ אני לא ממש יכולה לישון או להשלים עבודות בבית... כשחוזרים הביתה, ממשיך הכאוס. אבל תודה על הטיפים, ננסה ונראה.

 

[אלמוג שלי]

האם את מניקה אותם מחוץ לבית ?

אני מניקה אותם בכל מקום. בכל גינה, על כל ספסל. יוצא לפעמים שכשאנחנו מגיעים הביתה הם כבר דשנים מאכילה בחוץ ואז יש קצת מנוחה והם ישנים (למשל היום הצלחתי לסדר את הבית, לשלם חשבונות וגם לגלוש כאן וזה אחרי שישבתי עם חברה והבן שלה בבית קפה וכל הזמן הנקתי...)

 

[דבורה1]

הי ביו'

בשיחה עם נועה הוחלט שמהיום שמך המקוצר יהיה "ביו"

- (תודי שהבאת את זה על עצמך

סדר יום הוא בעיני הדבר הכי חשוב. לא בשביל הילדים כמו בשבילי. מגיל חודשיים בביתנו הונהג הנוהל שעובד עד היום בכל הנוגע להשכבות בערב: אמבטיה, הנקה ולמיטה. בשאר היום, הקפדתי על טיול של לפחות שעתיים בחוץ, אלא אם כן ירד גשם. שעות של שינה ושעות של ערות. באומרי "הקפדתי" אני מתכוונת במובן המאוד רחב של המילה. אני רציתי. הם, לפחות בהתחלה, לא כ"כ שמעו לי. יש לנו צילומי וידאו נורא מצחיקים מגיל 3 -4 חודשים בהם הילדים שוכבים במיטה בבוקר ואני מרצה להם מה יהיה סדר היום היום, מה הציפיות שלי ומה יקרה למי שיפר את הסדר

. אז אמרתי... בכל מקרה חשוב להתחיל. תחשבי איך את *רוצה* בגדול שהיום יראה ותנסי לעמוד בזה. לאט לאט אם תיצרי שיגרה (גם אם בהתחלה היא לא תהיה ממש שיגרה) תראי שהילדים כבר מורגלים אליה. ויום אחד תנסי, רק תנסי להניק לפני אמבטיה ותראי איזה זעקות שבר ומחאה תחטפי... בהתחלה למשל אם תחליטי שכל יום קודם יונקים בבוקר, אחר כך משחקים באוניברסיטה, אחר כך שומעים סיפור ובסביבות 10 יוצאים לטייל- תראי שבסוף הם ממש יחכו לסיפור ושהם יודעים שעוד מעט מגיע טיול. לגבי השינה- מאחר והם לא זזים לשום מקום עדיין. אני בגיל הזה שמתי אותם על המזרםן פעילות באוניברסיטה ונשכבתי לידם. ככה הייתי תופסת בכיף תנומות לא ארוכות, אבל בהחלט מחיות נפשות. והנה מרפי גם הגיע אלי- אופק שאמור, לפי הסדר יום, כבר להיות בחלום העשירי- קורא לי

מרפי קישטא

 

[אמא ביולוגית]

ביו- מדליק בהחלט ../images/Emo11.gif :

נשמע כמו כינוי של SUPER HERO... (ואולי אני מושפעת מהאינקרדיבלז' שראיתי היום בפעם ה-10) יאללה- מקובל עלי, אני אשב מחר עם טל ושחר וננסה ביחד לבנות לוז. כרגע הפעילויות המועדפות עליהם: לשכב על פינת ההחתלה ולבהות במנורה הכחולה שלידם, לשכב עלי ולישון (ורק עלי!) לינוק ולצרוח תוךכדי, לפלוט. במחשבה שניה לפלוט זו ה-פעילות החביבה על ילדיי. ננסה להרכיב שיגרה מהנ"ל

וברצינות, נראה לי שאשב עם גליה המטפלת החדשה שלנו וננסה ביחד לחשוב על סדר. עד שהיא תגיע באמת אנסה להמשיך ולצאת איתם החוצה, זה משפיע עליהם יופי (אגב, אחרי המפגש אצלך, דבורה, עוד הלכנו למסעדה ונפגשנו עם עוד שתי חברות וכל הזמן הזה המלאכונים ישנו שנת ישרים).

 

[דבורה1]

נורא פשוט

7:00 - הנקה 7:10 - בהייה במנורה 7:20 - לבכות 7:30 - הנקה 7:40 - לבהות קצת בקיר לבן/ שקעים שבקיר (מוממלץ בחום ע"י אופק ושביט ושירה ורוני) 7:50 - לבכות 8:00 - אמא בוכה והנה כבר עברה שעה עוד 23 למניאק....

 

[ממה מיה]

../images/Emo6.gif

 

[בן דוד לפילפילון]

../images/Emo127.gif ../images/Emo6.gif

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo6.gif לפחות זו שגרה, יש למה לצפות

אבל ברורררר שאם זה היה אצלי, גם השעה הזו הייתה מתהפכת כל יום מחדש (פתאום היו מחליטים ב 7:40 לבכות במקום לבהות). וחוץ מזה, שגרה שמתחילה ב7:00 היא כבר דבר נפלא, לא

זה מזכיר לי את ההנחייה שקיבלתי בהדרכה אחרי לידה מאחות בסורוקה לפני כמעט 10 שנים: להמשיך את כל שגרת חיי כרגיל, פשוט, לקום חצי שעה לפניה (שה כבר

כי א' למה לקום לפניה וב' מאיפה לי לדעת מתי היא תקום

) ו...לא פחות ולא יותר, להתלבש (לצחצח שיניים!) ולשטוף את הרצפה במים קרים כדי שלא יהיה חם בבית. עד היום זה מצחיק אותי (ותודה לאל שלא הייתי עד כדי כך פעורה כדי גם לנסות לממש את ההדרכה הזו)

 

[אלמוג שלי]

לקום לפניה ? חחחחה

זה כמו שאומרים לזהות את הרעב של התינוק לפני שהוא מתחיל לבכות

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo62.gif את זה דווקא אפשר לזהות

כי לפני הבכי יש תנועות חיפוש אופייניות ו"לעיסת ידיים" חיננית. מה שכן, לוקח קצת זמן ללמוד ולהכיר את התינוק. אני בכלל אלופה בזיהוי הזה, לי ברור שברגע שהם פקחו עין זה בגלל שהם רעבים וצריכים ציצי ואם הם רוטנים זה מובן שהם צריכים ציצי והם הם מביטים בי במבט עורג אז זה סימן, מו,ב טח כבר ניחשת, שבגיעזמן ציצי (א מה אם עברו עשר דקות מן היניקה הקודמת?) (ולמען הסר כל ספק: החלק הראשון בהודעה הוא נכון עובדתית. החלק השני גם הוא נכון, אבל כאן אני בהחלט חושבת שאני טועה בכך שמפרשת כל צורך קודם כל כציצי. חשבתי שאני אשתפר מילד לילד אבל...לא. יש לי פרשנות מאוד רחבה למונח "הנקה לפי דרישה". הם פשוט כל הזמן דורשים...)

 

[אלמוג שלי]

עם תאומים מאוד קשה לעשות את זה

ולכן הרבה פעמים ההנקה באה אחרי בכי וכן גם אצלי הרבה פעמים אני שולפת ציצי למרות שלא בדקתי צורך אחר אבל אני לומדת עם הזמן והפעם אפילו, בניגוד לילד הראשון, יודעת לזהות סוגים שונים של בכי

 

[אמא של פילפילון]

אבל זה לא בגלל שאת לא מזהה

את הצורך, אלא בגלל מורכבות התפקיד את לא מספיקה להענות לו לפני שהופך לבכי.

ואני חשבתי ששלושה ילדים זה מורכב...

 

[אמא ביולוגית]

בהחלט מזכיר מה שקורה אצלנו

בשעות מסוימות. מה שמשגע אותי, זה שהם כל כך מתואמים- ישנים ביחד (זה דווקא יופי), רעבים ביחד, בוכים ביחד- ואמא יש רק אחת! אולי צריך להשיג עוד מנורה כחולה...?

מתעודדת מכולכן, בסוף זה כנראה יסתדר!