ופעם דווקא לא שיר
לפני מס´ חודשים כתבתי משהו, שלצערי הוא אקטואלי גם לימים אלה. כתבתי ( אם אפשר לקרוא לזה כתבה) הייתה מיועדת להיכנס לעיתון המכללה שבה אני לומדת , אבל בסופו של דבר לא היה לי את האומץ לפרסם. פה אני מרגישה בנוח ואני אשמח אם תקראו ותחוו ביקורת. תודה מראש ימים טרופים עוברים על תושבי מדינת ישראל ונראה כי הארץ כולה לקתה במכת חושך. נפשנו פצועה, שותתת דם, תרה אחר שקט-מקלט- מקום מסתור. מעשי הנבלה של המפגעים, שאינם מבדילים בין פלבאי לעשיר, בין יהודי לערבי פוגעים בכולנו וחורטים צלקות שאינן ניתנות להסרה באמצעות התערבות כירוגית או כדורי הרגעה. כיצד ננחם נפשנו כאשר מיטב מבננו מובאים מידי יום לקבורה? כיצד נתנחם כאשר הנפגע הוא השכן, המוכר במכולת או בן משפחה? איך יבוא מזור לנפשנו הפצועה כאשר עירנו נראות כערי רפאים והרולטה הרוסית ממשיכה עוד לקלס ולשבר? " מעין יבוא עזרנו"? דווקא בימים אלו עלינו לגשר על כל המחלוקות והפערים. נעמוד איש איש לעזרת רעהו בין אם הוא יהודי, ערבי או נוצרי. נעטוף עצמנו בחומת מגן אנושית ששום מעשה טרור לא יוכל לה. נקמתנו אינה ברובה כי אם בצחוק, בחיוך, בכך שנמשיך לתפקד על אפם וחמתם של אלו המבקשים להטיל עלינו מורא. נשמור על אופטימיות ונקיים את צוואתם של אלו שכבר אינם איתנו- כי " במותם ציוו לנו את החיים בוקר טוב לכולם
לפני מס´ חודשים כתבתי משהו, שלצערי הוא אקטואלי גם לימים אלה. כתבתי ( אם אפשר לקרוא לזה כתבה) הייתה מיועדת להיכנס לעיתון המכללה שבה אני לומדת , אבל בסופו של דבר לא היה לי את האומץ לפרסם. פה אני מרגישה בנוח ואני אשמח אם תקראו ותחוו ביקורת. תודה מראש ימים טרופים עוברים על תושבי מדינת ישראל ונראה כי הארץ כולה לקתה במכת חושך. נפשנו פצועה, שותתת דם, תרה אחר שקט-מקלט- מקום מסתור. מעשי הנבלה של המפגעים, שאינם מבדילים בין פלבאי לעשיר, בין יהודי לערבי פוגעים בכולנו וחורטים צלקות שאינן ניתנות להסרה באמצעות התערבות כירוגית או כדורי הרגעה. כיצד ננחם נפשנו כאשר מיטב מבננו מובאים מידי יום לקבורה? כיצד נתנחם כאשר הנפגע הוא השכן, המוכר במכולת או בן משפחה? איך יבוא מזור לנפשנו הפצועה כאשר עירנו נראות כערי רפאים והרולטה הרוסית ממשיכה עוד לקלס ולשבר? " מעין יבוא עזרנו"? דווקא בימים אלו עלינו לגשר על כל המחלוקות והפערים. נעמוד איש איש לעזרת רעהו בין אם הוא יהודי, ערבי או נוצרי. נעטוף עצמנו בחומת מגן אנושית ששום מעשה טרור לא יוכל לה. נקמתנו אינה ברובה כי אם בצחוק, בחיוך, בכך שנמשיך לתפקד על אפם וחמתם של אלו המבקשים להטיל עלינו מורא. נשמור על אופטימיות ונקיים את צוואתם של אלו שכבר אינם איתנו- כי " במותם ציוו לנו את החיים בוקר טוב לכולם
