וקצת חדשות טובות...

ענתי44

New member
וקצת חדשות טובות...

בשבוע שעבר ביום הולדתה של בת אחותי המקסימה, החבר שלה הציע לה נישואים. אמא כל כך התרגשה, היא קשורה מאוד לנכדה . קשר שנשמר גם כשחלתה. האחיינית הנהדרת שלי מגיעה בכל פעם שהיא יכולה להיות ולפנק את סבתא. אמא בירכה אותה עם דמעות על העיניים, וגרמה לילדה ( כן עוד מעט אישה נשואה אבל בשבילי ילדה ) לבכות מהתרגשות. אמא אמרה שהיא לא בטוחה שתוכל להגיע לחתונה כי היא על כסא גלגלים ואני הרגעתי אותה ואמרתי לה שבטח שנבוא.
אז אם ממש מחפשים איזה משהו חיובי במחלה הארורה הזו, אמא כל פעם מחדש מתרגשת כשהיא שומעת " לראשונה" על חתונת הנכדה שלה. היא כבר אמרה לי שהיא מסכימה ללכת לחנות לקנות שמלה ושאני אביא הביתה את הספר לעשות לה תסרוקת ולשים לה אודם "אבל לא לצבוע. אני סבתא אורינל. איך ידעו שאני הסבתא של הכלה?" ולמחרת, הדאיג אותה שלא תוכל לרקוד בחתונה. אז סיפרתי לה על בחור בכסא גלגלים שרקד עם הכסא בהופעה של פוליקר, ואמא אמרה שהיא לא יכולה להזיז את הכסא אז הבטחתי לה שנביא אותה לרחבה ונרקוד איתה. ואמא התעקשה שגם עם החתן היא רוצה לרקוד..... רק בשמחות
 

טילי66

New member
ענתי הי

מזל טוב כמה זה מרענן לשמוע בשורות טובות.ואיזה אמא מדהימה כמה מרגש.מי יתן והשעות היפות והצלולות ימשכו. חיבוק ענק תמי
 
ענתי היקרה,

רק שמחות ובשורות טובות.
כל פעם מחדש אני אשאל את בטוחה שהיא בכלל חולה? מ ד ה י מ ה!!!!!!!!!!!!!!!

מאחלת לך שתזכו לרקוד בהרבה הרבה שמחות.
חיבוק ענק,
ניצה.
 
ענתי יקרה , שיהיה במזל טוב

הכי מדהים כמה שאמא מבינה ומתכוננת.
תזכו בע"ה לחגוג בחתונה וללבוש בגדים חדשים כמו שצריך
האם זה בקרוב?
מקווה שאת מטפלת בעצמך כמו שצריך
אוהבת, המון נשיקות, טובה
 

ענתי44

New member
יש לי אמא מדהימה

אלצהיימא או לא. ואני עונה לכולן. ראשית, תודה על הברכות. בינתיים אני לא יודעת מתי החתונה ואיפה. בעקרון, אם חלילה וחס לא יחול שינוי דרסטי לרעה, אני מתכוונת להגיע עם אמא, באמצעות אמבולנס, לא איכפת לי כמה שיעלה. מגיע לאמא ליהנות בחתונה של הנכדה המדהימה והאהובה. ובאמת שאני לא רוצה להשוויץ אבל האחיינית שלי מדהימה. בתור ילדה היה בינה ובין אמא קשר מיוחד והדוק. וכשאמא החלה להיות חולה הילדה, שהפכה לאישה צעירה, אוהבת ומפנקת את סבתא, וגם אותי. יש לה חיים עמוסים אבל היא לא שוכחת את אמא הסבתא שלה ומגיעה כמה שהיא יכולה. עד כדי כך יש להן קשר טוב שבלילה שאמא שלי נפלה בזמנו ושברה את מפרק הירך, האחיינית שלי, היתה אצל החבר שלה וחלמה חלום על אמא שלה שקרה משהו.
המחלה הארורה הזו הוגדרה כמו רחוב ראשי מואר שכל פעם פנס נוסף כבה. עד האפלה המוחלטת. ואצל כל אחד כבים הפנסים בסדר שונה. אצל אמא שלי, פנס הדיבור עדיין מאיר לנו אור זוהר וקסום. אבל, לצערי, היא עמוק עמוק באלצהיימר ומצבה הולך ויורד.
בקשר אלי, מצבי לא משהו. תחזיקו לי אצבעות בראשון, אני בבית חולים ומקווה לבשורות טובות. שבת שלום משפחתי היקרה. גם אם אני פחות כותבת אני חושבת עליכם ועל יקירכם יום יום.
 
למעלה