וקצת משלי.. עוד זוכרים אותי?

[אמאלה2]

וקצת משלי.. עוד זוכרים אותי?

וקצת משלי.. עוד זוכרים אותי?
שבתי אליכן אחרי העדרות די ממושכת. (ומיליון תודות לאם ל-2 שהתענינה ושאלה!) האמת התכוונתי לכתוב הודעה קמת דיכאונית אבל אחרי כל ההודעות המשמחות שראיתי היום המצברוח כבר עלה קצת. ולמה דיכאונית? האמת אחרי הכשלון האחרון, עוד בדצמבר לא ניסינו שוב מכל מיני סיבות. השבוע החלטנו לשוב ולחתור במלוא המרץ. ופתאום נתקפתי בפחד. עוד לפני שהתחלתי בכלל אני מפחדת מהכישלון. אני מפחדת שאם זה לא יצליח לא יהיה לי כוח יותר. אני מפחדת שלא יעמדו לי הכוחות בכל התהליך (שבפעם האחרונה היה כה מתיש). אז מצד אחד אני כ"כ רוצה וכ"כ מוכנה ומצד שני מפחדת כמו ילדה קטנה. סורי על הבלבול אבל הייתי חייבת לפרוק.

 

[רחל של ענבל]

למה לחשוב כבר על "מה יהיה אם..."

וקצת משלי.. עוד זוכרים אותי?
שבתי אליכן אחרי העדרות די ממושכת. (ומיליון תודות לאם ל-2 שהתענינה ושאלה!) האמת התכוונתי לכתוב הודעה קמת דיכאונית אבל אחרי כל ההודעות המשמחות שראיתי היום המצברוח כבר עלה קצת. ולמה דיכאונית? האמת אחרי הכשלון האחרון, עוד בדצמבר לא ניסינו שוב מכל מיני סיבות. השבוע החלטנו לשוב ולחתור במלוא המרץ. ופתאום נתקפתי בפחד. עוד לפני שהתחלתי בכלל אני מפחדת מהכישלון. אני מפחדת שאם זה לא יצליח לא יהיה לי כוח יותר. אני מפחדת שלא יעמדו לי הכוחות בכל התהליך (שבפעם האחרונה היה כה מתיש). אז מצד אחד אני כ"כ רוצה וכ"כ מוכנה ומצד שני מפחדת כמו ילדה קטנה. סורי על הבלבול אבל הייתי חייבת לפרוק.

למה לחשוב כבר על "מה יהיה אם..."
למה לחשוב כבר על השלילי??? ואם תקבלי חיובי??? אני מציעה מכל הלב שתתרכזי בהווה בלבד. תנסי (ואני יודעת כמה זה קשה) להמנע מספקולציות. בעלי כל הזמן צוחק עליי שאני בונה את כל עץ הסצנריו-ים האפשריים עוד לפני שקורה משהו: ממש תרשים זרימה בנוי לי בראש עוד לפני שאני יודעת מה באמת קורה. אני מקנאה בו שהוא מסוגל לא לעשות את זה. אז ככה זה, צריך להתרכז במה שקורה עכשיו, ותאמיני לי, גם אם חו"ח תקבלי שלילי, אין לי ספק שכן יהיו לך כוחות להמשיך. בהצלחה!!! רחל

 

[רוצה עוד 1]

טוב שחזרת אלינו, יקירה. חסרת לנו.

וקצת משלי.. עוד זוכרים אותי?
שבתי אליכן אחרי העדרות די ממושכת. (ומיליון תודות לאם ל-2 שהתענינה ושאלה!) האמת התכוונתי לכתוב הודעה קמת דיכאונית אבל אחרי כל ההודעות המשמחות שראיתי היום המצברוח כבר עלה קצת. ולמה דיכאונית? האמת אחרי הכשלון האחרון, עוד בדצמבר לא ניסינו שוב מכל מיני סיבות. השבוע החלטנו לשוב ולחתור במלוא המרץ. ופתאום נתקפתי בפחד. עוד לפני שהתחלתי בכלל אני מפחדת מהכישלון. אני מפחדת שאם זה לא יצליח לא יהיה לי כוח יותר. אני מפחדת שלא יעמדו לי הכוחות בכל התהליך (שבפעם האחרונה היה כה מתיש). אז מצד אחד אני כ"כ רוצה וכ"כ מוכנה ומצד שני מפחדת כמו ילדה קטנה. סורי על הבלבול אבל הייתי חייבת לפרוק.

טוב שחזרת אלינו, יקירה. חסרת לנו.
אני ממש מסכימה עם רחל. זה לא ממש פרודוקטיבי להוציא את האנרגיות שלך על מחשבות של "מה יהיה אם לא יצליח" במקום להשקיע את כל כוחות הנפש במאמץ לקראת המטרה שאת כל כך כל כך רוצה בה!!!! כמובן שאף אחד לא יכול להבטיח לך שהפעם תהיה הפעם, אבל אם מראש תגיעי לטיפול בתחושה ש"אם זה לא יצליח אין לי יותר כוחות להמשיך".... מה הסיכויים שתמצאי את הכוחות אם חלילה תזדקקי להם? אני מאלה שמאמינים (ויש הרבה שחולקים עלי) שלאמונה בהצלחה ולאנרגיות חיוביות יש כוח להשפיע (ראי את הודעתה של יעל של רעות). כמובן שאינני טוענת שאם לא מצליחים זה אומר שלא האמנת בטיפול או לא היו לך אנרגיות חיוביות. כמובן שזה גם לא ממש מסביר את ההצלחה של רחל, יעל ודגנית בחודש כל כך גדוש קשיים ואירועים מעציבים (ילדות חולות, מותה של כלבה אהובה), אבל עם זאת אני באמת מאמינה שיש לחשיבה חיובית תרומה כלשהי. ובוודאי יש להן תרומה בגיוס משאבי הנפש שדרושים להתמודדות עם התהליך הקשה הזה שאנחנו נדרשות לו כדי להגשים את הרצון העז שלנו לעוד ילד. אז קדימה, אמאלה2 יקרה! קחי הרבה אוויר, תנשמי עמוק עמוק פנימה את אבקת התינוקות שפוזרה כאן השבוע בשפע, שאבי כוחות מההצלחות האחרונות כאן, מההצלחות שיש לך כבר בבית. תתחברי מחדש למרץ שהביא אותך בחזרה לחתירה ואל תבזבזי כוחות על מחשבות של "מה אם". ותזכרי שאנחנו כאן בשבילך כל הזמן, כדי לתת יד, כתף, חיבוק, וכמובן כדי לשמוח בשמחתך בקרוב בקרוב!