ושאלה לכולם - יחס הסביבה לק"פ

[אמא של תותוש]

ושאלה לכולם - יחס הסביבה לק"פ

מה היה יחס המשפחה הקרובה? המשפחה המורחבת? מכרים, חברים? רופא הילדים, אחות טיפת חלב? זרים? האם הרגשתם בתמיכה? בבורות? בהבנה? בהערות מקוממות? בגיבוי? האם הסביבה חיזקה אתכם? פגעה בכם? ואיך התמודדתם עם זה? איזו שאלה מורכבת יצאה לי...

 

[גן עדן היחידה]

שאלה בהחלט מורכבת....

אני רק אומר שהמשפחה הקרובה והרחוקה כולל רופא הילדים, התייחסו נורמלי וללא הערות מיוחדות. אחות טיפת חלב, כמו תמיד, שגעה אותי, לפני כל חיסון היא הייתה תופסת את הראש ושואלת עצמה מאתיים פה:"אז איפה אני אעשה את החיסון???" הסבר קצר הגבס היה כמעט צמוד למפשעה וצריך לעשות את החיסון בירך.... אני מבינה שזו שאלה מתבקשת אבל הבלאגן שהתחולל סביב השאלה, היא קראה לעוד אחות ואח"כ התקשרה למרכז לברר עד שבסוף אני הצעתי שבפעם הבאה שצריך חיסון אבקש מהאחות של הגבס, לגבס אותו יותר נמוך, וזה פתר את כל הבעיות....... יום נעים אורית

 

[אמא של תותוש]

אנחנו לא סיפרנו לאף אחד כמעט

לפני הלידה. רק למשפחה ולחברים הקרובים שליוו אותנו ותמכו בנו. בהתחלה הגבס והסד היו מתחת לבגדים אז זה לא היה מורגש. בהדרגה יותר אנשים ידעו. לא יצאנו בהכרזות אבל גם לא הסתרנו. והסביבה קיבלה את זה טוב מאוד. בטבעיות, בלי לעשות עניין. הבעיה היחידה שהיתה לי היתה עם זרים בתקופה שהוא היה עם ה-DDB כל הזמן. המבטים, השאלות החטטניות, ההערות המטופשות. זה היה מוציא אותי מהכלים

 

[גווניבר]

ממה שסיפרו לי..

האחים שלי מאוד דאגו לי. הגדולים יותר (גילאי 12, 8) פחדו שני לא אוכל ללכת, ובכרטיסי ברכה ליום ההולדת הראשון הם כתבו לי ברכות ואיחולים חמודים (שהרגליים שלך יבריאו..שיורידו לך את המכשירים..). הקטנים (3,2) היו קטנים בשביל להבין בדיוק. היו כאלה שאמרו להורים שלי שהם לא היו צריכים ללדת ילדה עם בעיות (לא גילו את הק"פ בהריון, אז מה הם היו אמורים לעשות???) לעומת זאת, היתה שכנה ששמעה שנולדתי עם ק"פ והיא באה עם הבת שלה, שגם נולדה כך, והראתה לאמא שלי איך היא הולכת. אחד מהדברים שהפריעו לי היה כשאמא שלי אמרה לי לא לספר לאף אחד על הבעיה שלי כדי שזה לא יפריע בעתיד כשאני ארצה להתחתן(?!).

 

[אמא של כדור]

מה יגידו השכנים?

לפני הלידה לחברים טובים אבל לא למשפחה, מחשש להסטריה. מה גם שילדנו בלידת בית וגם את זה סיפרנו רק לשניים... אח"כ לכולם, שיגידו מה שרוצים. מי שמכיר היה ממש בסדר ורצה לשמוע הסברים. אנשים ברחוב- באמת שלא מזיז לי. הסבים והסבתות, עד היום חושבים שגם להם היה ושזה בגללם... פתאום אני קולטת שהלידה כבר כל כך רחוקה.. גווני, אני אתחתן איתך

 

[גווניבר]

../images/Emo23.gif נשמה! אני אשמח מאוד../images/Emo25.gif

אבל זה בסדר. סיפרתי לכל בחור שיצאתי איתו ישר בהתחלה על הרגליים, ואף אחד לא נרתע מזה. כרגע יש לי חבר מקסים ומתחשב. באוניברסיטה הוא סוחב לי את התיק, שהמשקל לא יכביד על הרגליים. הוא עושה בשבילי סידורים כדי שאני לא אצטרך ללכת הליכות מיותרות. אמנם אם הייתי מפרסמת בעיתון 'בחורה עם 40% נכות מחפשת בחור לקשר רציני' לא הרבה היו פונים אלי, אבל מי שמכיר אותי באופן אישי לא מפחד מהכותרת המפוצצת. פשוט קשה לי ללכת הרבה, וכואב לי לפעמים.

דרך אגב- יצאתי פעם עם איתמר (הבן של..) והוא לא שם לב שהנעליים של אבא שלו. הייתי אצלם ביום רביעי, כך שהגיוני שדיברתם עלי. תגידי, הוא אמר שלא שמים לב שיש לי ק"פ כשאני הולכת עם הנעליים, או כשאני הולכת בכלל??

 

[אמא של כדור]

זה הדיוק העיניין

הוא התחיל לדבר עליך לבד ואמר שיש להם לקוחה בת 22-23 שאי אפשר בכלל לראות שהיה לה ק"פ. לא בהליכה ולא נעליים

ובקשר לחתונה, מתי שתרצי