ושאלה קשה על הבוקר-האם אנחנו יודעים
להעריך את בן זוגנו? או הרבה פעמים לוקחים אותו כמובן מאליו. את התכונות הטובות שוכחים וזוכרים רק את הרע? אולי הרבה פעמים אנחנו לומדים להעריך את מה שהיה לנו רק כשהוא איננו יותר? כשהוא הלך? אולי בגלל זה הרבה פעמים פרידה זמנית עוזרת כי מרחוק רואים דברים שלא רואים מקרוב?
להעריך את בן זוגנו? או הרבה פעמים לוקחים אותו כמובן מאליו. את התכונות הטובות שוכחים וזוכרים רק את הרע? אולי הרבה פעמים אנחנו לומדים להעריך את מה שהיה לנו רק כשהוא איננו יותר? כשהוא הלך? אולי בגלל זה הרבה פעמים פרידה זמנית עוזרת כי מרחוק רואים דברים שלא רואים מקרוב?