אבישגתיאטרון בובות
New member
ושבת?!? מה קרה בשבת?!?!?../images/Emo98.gif
אז אני אספר לכם ,מה קרה בשבת. דובי ואני יצאנו מטבעון בחום הגדול, ונסענו ונסענו עד לחול"ון ( טוב, בדרך עצרנו אצל אמא שלי, כי ככה צריך!) ואילן- בלי הערות ביניים, כי הדרך מטבעון ארוכה ומפרכת יותר מהדרך בכיוון ההפוך!) מלבד הכיף בלפגוש בובנאים ותיקים וחדשים, מכרים, קרובים ורחוקים הרי שהאווירה היא אווירת פסטיבל ויש אדרנלין בובתי באוויר! ועל הכל מנצח אילן טרוט העיניים ופיו מפיק מרגליות שנונות על תפקידו של הקהל בכל העניין זה. ... ( מי שרוצה פרטים- אז בשושו ובפרטיות!) ראינו את פטוניה ומאד התלהבנו מהבובות והתפאורה ( טוב, הרי זה הצוות שהכין גם את צבינה שלי וליאוניד אחראי על עוד כמה הצגות ברפרטואר שלי...), המוסיקה והיכולת הבימתית והקולית של יערה המוכשרת! אבל, ההצגה רק בתחילת דרכה והיא תצטרך לצבור עוד קצת " בשר" , לפרק ולפשט קצת את המסר - המועבר היטב בתקציר ופחות בהצגה עצמה - ויערה הבטיחה לי שזה הכיוון ! בהצלחה!!! הסרט הקצרצר "פיתום באמצע היום" הוא הצלחה קורעת! מרתק, משעשע, מחדש, מרענן ובוגר להפליא יחד עם משובת הנעורים הקרירה שבו ! 17 דקות של נחת! וגם טכנית עשוי ללא חת!! מזכיר את הסרטים שנעשו בתקציב אפסי והפכו לשוברי קופות וסרטי קאלט מטורפים!!! טוב, זה סרט של 17 ד' בלבד אבל נראה לי שיוצריו- בדרך הנכונה!!!!! חזרנו לאולם הגדול לצפות ב"ריקוד של פלורה" שהיה הבטחה גדולה עוד מהפורום, מהסרטון ומהבלוג של חבובית החבובה ( איך היא עושה את זה?!?!? משחקת, מכינה ומעבירה סדנאות, רוקדת פלמנקו וגם מתחתנת ועוד כותבת בלוג?!?!!?!?) ומה אני אגיד לכם? ההבטחה קוימה במלואה! הצגה מרגשת ועדינה, עוצמתית ורגישה, ללא מילה , אך בשילוב אומנויות יחודי הכולל פס-קול קסום, בובה רבת הבעה ,המופעלת כבקסם בידי אחת , או שתיים או כל 3 השחקניות יחד, כשהן משלימות זו את זו גם בהפעלה וגם בחלל , בתפקידיהם השונים , המסמלים תקופות שונות בחייה של פלורה הנ"ל, שאת זה הן עושות בשילוב של מחול מודרני/תנועה/פלמנקו ומימיקה. וכמובן, תלבושות ותאורה. הריקוד של פלורה הוא ריקוד של זיכרונות טובים ורעים, של הכאב ואהבה , השלמה ותעוזה , התרפקות על העבר והתביעה לעתיד של זקנה אחת אי-שם. הזכיר לי שלכל זקן וזקנה, ולא חשוב איך הם נראים היום יש זיכרונות מפתיעים על אותם הדברים שאני חווה היום, ושאזכר בהם בבוא היום . ( אני לא בטוחה שהצלחתי לבטא כמו שצריך את התחושות שרצות לי. דודי- אתה תתרגם!) רציתי מאד להישאר אחרי ההצגה ולהחליף רשמים , אבל המסע המפרך הביתה דגדג לי אז נפרדנו מהר ויצאנו לדרך. עד שבת הבאה.... טוב, אבל בשבת הבאה אני באה לעבוד , אז זה לא אותו דבר......( אני לא אספיק לעשות יוגה בבקר ,כי צריך לצאת מוקדם...)
אז אני אספר לכם ,מה קרה בשבת. דובי ואני יצאנו מטבעון בחום הגדול, ונסענו ונסענו עד לחול"ון ( טוב, בדרך עצרנו אצל אמא שלי, כי ככה צריך!) ואילן- בלי הערות ביניים, כי הדרך מטבעון ארוכה ומפרכת יותר מהדרך בכיוון ההפוך!) מלבד הכיף בלפגוש בובנאים ותיקים וחדשים, מכרים, קרובים ורחוקים הרי שהאווירה היא אווירת פסטיבל ויש אדרנלין בובתי באוויר! ועל הכל מנצח אילן טרוט העיניים ופיו מפיק מרגליות שנונות על תפקידו של הקהל בכל העניין זה. ... ( מי שרוצה פרטים- אז בשושו ובפרטיות!) ראינו את פטוניה ומאד התלהבנו מהבובות והתפאורה ( טוב, הרי זה הצוות שהכין גם את צבינה שלי וליאוניד אחראי על עוד כמה הצגות ברפרטואר שלי...), המוסיקה והיכולת הבימתית והקולית של יערה המוכשרת! אבל, ההצגה רק בתחילת דרכה והיא תצטרך לצבור עוד קצת " בשר" , לפרק ולפשט קצת את המסר - המועבר היטב בתקציר ופחות בהצגה עצמה - ויערה הבטיחה לי שזה הכיוון ! בהצלחה!!! הסרט הקצרצר "פיתום באמצע היום" הוא הצלחה קורעת! מרתק, משעשע, מחדש, מרענן ובוגר להפליא יחד עם משובת הנעורים הקרירה שבו ! 17 דקות של נחת! וגם טכנית עשוי ללא חת!! מזכיר את הסרטים שנעשו בתקציב אפסי והפכו לשוברי קופות וסרטי קאלט מטורפים!!! טוב, זה סרט של 17 ד' בלבד אבל נראה לי שיוצריו- בדרך הנכונה!!!!! חזרנו לאולם הגדול לצפות ב"ריקוד של פלורה" שהיה הבטחה גדולה עוד מהפורום, מהסרטון ומהבלוג של חבובית החבובה ( איך היא עושה את זה?!?!? משחקת, מכינה ומעבירה סדנאות, רוקדת פלמנקו וגם מתחתנת ועוד כותבת בלוג?!?!!?!?) ומה אני אגיד לכם? ההבטחה קוימה במלואה! הצגה מרגשת ועדינה, עוצמתית ורגישה, ללא מילה , אך בשילוב אומנויות יחודי הכולל פס-קול קסום, בובה רבת הבעה ,המופעלת כבקסם בידי אחת , או שתיים או כל 3 השחקניות יחד, כשהן משלימות זו את זו גם בהפעלה וגם בחלל , בתפקידיהם השונים , המסמלים תקופות שונות בחייה של פלורה הנ"ל, שאת זה הן עושות בשילוב של מחול מודרני/תנועה/פלמנקו ומימיקה. וכמובן, תלבושות ותאורה. הריקוד של פלורה הוא ריקוד של זיכרונות טובים ורעים, של הכאב ואהבה , השלמה ותעוזה , התרפקות על העבר והתביעה לעתיד של זקנה אחת אי-שם. הזכיר לי שלכל זקן וזקנה, ולא חשוב איך הם נראים היום יש זיכרונות מפתיעים על אותם הדברים שאני חווה היום, ושאזכר בהם בבוא היום . ( אני לא בטוחה שהצלחתי לבטא כמו שצריך את התחושות שרצות לי. דודי- אתה תתרגם!) רציתי מאד להישאר אחרי ההצגה ולהחליף רשמים , אבל המסע המפרך הביתה דגדג לי אז נפרדנו מהר ויצאנו לדרך. עד שבת הבאה.... טוב, אבל בשבת הבאה אני באה לעבוד , אז זה לא אותו דבר......( אני לא אספיק לעשות יוגה בבקר ,כי צריך לצאת מוקדם...)
