ושוב אזכרה

ושוב אזכרה

זהו הוחלט שביום חמישי נעשה אזכרה (כבר אמרתי כמה אני לא אוהבת שמשנים את התאריכים? נו טוב דוד שלי נוסע לחופשה) חשבתי ש-20 שנה ירגיש לי חשוב או עצוב במיוחד, אבל זהו שלא
עוד שנה, ועוד יום מחניק בגרון אז אני מחכה שיסתיים כבר השבוע הזה אני לא יודעת למה יש לי את כל רגשות האשמה האלה
 
חייבת לספר

טוב את האזכרה עשינו ביום חמישי אמא שלי התקשרה אליי לפני כמה שעות וסיפרה שבבוקר התקשר אחד מהחברים של אבא מהיחידה אני רוצה לציין שנשארנו בקשר עם 2 חברים שלו במשך 2-3 שנים ואח"כ הקשר התנתק הוא אמר שהם רוצים לבוא ביום שלישי (יום השנה) לקבר והם הכינו דיסק ותמונות ומצפים לפגוש אותנו שם נהיה רק אמא, אחי ואני כי אף אחד אחר לא יכול לבוא באותו יום (חתונה משפחתית שאנחנו בחרנו לא ללכת אליה) אני מאוד מסוקרנת לפגוש אותם שוב אחרי 20 שנה, אני לא יודעת מי חוץ מ-2 החברים שאני זוכרת יהיה. מעניין...
 
למעלה