ושוב איתכם.... יקירי
ושוב איתכם יקירי, הפעם עם חיוך קצת עקום על השפתיים... סליחה, אבל גם לי זה קורה... יש ימים כאלה שאני לא יודעת איך יסתיימו, והיום היה שכזה. עצוב לי ממש, הלב שלי עצוב, דומע... היה לי יום נפלא, שהסתיים במכה ישירה אל הבטן הרכה... להזכירני כנראה, ששום דבר אינו מובן מאליו בחיים הללו. בערב, גיליתי שהצלקת שבראשי מדממת, ומייד התקשרתי לחמתי - האחות, לקבלת עצה, ובעקבות עצתה הלכתי לבית החולים למיון, שם קיבלתי טיפול של חיטוי+ גילוח (ושוב אני קרחת חלקית באזור קדמת הראש... עד שהשיער גדל שם... אוףףףףף). קבלתי גם תרופות אנטיביוטיות והודיעו לי שאני צפוייה לניתוח קטן שמטרתו להוציא את התפר, שגרם לכך... עוד ניתוח לקולקציית הניתוחים שלי - כמה שלא חסר לי... ואני מרגישה כל כך עייפה, משהו עמוק כל כך, עייפות גדולה מההפתעות הללו. עייפות בסדרי גודל שלא חשבתי שיש ושניתן לחוות. ומחר, מחר הייתי צריכה "רק" לקבל את תשובות הבדיקות שיקבעו האם כימו´ עכשיו או מאוחר יותר... נוספו עוד הרפתקאות למחר... מבקשת כח לעבור את זה, מבקשת שקט, שלווה ומנוחה... יודעת שזה המקום לומר את דבריי, לפרוק את מחשבותיי, את עצבי הגדול. כל כך מאושרת לדעת שיש פה אנשים שאכפת להם, שיודעים מה אני עוברת, ולא רק מתוך הסבריי. שבוע טוב לכולנו, בתקווה להמשך קצת פחות דרמטי, קצת יותר אופטימי. אילת.
ושוב איתכם יקירי, הפעם עם חיוך קצת עקום על השפתיים... סליחה, אבל גם לי זה קורה... יש ימים כאלה שאני לא יודעת איך יסתיימו, והיום היה שכזה. עצוב לי ממש, הלב שלי עצוב, דומע... היה לי יום נפלא, שהסתיים במכה ישירה אל הבטן הרכה... להזכירני כנראה, ששום דבר אינו מובן מאליו בחיים הללו. בערב, גיליתי שהצלקת שבראשי מדממת, ומייד התקשרתי לחמתי - האחות, לקבלת עצה, ובעקבות עצתה הלכתי לבית החולים למיון, שם קיבלתי טיפול של חיטוי+ גילוח (ושוב אני קרחת חלקית באזור קדמת הראש... עד שהשיער גדל שם... אוףףףףף). קבלתי גם תרופות אנטיביוטיות והודיעו לי שאני צפוייה לניתוח קטן שמטרתו להוציא את התפר, שגרם לכך... עוד ניתוח לקולקציית הניתוחים שלי - כמה שלא חסר לי... ואני מרגישה כל כך עייפה, משהו עמוק כל כך, עייפות גדולה מההפתעות הללו. עייפות בסדרי גודל שלא חשבתי שיש ושניתן לחוות. ומחר, מחר הייתי צריכה "רק" לקבל את תשובות הבדיקות שיקבעו האם כימו´ עכשיו או מאוחר יותר... נוספו עוד הרפתקאות למחר... מבקשת כח לעבור את זה, מבקשת שקט, שלווה ומנוחה... יודעת שזה המקום לומר את דבריי, לפרוק את מחשבותיי, את עצבי הגדול. כל כך מאושרת לדעת שיש פה אנשים שאכפת להם, שיודעים מה אני עוברת, ולא רק מתוך הסבריי. שבוע טוב לכולנו, בתקווה להמשך קצת פחות דרמטי, קצת יותר אופטימי. אילת.
