ושוב איתכם

[עבוד בהונג קונג]

ושוב איתכם

אחרי חופשה של שבועיים+ בארץ. באמת היה נפלא. לפגוש את המשפחה, האחייניות המקסימות, תינוקות חדשים, וכאלה שכבר רצים סביבי, אחרי שבפעם האחרונה שפגשתי אותם הם רק שכבו שם. לפגוש את האוכל המוכר (לא לדאוג השארתי בורקסים), ואת המקומות המוכרים. לסייע בסדנה שמזמן לא הייתי בה, ולרענן כל מיני רעיונות שאני מכיר. שבועיים זה הרבה זמן מסתבר. והכי חשוב, לחזור ולגלות שיש כל מיני ימי חופש נחמדים... יש לי כמה סיפורים, אולי כשהג'ט לג יעבור.

 

[gao xing]

הווווו- שלום!

אני כבר דאגתי שאתה לא חוזר.

אחכה לשמוע סיפורי התרפקות על ארץ ישראל ואחוות חגים.....

 

[Charlie]

זה פשוט מדהים...

חלק מהיהודים שגרים בישראל - פשוט שונאים אותה ואת התושבים שלה וחולמים רק לעוף מפה. חלקם לא חש כך אבל בשביל טלוויזיה פלזמה חדשה בזול, יעני משכורת גבוהה יותר, או "תרבות פנאי", הוא יעזוב את ארץ מכורתו ויעבור לגור בחו"ל. לעומת זאת, אלה שכבר היגרו וגרים בחו"ל - מדברים בערגה כזו לישראל, בגעגועים אינסוף, כלכך טוב ויפה, שלפעמים נדמה לי שאני לא חי באותה המדינה שעליהם הם חולמים בלילות... הסנדלר הולך יחף... זה שהגשים את החלום להגר - מתגעגע בטירוף. זה שתקוע בישראל - מת לעזוב... עולם משוגע? או עם פסיכי?!

 

[אMור]

נסחפת קצת, צ'רלס...

אתה פשוט חולה על הנושא הזה, אה? יאללה, תארוז וסע כבר. חוצמיזה, שמתגעגעים, אז זה לדברים הטובים. לרעים - אין מה להתגעגע - ולכן הם לא מוזכרים. "ארץ מכורתו, פלזמה חדשה"...

אתה יורק לבאר...

זהו. לא פותח את הנושא הזה שוב.

 

[Charlie]

עלית עלי ../images/Emo13.gif

לא נסחפתי כלל. אני מכיר אנשים שממש לא אוהבים את המדינה - מנהיגיה וחוקיה וכיו"ב. כל אחד וסיבותיו - אחד חילוני, השני שמאלני, השלישי ישראלי לא יהודי וכו'. אני גם מכיר כאלה שאוהבים את ישראל, אבל עזבו כי טענו שאין כאן "תרבות פנאי" - בחו"ל הם חוזרים הביתה יותר מוקדם, יש להם זמן למשפחה ולעצמם. והם חיים באותה רמת חיים כמו שהיתה בארץ רק ביתר קלות. וכמובן שיש את אלה שלא מצאו את עצמם כאן ועזבו "לעשות כסף גדול" בחו"ל וחלקם אף הצליח! דבר אחד מאחד את כולם - כולם מדברים בגעגוע לארץ. ברור שהם מדחיקים את הדברים הרעים. כתבת שאתה לא רוצה לפתוח את הנושא שוב (אבל כשהגבת פתחת אותו כבר

) ולכן אסיים במשהו שאמר לי ישראלי בעל עסק בצ'יאנג מאי, תאילנד: "אני מתגעגע לישראל וחושב עליה הרבה, לכן אני מוצא את עצמי מבקר בארץ פעמיים-שלוש בשנה. אבל בכל פעם אחרי שבועיים, אני מתחיל להרגיש רע, מרגיש מחנק, אני רואה איך לא עומדים בתור, איך חותכים בכביש, איך אין כבוד ואין חינוך אלמנטרי, אני נזכר למה עזבתי את הארץ ומתחיל להיכנס לדיכאון. אבל אז אני נזכר שבעוד כמה ימים אני חוזר לצ'אינג מאי ונרגע" ואידך זיל גמור!

 

[אMור]

ברוכים השבים

לחייזרלנד