ושוב איתכם....

[magenta73]

ושוב איתכם....

עם הסיפור לשבת...

 

[זמשוש]

../images/Emo13.gif

קראתי שם נכון? נתת לו עוד הזדמנות?

 

[magenta73]

באתי אליו לעשות החלפות

של דברים ומילים. רציתי להגיד לו שאני לא בדיוק מבינה מה עבר עליו, אבל אם הוא מבולבל ורוצה יותר זמן, שיקח, אני שם. השיחה התנהלה כך: -אני רוצה להגיד לך משהו, ואני מבקשת שתתן לי לדבר עד הסוף -טוב, אם משהו מבקש ממני ככה, אני מקשיב ... -אני לא בדיוק מבינה מה עבר עליך ונראה היית מבלובל ונסער קצת ו... הבחור יושב על הספה ועושה פרצופים. - למה הפרצופים? מה קרה? -לא, את לא מבינה, זה לא הרגיש לי שזה זה בבטן מההתחלה. -א-הא... -ממש, לא מבין למה נשארתי... -אז למה נשארת? - לא יודע, ניסיתי. -וזה לא את, תמיד יש לי א התחושה הזו בבטן, מההתחלה וזה תמיד נגמר, אם אחרי חודש/שלושה חודשים/שנה. זה תמיד מרגיש לי לא זה, וזה בסוף נגמר. -אז אם זה תמיד ככה, אולי כדאי שתבדוק עם עצמך מאיפה זה בא, לפני שאתה נכנס לקשר זוגי? -מה את מתנשאת מעלי? מי את? זה כמו שאני אשאל אותך למה את בת 33 ועוד לא הצלחת להחזיק גבר יותר משנה וחצי. את צריכה ללכת לטיפול. -למה אתה מכניס לי סכינים לבטן? מה אמרתי לך שמגיע לי המשפט הזה? -את גורמת לי לשים סכינים! לא סובל את הגישה הטיפולית הזאת. -באתי בקטע טיפולי? אתה אמרת שאתה תמיד מרגיש ככה, אני רק אמרתי לך לבדוק... -בגלל זה אנחנו לא מתאימים! אני לא שם סכינים לכל אחת. מההתחלה ידעתי שזה לא זה! -אז למה היית שם? פינקת, נתת? לא קצת שיחקתי בי? -לא. שיחקתי עם עצמי! -כן, אבל גם אני הייתי שם... -כן.... אבל לא! שיחקתי עם עצמי! ... -ובכלל, אני יודע בדיוק מה אני מחפש. אני מחפש משהי שתהיה כל החיים שלי, שתתן לי טעם לחיות, שכל בוקר אני אשמח לקום לידה ולראות אותה. ואולי אני חולם ופנטזיונר, יכול להיות, ויכול להיות שאני בחיים לא אפגוש אותה, אבל אני גבר. אנייכול להיות לבד גם עד גיל 45-50. אצלך זה אחרת. את אישה. לך יש רחם. אני לא רוצה לבזבז לך את הזמן... אז כן, נתתי לו עוד הזדמנות... שלא לבזבז לי את הזמן יותר.

 

[Vdrums]

../images/Emo45.gif הטוקבקים הורדים אותי

כל פעם מחדש. יופי של כתיבה. נהניתי

 

[magenta73]

הורדים אותך?

עד כדי כך?

 

[רגע אמדוד לי]

זה יהיה ארוך :

האמת ? יש לי הרבה מה להגיד בנושא... אבל אני לא ממש מצליח לארגן את האינפורמציה בצורה שתהייה ברורה מספיק... אבל - היי - אם לא מנסים אז לא מצליחים - זה תמיד היה המוטו שלי בחיים (זה ולעבוד בתור הבחור שבודק את סרטי הפורנו ומחליט מה יכנס לוידאומטים ומה לא.. נשבע שיש תפקיד כזה בבלוקבסטר...). אז - אנא התרווחי לך על הכיסא (או כורסא או מה שזה לא יהיה) הכיני מבעוד מועד את כוסית הוויסקי של שבת - והנה זה בא : א - פרולוג : אומרים שההיסטוריה נכתבת ע"י המנצחים, היא לעולם לא תהיה נאמנה למציאות - מי שכותב הוא זה שמכתיב את הטון וקובע מי הטוב ומי הרע - או במילים אחרות - מי צודק ? . ובסיפור שלך - שבתור התחלה - הוא בהחלט חתיכה מהחיים שנהפכה להיות נחלת הכלל - וזה בהחלט צעד אמיץ - יש את הצד שלך ואת הצד שלך בלבד, ואת מציגה כאן מקרה (שלא לאמר "בעיה") ובעקובתיו דעה או מסקנה שבהחלט יכולה להיות מדוייקת - אך היא יכולה להיות גם לא. אבל מכייון שזה לא מור"ק ולא מלחמה ובטח לא ויכוח מי צודק יותר ומי צודק פחות - דעתו של מר בחור בהחלט לא נחשבת כרגע אלא רק דעתך. ואני חושב שעלית כאן על משהו - מערכת יחסים היא שם כולל לכל האינטראקציה בין שני אנשים - ולא משנה אם היא תארך כמה דקות או שנים רבות - השאלה היא מהי רמת הפתיחות והגמישות שכל אחד מהצדדים מביא איתו. ב- פרק א' בו נכיר את המתמודדים : הדס, מהיכרות קצרצרה איתך (שמבוססת בעיקר על קריאת החומר שלך כאן כתגובות או במקומות אחרים ככתבות) אני יכול להגיד שיש בך משהו מן המרירות. לא יודע להגדיר את זה, לא יודע לשים את האצבע - אבל בעיקר לא יודע למה. אולי נסיונות עבר, אולי דיעות אישיות ואולי מערכת היחסים שלך אם אחיך החורג שנמצא בשוויץ ומנהל חברה לקידוח נפט - אלוהים (או בשמו "פירומן ממודל כזה או אחר") יודע למה - הדגש הוא שזה יגרום לך להתייחס לכל מתמודד חדש ביותר "חשדהו" מ-"כבדהו". ג- פרק ב' בו נכיר את תיאוריית "אבל גם אני..." : במקביל - ואת יכולה לא להסכים איתי - וזה בסדר גמור - לדעתי - יש לך דעה מוצקה לגבי המון, את מניחה את דברייך על השולחן בסגנון "תשמע, זאת דעתי, זה מה יש, תבלה..." - כלומר קשה מאוד לגרום לך להסכים עם משהו שאת לא רוצה להסכים עליו... ולפעמים זה נראה ממש כמו - my way or the highway . ושלא יהיו טעויות - זה בסדר גמור - אסרטיביות, אינטלקט, חוכמה - הן בהחלט תכונות מבורכות - אך השאלה אם זה לא מחפש על חוסר בטחון מסויים (ששוב - ממש אין סיבה לכזה דבר - ראי לעיל.). וזה בהחלט יכול להראות לעין בלתי מזויינת כהתנשאות. ד- פרק ג' בו נכיר מיץ שזיפים : עד כאן כתבתי דברים שיכולים להתפרש כדברים שליליים - אז אני מזכיר שאני בכל יום רגיל מעדיף שלא לכתוב דברים רעים ואם אין לי משהו טוב להגיד אני לא אומר אותו - אז הפתעה - היום יום רגיל. ואם מישהו אחר היה כותב את הדברים שכתבת ולא הייתי מכיר אותו - אז סביר שדבריו היו מטרידים את אשכי הימיני. נראה לי שאת מתאמצת מדיי - ובדיוק כמו בעצירות - ככל שתתאצמי יותר - סביר שתקבלי טחורים מהר יותר (זה או לנסות אנאלי בפעם הראשונה ללא חומרי סיכה - לפרטים נא לשאול את bulb ...) תסתכלי במראה (שוב..) ותשאלי את עצמך (שוב...) אם טוב לך עם מי שאת. אם התשובה היא כן - אז מה בדיוק הבעיה ? מה רע לך ? את חכמה, שנונה, פולניה (טוב תמחקי את האחרון...) נראית בסדר גמור עד טוב מאוד (חוץ מהקעקוע הזה - באמת שילמת עליו כסף ?) - וכל מה שאת צריכה זה קצת לסמוך על אנשים, זה הכל, לתת להם אמון ולתת בהם אמון, זה הכל. ואם יהיו כאלה שינצלו את זה (ולא לדאוג - יהיו לא מעט) אז מה ? את תדעי שאת היית הכי בסדר שאפשר מהקצה שלך ושזה לא הלך, אז מה... ה- פרולוג : בקיצור - מה שאני מנסה להגיד הוא - תפסיקי להתחבש בבעיית הסינגלית או לא - תחיי את החיים שלך ותהני מהם. בשלב מסויים זה יגיע ולפני שתעצרי ותחשבי "היי, אני במערכת יחסים.." את כבר תהיי עמוק בפנים - ומי יודע - אולי זה ילך ואולי זה לא - המומחים קוראים לזה "חיים". ובנימה אישית יותר (יכול להיות יותר אישי ממה שזה היה עד עכשיו ? ) אני חושב שאת במקצוע הלא נכון - ושאת צריכה להיות פובליציסטית, כתיבה בהחלט מתאימה לך - והלוואי עליי לכתוב רבע מהרמה שלך. בכבוד רב - (פעם ראשונה בהיסטוריה יהב.

 

[magenta73]

אוו-והה... טוב..

א. > נכון. יש שני צדדים לאותו המטבע תמיד. מה שאולי לא יודעים עלי, או שכן... הוא, שאני תמיד מנסה להבין מאיפה בא הצד השני, (לא בכדי אני לומדת פסיכולוגיה - להבין את נפש האדם). אבל לא משנה כמה אני אתאמץ להבין את הצד שלו, אני תמיד אראה את הצד שלו דרך האקווריום הזה, שאני מסתובבת בתוכו שנקרא "החיים" שלי. וברור שזה הצד שלי, וברור שכששני אנשים מסתכלים על אותה סיטואציה, בדיוק, הם יראו אותה אחרת, לפי הסרט שלהם. לכל אחד יש את המציאות שלו. כל אחד חווה את חייו לפי חייו שלו. אני, אתה, אפילו באלב. וכאמור - לא האשמתי אותו בכלום, למרות שיכולתי. וויתרתי על זה. הכתבה הזו היתה יכולה להיות מאוד מרירה, כפי שציינת, שזה אולי חלק ממני, הוא בהחלט השאיר אותי עם פנינים ביד. באמת, ראה תגובתי לזמשוש על ההזדמנות שהבאתי לו.... אבל בחרתי שלא להפוך אותה לשכזו, כי הפואנטה, שעלית עליה, היתה נעלמת. וכן, כל מערכת יחסים היא כמו עולם ומלואו. ב. > אני לא הייתי קוראת לזה מרירות, עצוב אפילו, הייתי קוראת לזה "ריאליזם דיכאוני". אומרים על הסובלים מדיכאון שיש להם ראייה מאוד "נכונה" על החיים - משמע אין להם את המשקפיים הורודות שיש לאחרים, שהן למעשה, מה שנותן לך את הכוח להמשיך הלאה. בנוסף, יש לי חוש הומור ציני, שכנראה לא עובר טוב במדיה הוירטואלית. מה גם שאין לי כוח לאייקונים כל הזמן. וכן, אני בן אדם וגם לי רטוב וקר כשיורד גשם, אבל אני בהחלט לא חושבת שאני מרירה, בטח לא כמו מה שאכן הייתי לפני כמה שנים. אבל מכובדת עלי דעתך. ג- > זה כי אני תמיד צודקת .... נכון, אני לא מסכימה הרבה פעמים, ואני עומדת על שלי, אבל כשאני טועה, גם אין לי בעיה להגיד - סליחה טעיתי. אני לא יודעת אם זה בא לענות על חוסר בטחון מסוים, האמת, פעם משהו אמר עלי משפט מאוד נכון - שיש לי ביטחון בחוסר ביטחון שלי.. מאז כבר גדלתי קצת. וכמובן - אל תשכח את זה שאני ג'ינג'ית. בעיקר באופי.... וקשתית טיפוסית, זה חלק מהלוחמניות על הצדק... ד. > לא הבנתי מאיפה זה בא ... אתה יכול להסביר?ותודה, ותעזוב לי את הקעקוע! אני אוהבת אותו. כאמור - הרבה זמן סבלתי מחוסר בטחון עצום ומזה שאני לא בסדר. בגלל כל מיני דברים. זה משתנה עכשיו, כבר תהליך של כמה שנים טובות של השלמה עצמית וכו' ה. אוקיי ותודה רבה.

 

[orrin]

אז ככה

אנחנו חיים בעולם שבו כולם מחפשים משמעות, כולם רוצים להיות הדבר הבא, מי שבזכותו יש שלום עולמי- חיים על המאדים- אוכל באפריקה , ואנחנו שוכחים שהדברים הקטנים הם אלו שהכי חשובים. אני מודה, שבעיני לפחות, הטור שלך היה אחד מאותם דברים קטנים כביכול שמשנים הרבה יותר מעוד חייזר או שניים על המאדים. קראתי פעם אחת. יצאתי לעשן. קראתי שוב. וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה "וואו, מסתבר שאני לא פסיכית כמו שחשבתי" את כותבת מדהים (תרגיעי את האגו, ולא- אני לא מנסה לשכב איתך) אני מניחה שהרבה מאלו שקראו מצאו את עצמם שם, בצד הזה או ההוא של הסיפור. ובעצמם, כל מה שאני מנסה להגיד זה תודה

אני

 

[magenta73]

בבקשה. ותודה לך ../images/Emo9.gif

 

[orrin]

בכיפ. תתפשטי.