ושוב בעניין בחירת המגרש

ושוב בעניין בחירת המגרש

הצלחתי להעלות מפה טופוגרפית של קבוצת המגרשים באתר. מדובר באזור בדרום מזרח לירושלים ועל גבול מדבר יהודה. אזור סחוף רוחות אם כי פחות קר מירושלים עצמה. הנוף נמצא מול השורה הקדמית של הבתים אבל בעיקר בזווית הימנית (צפון) ובזווית השמאלית (מזרח) - בשני הצדדים הללו ניתן לראות כיצד הוואדי "נפתח" לכן למיטב הבנתי כדאי לבנות את הבית אלכסונית למגרש, מה שמוביל אותי לכיוון של בחירת המגרש הרחב ביותר שנמצא באחד משני הצדדים (מול המגרשים האמצעיים קיימת גבעה קטנה שמסתירה חלק מהנוף). המגרשים הכי מוצלחים מבחינה נופית הם: 750-753 וגם 756-757. מתוכם 752 (לא ניתן לראות את כולו כי נמחק בצילום המפה שהשגתי) ו- 757 כבר תפוסים. הבעיה עם המגרשים הרחבים 750-753 היא שהפער בינם לבין הכביש הוא בין 5 מטר (750) לבין מטר אחד (753), לעומת מגרש 756 שבו אין פער בכלל, השאלה היא כמה זה קריטי או שאפשר באמצעות שביל גישה עד לפתח הבית (שיהיה בצד ולא מול הכביש) לרדת בגובה באופן הדרגתי. עוד הנחות עבודה: 1. תקנון הבנייה מחייבת בניית קומת מרתף שתכיל לפחות שלד אם לא גם מעטפת כדי להתגבר על התלילות של כל המגרשים. השאלה כעת היא רק האם לחלק את 100-120 המטרים שאנו רוצים לבנות ל-2 המפלסים או לבנות את כולם במפלס העליון ולהשאיר את הקומה התחתונה כשלד עם קונסטרוקציה ותוכניות ל"כשירחיב". השאלה מה עושים אז עם המדרגות לחצר האחורית. האם נבנה אותם מחוץ למבנה ובבא העת נוסיף עוד מדרגות פנימיות? כמו כן מתעוררת שאלה - האם נכון למקם את הממ"ד במפלס העליון אם אנו בונים עכשיו רק אותו? 2. 964 הוא שטח ירוק, המיועד לפיתוח ע"י המועצה. אני א יודעת אם זה משנה לנו כי גם הוואדי עצמו הוא "ירוק" ואין בין המגרשים לבינו אלא דרך ביטחון עשויה עפר. אשמח לעצות בנוגע לבחירת המגרש, העמדת הבית - המתחשבת גם בכיווני השמש והצל ועוד. כמובן שזה לא במקום פניה מסודרת לאדריכל אלא רק כדי להכניס אותנו יותר לעיניינים. נוכחתי לדעת שאפשר לשלוח רק קובץ אחד ולכן אשלח את הקובץ השני - של קבוצת המגרשים הנמצאת מימין לו - בתגובה הבאה
 
מפקח בניה הכרחי?

תודה על הצעתך. אנחנו לקחנו קורס בניה מזורז בן 15 שעות אצל מישהו שגם מציע שרותי ליווי ופיקוח בניה. כך שיש לנו מושגים בסיסיים לגבי בעלי התפקידים השונים והשלבים הנדרשים. אגב, אותו מפקח די לוחץ עלינו שניקח את שרותיו למרות שיש לנו הצעה במחיר נמוך משלו - וכן, 2 המפקחים מבצעים מס' פרויקטים במקביל ולכן מרשים לעצמם מחיר זול. כעת רציתי לשאול האם חובה לקחת מפקח בניה אם נשתמש בשרותי חברה קבלנית שמבצעת את כל הנדרש עד מפתח, כמובן לא לפני שנברר אם הם אמינים מספיק? לטענת אותה חברה די באדריכל ובמהנדס כדי לוודא שהדברים החיוניים מתבצעים כראוי מבחינה מקצועית, ואם ישנה בעיית אמון היא יכולה להיות גם ביננו לבין המפקח. האם עצם מינוי מפקח לא יוצר אפשרות לקבלן להסיר מעליו חלק מהאחריות בעוד שהמפקח לא ייקח אותה במלואה? ואם אכן ניקח מפקח - האם עדיף אז לעבוד עם קבלן עד מפתח או עם קבלן ראשי לעבודות בניה + ספקים שונים שהמפקח יציע לנו.
 

בינא

Member
מי צריך מפקח בניה?

כל מי שלא בנה בית בחייו, צריך מפקח בניה ולא חשוב באיזו שיטת בניה או שיטת בצוע יבחר. קבלן ראשי אינו יכול ואינו יודע לפקח על עצמו ו/או על עבודתו. יש כאן ניגוד אינטרסים. קבלן ראשי מנסה לכל אורך הבניה, להוציא מה שפחות כדי להרוויח מה שיותר. מפקח בניה, בודק את הטיב החומרים, טיב הבניה ואת התקדמות העבודה ומהווה גורם מקצועי נוסף, אשר אם הוא עובד נכון, הקבלן רואה בו ברכה, כי הוא חוסך לו בעתיד כל מיני בעיות וצרות בשנת האחריות ואחריה. למרות האמור, האחריות לבצוע כולה (100%) על הקבלן. למפקח יש אחריות רק על מה שהוא עושה, יש לו חובת דיווח למי ששכר את שירותיו וחובת דיווח לועדת בנין ערים ולרשות במידה וגילה חריגות מהתוכניות, אבל אין לו שום אחריות על ליקויים, גם אם לא התריע עליהם. מדוע? כי זה החוק! קבלן רשום חייב להעסיק לפחות מהנדס בנין אחד, הנדסאי בנין אחד ומנהל עבודה. המהנדס וההנדסאי אינם מחוייבים להיות בשטח אבל מנהל העבודה חייב להיות כל יום, כל היום, כי הוא אחראי מבחינת משרד העבודה לבטיחות העבודה והעובדים בשטח. במידה ועובדים עם מלווה בניה מקצועי, אשר מבצע גם ניהול-בצוע וגם פקוח, יש לוודא כי כל הצעות המחיר מקבלני המשנה, מגיעים אליכם (כמעסיקים ישירים) וכי התשלומים מועברים ישירות לקבלני המשנה, רק לאחר אישור לתשלום כזה ע"י המפקח...מה שאומר שהמפקח העוסק גם בניהול-בצוע, דואג לסדר העבודה, להבאת הקבלנים השונים בזמן ולתיאום העבודות ביניהם, לאספקת החומרים בזמן (אם הם משולמים ע"י הקבלנים או אם משולמים ע"י הלקוחות הבונים) ומאשר תשלומים עבור העבודה לפי ההתקדמות שלה. יהיה בסדר אם מפקח כזה ממליץ על קבלני משנה אותם הוא מכיר, כי זה ייתרון לכולם (גם למשלמים...), כי הכרות בין בעלי מקצוע מאפשרת עבודה הרמונית יותר, למרות שיש פעמים בהם מתגלה כי יש שיתוף פעולה כספי בין הצדדים... מפקחים שעובדים כבר בשטח, יהיו בדרך-כלל יותר זולים מאחרים שלא, בגלל שהוצאותיהם מתחלקות על מספר בתים (דלק, רכב, זמן ועוד) ולא בהכרח בגלל שהם "זולים" יותר או פחות טובים. רצוי בכל מקרה, לקבל המלצות מאנשים שעבדו איתם לפני שמחליטים את מי לקחת.
 

nob

New member
מה בדר גודל של הצעות לפיקוח?

הכוונה כמובן לפיקוח וליווי. האם זה תלוי בגודל הבית?
 

בינא

Member
מחיר ליווי ופקוח תלויות בגודל המבנה

אבל לא רק בכך, אלא גם בשיטת הבניה, הגורמת להתמשכות או התקצרות הבניה, בתנאי העבודה במקום ובתנאי השטח - בת"א העבודה מסובכת הרבה יותר והמפקח נדרש להתעסק שעות וימים עם העירייה ופקחיה על כל שטות לעומת בניה במושב כלשהו ששם יש שטחים נרחבים ולא מפריע לאף אחד שאתה בונה, למעט שכן בעייתי, אם יש כזה. בשטח מישורי עם כניסה ויציאה נוחים למשאיות וטרקטורים ואח"כ לטנדרים, ועם אדמה יחסית רכה כמו חול או כורכר, העבודה קלה ומהירה יותר מאשר בקרקע משופעת חזק, סלעית המחייבת חציבות וקירות תומכים וגם מזג האוויר במקומות שונים בארץ, יש לו השפעה. כללית, גודל המבנה, רמת הגימורים הנדרשת בו ומיקומו בארץ וצורת המגרש, יקבעו את משך זמן הבניה המשוער ויחד איתם את המחירים עבור פקוח ועבור ליווי מקצועי הכולל גם ניהול-בצוע. גורם נוסף לעלויות הנדרשות ממפקח הוא רמת המעורבות הנדרשת ממנו מהלקוח. עבור פקוח ללקוח שנמצא בחו"ל במהלך הבניה ורק שולח כסף כל פעם, ידרשו יותר כסף מאשר עבור לקוח שגר ליד אתר הבניה ומעורב, כי אם הלקוח במעורבותו חוסך למפקח ו/או בניהול הבצוע זמן ונסיעות (למשל בקבלת חומרי הריצוף מהספק אחה"צ), ייקח זאת המפקח בחשבון בבואו לתת הצעת מחיר. הייתי מוסיף לזאת את "רמת הלקוח" ורמת רצונו "ללמוד" תוך כדי בניה את המקצוע, מה שמחייב השקעה של הרבה יותר שעות בכל פגישה וכמובן יעלה לו עוד כסף...אצל מפקחים מסויימים ואצל אחרים לא.
 
למעלה