"מחיר שפוי" - מהו?
המחיר בו ניתן לעמוד בלי למשכן את כל החיים, בלי להיות חייב במשך 25-30 שנה, כמויות כאלה של כסף, שמשייכות את הנאנקים תחת החובות האלה, לעשירונים התחתונים לאורך זמן, ללא יכולת להחלץ מהמצב. לכל אחד יש את "המחיר השפוי" שלו. לאיריסג זה 60,000 ש"ח למטבח, לאשתי זה 400 ש"ח לזוג נעליים, ולי זה 12 ש"ח למנה פלאפל הכי טוב ואני יודע שיש עדיין גם ב-10 ש"ח... "מחיר שפוי" לבניה של בית מגורים בגודל של 120-170 מ"ר, לטעמי, יהיה 700 $/מ"ר בבניה עצמית. כל מחיר מעל המחיר הזה, הוא "מחיר שפוי"...אבל של אחרים. ליצירות אומנות, למשל, אין מחיר שפוי כי אין מושג כזה באומנות, כמו שלכל אחד יש את היופי שלו. "המחירים השפויים" של מטבחים, כפי שאני מקבל מנגרים פרטיים בימים אלה (כמעט כל יום), נעים בין 900 ש"ח/מ"א ל"מטבח קבלנים", "סטנדרט משרד השיכון" (הכי פשוט שיש) לבין 1,250 ש"ח/מ"א לוילות וקוטג'ים לארון תחתון, לא כולל שיש ולא כולל מע"מ, אבל כולל מגרות שנסגרות לבד, צירים טובים, לפחות פינה אחת עם חור לכיור וכיריים מדיקט. מחירי המטבחים מסיבית/מלמין פנולית, נמוכים אף יותר ואינם לפרסום בפורום הזה... מחירי השיש, החל מחברון מטופל נגד ספיגה, עד קיסר היקר, מעובד עם קנטים, חור לכיור התקנה שטחה, הכנה לכיריים, כולל פינה אחת לפחות יהיה החל מ- 500 ש"ח ויגיע עד 1,200 ש"ח/מ"א כאשר הפינה תימדד פעמיים (כי מודדים לפי האורך מאחור הצמוד לקיר). האם המחירים האלה "שפויים"? לטעמי-כן, כי אלו מחירי הצעות המחיר ביום-יום. האם במחירים כאלה מקבלים את העבודה הטובה ביותר? תלוי מה בודקים ומי בודק... אמר מי שכבר אמר: "שפיות היא דבר יחסי" ונכון לימים אלה הוא צדק בהחלט.