גילגיל היקרה
זה שיש פירושים רבים, אין זה אומר שלא מוטל עלינו לחפש את הפשט, כמו שעשו כל הפרשנים, אלא לומר שכל פירוש הוא לגיטימי. על דרידה אפשר להתווכח בפורום פוסט מודרניזם, אני חושב. כך שלא ניתן לקחת את הפסוק "ושכנתי בתוכם" כ_ראיה_ לכך שבכל אחד מאיתנו ישנו חלק אלוה ממעל (איוב לא, א; גם בפשט לא מדבר על הנושא הזה), אלא לכל היותר כאסמכתא. הפשט הוא, כמובן, ושכנתי בתוכם - בתוך עם ישראל. בכל מקרה, לקחת את הפסוק הזה כאסמכתא זה קצת בעייתי, כיון שהדבר מותנה בעשיית מקדש, אך טענת החסידות היא שבכל יהודי ישנו אותו חלק אלוה ממעל. איכשלאיהיה, לא כל טענה ותיאוריה, של החסידות או כל תנועה אחרת, מחוייבת בעגינה בפסוקים. גם לעולם הבא אין הרבה אחיזה בפסוקים (יש קצת, אני מודה), למרות שברור שבזמן המקרא כל העמים האמינו בחיים אחר המוות (ע"ע פירמידות וגו´). אני רק רוצה להזכיר לסיום שלדעת הגר"א ותלמידיו, דיבורים כאלה הם בגדר של כמעט עבודה זרה. גם את הזהות של העולם עם אלוהים - טענה של חלק מהחסידות, לשיטות מסויימות, הם דחו בתקיפות רבה. הטענה היא שאלוהים אינו יכול, למשל, להימצא בכל מקום בעולם (השם איז היר, השם איז ד´ר...), כיון ש"מקום" אינו תכונה המאפיינת אותו. ודו"ק כי קיצרתי.