נדירון מצוי
New member
ושם לא היית!
ושם לא היית כשהמריא כאבי,
פצוע דיממנתי, כך שנים לבדי,
אכן הייתה זעקתי יבבנית, חסרת חן,
אך כך זה כשפצוע על חייו מתחנן.
אין הוא נותן, מסתבר, את הדעת,
לחן וליופי ולאסטטיקה רוגעת.
והוא מתפתל, מכסה את פצעיו,
בתחבושות שמיצו תפקידן על אחר,
ואת כל העת אי שם בדלת אמותיך,
מביטה בסלידה בנפתוליו בחצר,
ואל ביתך אשר רפוד הוא מור ומזור,
מנעת כניסתו, סירבת לכאבו חבור.
וזאת לדעת, אינך יחידה,
קשה לתרגם קולה של עקה,
לעיתים צליל צורם לא מכוון,
אינו של זיוף אלא של קורבן,
ויש ששמעוהו נאנח, מייבב,
ובחרו לרחוק ולא לקרב.
כי די לו לאדם שק מכאובו,
ואשר לשני...שיחבוש לבדו!
והנה השאלות עליהן אסרב לענות:
* מדוע עברתי מגוף ראשון לשלישי
* מתי? מי? מה? למה?
ושם לא היית כשהמריא כאבי,
פצוע דיממנתי, כך שנים לבדי,
אכן הייתה זעקתי יבבנית, חסרת חן,
אך כך זה כשפצוע על חייו מתחנן.
אין הוא נותן, מסתבר, את הדעת,
לחן וליופי ולאסטטיקה רוגעת.
והוא מתפתל, מכסה את פצעיו,
בתחבושות שמיצו תפקידן על אחר,
ואת כל העת אי שם בדלת אמותיך,
מביטה בסלידה בנפתוליו בחצר,
ואל ביתך אשר רפוד הוא מור ומזור,
מנעת כניסתו, סירבת לכאבו חבור.
וזאת לדעת, אינך יחידה,
קשה לתרגם קולה של עקה,
לעיתים צליל צורם לא מכוון,
אינו של זיוף אלא של קורבן,
ויש ששמעוהו נאנח, מייבב,
ובחרו לרחוק ולא לקרב.
כי די לו לאדם שק מכאובו,
ואשר לשני...שיחבוש לבדו!
והנה השאלות עליהן אסרב לענות:
* מדוע עברתי מגוף ראשון לשלישי
* מתי? מי? מה? למה?
