ותראו מה אנשים מצליחים לפרסם ב-Science

[פלפל אנגלי]

ותראו מה אנשים מצליחים לפרסם ב-Science

מי היה זה שאמר שמאמר אחד בScience שווה את כל שאר המאמרים ומקפיץ ישר לקראת משרה ותקן אקדמי? תקראו את המאמר הבא (זה בסדר, מספיק אבסטרקט) כדי להבין שלפעמים לא ממש ברור מה העורכים שתו/עישנו לפני שאישרו פרסום.... Spending Money on Others Promotes Happiness Dunn et al. Science 21 March 2008: 1687-1688 DOI: 10.1126/science.1150952 (ואני תוהה מי נתן להם funding? אמאזון?)

 

[tulkin]

אין קשר הכרחי בין איכות וקבלת משרה

כמה שהמאמר הזה מגוחך, אני בטוח שהוא יסדר את הקריירה (או לפחות יעזור מאד מאד), בעיקר למחברת השניה שהיא בסך הכל תלמידת MA, וגם לראשונה. המחבר השלישי נראה לי כבר מסודר ממילא, אבל זה בטח לא יזיק לו. על סמך מדגם של עשרות רבות של מאמרים שקראתי השנה, רובם נבחרו בקפידה כדי להציג תחום מסויים, רובם המכריע מכתבי עת שנחשבים המובילים בתחומם, וגם על סמך הנסיון שלי בקריאת מאמרים בתחומים אחרים לגמרי במהלך התואר השני שלי - אני יכול להגיד שמעט מאד מאמרים הם באמת טובים. רוב המאמרים הם די בינוניים, ויש לא מעט מאמרים די גרועים - כאמור גם בכתבי העת המובילים. הריבוד המעמדי של כתבי העת לא משנה כנראה את התפלגות איכות המאמרים שנשארת נורמלית פחות או יותר, גם אחרי הסלקציה המחמירה. אבל מעמד זה מעמד.... סיגנל מצויין לאיכות. מתוך אלה שקוראים את הCV שלך כמה באמת יקראו את המאמר? כמה יעניקו לו איכות רק על סמך זה שהוא התפרסם בSCIENCE?

 

[פלפל אנגלי]

אני יכולה להעיד רק על מישהו קרוב אלי

שהוא בחור מצוין לכל הדעות (לפחות לדעתי

), ושבמקרה, מתוך המאסטר שלו (שכלל לא היה קשור למה שהוא עושה כיום) יש לו פרסום בנייצ'ר. בעיקר כי הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. אותו פרסום, שמחזיק שורה ב-CV כמו כל שאר הפרסומים שלו, פתח לו דלתות מדהימות, ושוב - אין קשר בין המאמר לבין תחום עיסוקו הנוכחי באקדמיה. נייצ'ר זה נייצ'ר, סיינס זה סיינס (גם בתחום שלי, שממש לא קרוב למדעי החיים או למדעים המדויקים), ומספיק מאמר על צפיפות הפרווה של חתולי הבית כפונקציה של צבע הקערה שבה קיבלו אוכל ביום שני בצהריים, שיפורסם באחד מהם כדי להקל מאד על המשך הדרך. אף אחד לא יקרא את המאמר הזה (נו, חתולים, בכל זאת

) אבל השורה ב-CV תבלוט החוצה במשך שנים. ובהקשר האיכות אפשר לפתוח את הדיון האינסופי בשאלת איכות ההוראה מול איכות המחקר, אבל נדמה לי שכולנו נסכים שאין קשר בין השתיים ובעיקר אין קשר בין איכות ההוראה לעמדת ההוראה באקדמיה...

 

[LastFlowers]

מחרה מחזיקה

לפחות בתחום שלי (מדעי החיים והרפואה) פלטפורמת הפרסום אכן דוחפת אותך קדימה, בעיקר אם מדובר בשני המגזינים הנ"ל. ברגע שהגעת לשם אתה הופך למישהו נחשב ששווה לשים עליו עין, שלא לדבר על כמות הציטוטים שתזכה להם - בכל זאת, מדובר באימפקט פקטורס הכי שווים בסביבה. מסכימה גם בעניין היעדרותו של מתאם כלשהו בין איכות ההוראה ואיכות המחקר. L.F

 

[ghatto]

חתולים זה חשוב !

 

[קיסרית הזאטוטית]

אני ממש מתפדחת לשאול אבל...

מה לא בסדר באבסטרקט? שאלה מעניינת - מה גורם ליותר אושר? סיפוק עצמי או הענקה/סופרארוגיישן/איך שלא תקראו ל"לתת לאחרים".

 

[פלפל אנגלי]

באבסטרקט עצמו? כלום

זה השילוב בין נושא המחקר שמתאים קצת יותר ל"ידיעות סיינטיפיק" ובמת הפרסום שמעורר הרמת גבה.

 

[22ק ו ס ם]

אין שום דבר מגוחך במאמר הזה

יותר מכל מאמר אחר. אני מניח שתחום המחקר של המאמר הוא לא כוס התה שלך אבל זה לא מצדיק יחס מזלזל כזה. יש נטייה לאנשים לחשוב שהתחום שלהם הוא החשוב ביותר ותחומים אחרים עוסקים בשטויות או דברים לא חשובים. מחקרים על אושר מאוד נפוצים היום כחלק מתחום שנקרא פסיכולוגיה חיובית. בשנים האחרונות פורסמו לפחות 10 ספרים אקדמיים על הנושא והמאמר יוצא נגד מוסכמה די מקובלת בתחום. זה אולי לא מאמר פורץ דרך אבל כמה כאלו באמת יש? המימון אגב מאוד קטן למחקר הזה. בסך הכל כמה מאות דולרים שאין שום בעייה להשיג מקרנות מחקר אוניברסיטאיות או חיצוניות. זה סכום זניח יחסית למחקרים בביולוגיה או רפואה למשל. אני גם לא הייתי מרחיק לכת וחושב שבגלל מאמר אחד החוקרת הראשית תזכה לתהילת נצח וקידום מהיר. המאמר בהחלט עוזר, אבל אם שאר הדברים שהיא עושה לא עומדים בסטדרנטים המקובלים של האוניברסיטה שלה גם מאמר כזה לא יעזור לה.

 

[פלפל אנגלי]

שוב, זה לא המאמר. זו הבמה.

ברצינות, אני לא חושבת שמאמר כזה אמור להתפרסם בסיינס. לפחות לא כפי מעמדו בתחום האקדמי היום. אין בי שום זלזול במניעים פסיכולוגיים. נהפוכו. זה אמנם לא כוס התה, אלא רק הצלוחית של תחום המחקר שלי

, אבל שוב, זו חוסר ההתאמה בין הבמה לבין היקפו, תחומו ומשמעותו של המאמר.

 

[22ק ו ס ם]

למה לא?

הרבה מאמרים דומים מתפרסמים בסיינס ונייצ'ר. המאמרים הללו לרוב קצרים ורובם אמנם חדשניים אבל לא פורצי דרך בצורה היסטרית. כמו שאמרתי, אני מניח שגם עורכי כתבי העת ערים למגמות שונות ולא יכולים להתעלם מהם.

 

[פלפל אנגלי]

כי זה מאמר גרוע, עם כותרת שתופסת את העין

 

[ayulli]

אבל למה?

מה לא בסדר בו? מערך המחקר? המתודולוגיה? ההסקה? פרשנות הממצאים? מה הבעייה איתו, באופן ענייני?

 

[22ק ו ס ם]

מה גרוע בו?

אם תקראי המאמר המקורי (שמופיע באתר של הכותבת הראשית) תראי שזה מאמר די פורץ דרך בתחום ושלמעשה מורכב מכמה מחקרים עוקבים שמובילים למסקנה מעניינת וחדשה. אני מבין שזה לא התחום שלך אבל הזיזלול לא מוצדק לדעתי. מטבעו כתב העת סיינס הוא כתב עת כללי וגם אני קורא מאמרים שנראים במבט ראשון לא חשובים רק בגלל שהם לא מהתחום שלי.

 

[פלפל אנגלי]

קראתי את המאמר

מה בדיוק פורץ דרך בו?

 

[22ק ו ס ם]

העובדה שתחושת אושר סובייקטיבית עולה

כתוצאה מהוצאות על אחרים ולא השקעה בעצמך. זה לא משהו טריוויאלי בכלל. רוב מוחלט של המחקרים בנושא לא הסתכלו על זה בכלל אלא התרכזו למשל בכמה אנשים מרוויחים ואיך זה קשור לאושר (זה לא). אם מה שנטען באמת נכון, זו יכולה להיות דרך שבה אנשים משפרים את האושר האישי שלהם.

 

[ayulli]

יש כמה מחקרים על אלטרואיזם בהקשר הזה

אם כי זה קצת יותר בתחום של הקוסם מאשר שלי. מה שאני מכירה בעיקר זה מחקרים על evidence-based תיאוריה פוליטית (סליחה על ההתנסחות) כמו הספר האחרון של וולף ודה שליט (Disadvantage), שבו אחד הדברים שנמצאו בראיונות עם אנשים עניים/מוחלשים הוא שחוסר היכולת להעניק לאחר (מתנות וכו') הוא אחד התפקודים החברתיים שהכי חסרים להם.

 

[22ק ו ס ם]

נכון, יש הרבה מחקרים על אלטרואיזם

ועל אלטרואיזם הדדי בהקשרים שונים אבל מעולם לא ראיתי מחקר בהקשר הזה ושבנוי בצורה כזו.

 

[מעיןבר]

../images/Emo13.gif

הניסיון שלי מראה שהקשר בין טיב המחקר/מאמר למקום בו הוא מתפרסם חשוב רק כאשר אתה חוקר שאינו מוכר בתחומך או ממקום שפחות מוכר. כאשר החוקר הראשי יושב בביה"ס למנהל עסקים של הארוורד, בגלל המקום שבו הוא יושב הוא לא ינסה להגיש את המאמר לז'ורנל פחות נחשב מסיינס כי המיקום שלו פותח לו דלתות. כמו בכל מקום גם עניין הפרסומים נגוע קשות בפוליטיקה ולצערי אני חווה את העניין על בשרי. מאמר בתחום שלי שהיה הרבה פחות מעניין מתוצאות המחקר שלי התפרסם בלי היסוס באחד הז'ורנלים הטובים בתחום בגלל המעבדה ממנה הוא יצא. למשל, ממעבדה של זוכה פרס נובל בתחום מסויים סביר להניח שיקבלו כ פרסום שיגישו לז'ורנלים הטובים לא משנה מהו טיב המחקר. מבאס ומעצבן אבל אלו החיים...

 

[נועה לביא]

מי יגיד דבר כ"כ מגוחך?