ו- התחיל דימום....?!?!?

shirael

New member
ו- התחיל דימום....?!?!?

הגוף שלי התחרפן סופית

הכתמה חומה כאילו אוטוטו מתחילה ווסת, אבל לא היה החודש ביוץ. להפך, האסטרוגן טיפס לו לאאאאט ל-240 עם רירית 7, וכמה ימים אחר כך התחיל לרדת ל-230 עם רירית 5. יש מצב שעכשיו אני רואה את המשך המגמה הזאת, של פירוק הרירית כתוצאה מצניחה נוספת של האסטרוגן.

אני יודעת שאני כרגע בניקוי. כלומר חזרתי לפני חודש לאכול תזונה מאוד נקייה של פירות וירקות חיים עם מעט אבוקדו\זרעים\אגוזים וזהו. בפעם האחרונה שעשיתי כזה דבר, ירדתי במשקל מאוד מהר והגוף היה בניקוי רעלים עמוק - כל מיני פריחות, פצעונים, נפיחות, פטריות, עייפות - היה לי מחזור של יותר מ-40 יום, שקיבלתי בהבנה, אבל מהרגע שהגוף סיים לעבוד והתייצב, בערך מהחודש השלישי לתזונה, ראיתי נסים ונפלאות, עם מחזור סדיר לחלוטין של 32 יום והעלמות של כל הסימנים שציינתי קודם, כולל ציפורנים חדשות ובריאות ורמת אנרגיה נהדרת.

כרגע אני אמורה להיות עמוק בתהליך הזה, ומרגישה שזה מכביד על הגוף והמשקל לא יורד בכלל, אז התחלתי להקפיד על שעות אכילה מצומצמות (11:00-19:00 בתקווה) והורדתי את כל השומן מהתזונה לפני יומיים. איזה כיף שקיץ ומי בכלל רוצה לאכול משהו חוץ מפירות קרים ומתוקים. לדעתי כבר מורגש טיפה שינוי ואני מקווה שזה יתן לתהליך את הדחיפה שהוא צריך כדי להתקדם כבר...

נראה לי הגיוני שבמצב כזה הגוף לא רוצה בכלל לבייץ ואני מבינה אותו. לא מרגיש לי נכון לדחוף דווקא עכשיו כל מיני תרופות שיכריחו אותו לעשות משהו שלא בא לו טבעי כי הוא עסוק בניקיונות ושיפוצים (מזכירה שהרופאה החליטה שהגיע הזמן שאקח איקקלומין)... אני סתם משתפת פה כי ההכתמות האלה פתאום תפסו אותי בהפתעה, מקווה שיהיה בסדר עם זה.

אני חושבת שבהתאם להבנות האחרונות שלי מכל התהליך, אני רוצה לשחרר עד שהגוף יתייצב, או לפחות לתת לו עוד חודש חודשיים להגיע לזה בעצמו לפני שאני מתערבת עם תרופות. אני יודעת שאני כבר בת 36.3 אבל צריך לפעול לפי מה שיש, לא לפי מה שהייתי רוצה שיהיה.
 
למעלה