ו... קצת פרשת שבוע לקינוח

smailie

New member
ו... קצת פרשת שבוע לקינוח ../images/Emo197.gif

למי שאיננו בקיא, נספר שהשבת יקראו בבתי - הכנסת את פרשת "בשלח", העוסקת ביציאת מצרים וכוללת בשיאהּ את "שירת הים". זו שבת מיוחדת בקהילות ישראל: היא נקראת בז'רגון של המגזר "שבת שירה" ובעדות מסויימות מציינים אותה במנהגים שונים. אז דיברנו על יציאת מצרים ועל "שירת הים", אבל התורה מספרת שאת בני - ישראל האירוע הגדול של היציאה אל החופש לא ממש לא סיפק: התכונה ה"ישראלית" של להתלונן כל הזמן התחילה לתת אותותיה כבר בימים ההם. בשלב מסויים, בני - ישראל אפילו הודו שבמצרים, תחת שלטונו של המלך פרעה ובתנאי עבדוּת, כבר היה יותר טוב. על היהודי שכל הזמן מתלונן רק לשם התלונה והקיטוּר אפשר לכתוב תוכניות סאטירה שלמות, אבל עיון במקורות ובפרשנים יגלה לנו, שחכמים כתבו על הנטייה האנושית הזאת מאמרים רבים בכובד ראש לאורך הדורות. אנחנו לא המצאהו את הגלגל. אז מה עושים? איך אפשר להתגבר ולהיות אופטימי, כשעבר עלינו יום רע או כשיש לנו בעיות משלנו? ובמיוחד בתור הורים: איך נשמור על שפיוּת ועל ראש צלול, כשהמצב לא אייאייאיי? מצורף מאמר (מעניין מאוד, לדעתי) ממנו כל אחד יוכל להסיק משמעות אקטואלית או אישית, כרצונו. שבת שלום ומבורך!
 

Master Stav

New member
איך אפשר להתגבר ולהיות אופטימי

ברגע שתהייה הפרדה מוחלטת בין דת למדינה תראה איך האופטימיות שורה על כולם והד הינה דבר שמכבד את האמונה ולא כמצב היום בו האמונה היא הדת ולא ההיפך .
 

smailie

New member
המסר של חוסר פסיביוּת

כאשר אתה מרגיש שצריך שינוי יפה כוחו לא רק למטרות הגאולה במובנהּ המשיחי - דתי. כל אחד יכול להתחבר לזה ולקחת את הדברים למקום שהוא רוצה. מעניינת כאן דווקא תפיסתו הריאלית והמתחשבת במציאות של כותב המאמר: הוא לא אומר לנו שמידת הענווה צריכה להתבטא בהפגנת איפוק או בהסתמכות על הנס עד יעבור זעם (וזה לא מובן מאליו, בהתחשב בכך שרבנים אחרים מדברים דווקא בשבח חוסר התגובה והפריזו בהכרח לשמירה על אופי שקט תמיד). להיפך. כאשר קורים דברים רעים, מותר למחות ו"להפוך שולחנות".
 

smailie

New member
התכוונתי לומר שאפשר להסתכל על המאמר

גם מזווית חילונית לגמרי.
 

Master Stav

New member
נתתי לך את הזווית החופשית

הפרדת דת ממדינה תוביל לכבוד לאמונה ולבורא עולם השארת המצב כפי שהוא שימוש בסמלים דתיים בפוליטיקה יוביל רק לדבר אחד ביזוי האמונה, בורא עולם והפכית הדת למה שהיא היום = עבודת אלילים !!!
 

hag70

New member
בא נתחיל מזה שאני ופרשת השבוע לא ממש

מתחברים, אבל זה דיון אחר לגמרי
. ולענייננו: להוציא קיטור זה מצויין, אבל רק אם זה נעשה בגישה חיובית ולא רק בשביל להוציא קיטור (למרות שגם זה לפעמים לא ממש רע, במיוחד לפולנים שביננו
). אם זה נעשה שוב ושוב ושוב אב שום דבר טוב לא יוצא ממני, וגם לא ממש יודעים להסביר מה רע או מה אפשר לשנות, זה כבר ממש לא לעניין לטעמי. כיוון שאני לא נימנה מאלה שעוקרים הרים (ודי לצערי יש לאמר
) אז אני משתדל לא להתלונן יותר מדי. אחרת לא יצא מזה טוב.
 

smailie

New member
אתה לא עו"ד, במקרה?

דווקא אתה יודע יותר טוב מכולם איך לעקור הרים. גם אני לא מצליח אף - פעם להיות מספיק קשוח ותמיד מוותר, מתפשר על עקרונותיי ולא פעם אפילו "אוכל אותה" ו"יוצא פראייר". ויש, בהקשר הזה, שאלה ששאלתי כבר בפורומים רלוונטיים בעבר: האם כאריזמה יכולה להיות נרכשת, או שנגזר עליי להישאר לעולם זה שלא מצליח לעמוד מול מי שפוגע בואו שלא נותן את "המילה האחרונה"? ובכלל, האם אדיבוּת שעומדת לרועץ או נטייה לוותר לא תגרום לי צרות, בתור אבא? כי לדעתי, אסרטיביוּת וסמכותיוּת (באופן שמשיג תוצאות) הן תכונות הכרחיות גם ב"מקצוע" הזה.
 

hag70

New member
אני../images/Emo35.gif עו"ד../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif חחחחחחחח

התבלבלת עם מנהל אחר
אני מעדיף לא להיות קוטר יותר מדי כדי לא לצאת מאלה שרק מקטרים ולא יוצא להם מזה כלום.
 

smailie

New member
זהו. זכרתי שמישהו מהנהלים כאן הוא עו"ד

אני גם מאלה שפחות מצליחים פשוט לעשות את הדבר הנכון, בשליטה עצמית מלאה ובנונשלנטיוּת. תמיד זה יעלה בהיסוסים (ממושכים מדי יש לומר, אפילו מעבר לנורמה הסבירה של החנ'ונים) ובטרוניוֹת ובד"כ בסוף גם לא ייצא מזה כלום כמו שצריך. העניין הוא, שאני לא משלים עם התכונה הזאת ואשמח להיות זה ששולט במצב ושיודע לדרבן אחרים ובנוסף להישאר אהוב על סביבתו הקרובה. במילים אחרות, המודל שלי לחיקוי הוא יותר ביבי נתניהו מאשר דב נבון.
 
למעלה