זאלמענען גאנבענען מבקר אצל הרב...
לוצרן תשנ``ב: דייויד היה נהג מונית ישר ותמים.. בתו ספרין עומדת לסיים את התיכון וכל חפצו של דייויד היה שבתו היקרה תרכוש מקצוע בתיכון `ג`וייס מלבורן`.. אישתו מארינה התנגדה נחרצות לרעיון שהבת תלמד בתיכון של גויים.. לאחר אין ספור וויכוחים - שנסתיימו לפעמים בטיפולי שיניים אצל רופא המשפחה.. - החליטו להיוועץ עם הרב.. ר` מויישה קיבלם בסבר פנים יפות.. הקשיב בכובד ראש ואמר בקול חד וברור: ``אין מקומה של בת ישראל כשרה במקום שכזה.. לא חסר שבבוא הימים היא תביא הביתה חבר גוי ערל..!`` אך דייוויד בשלו.. סאפרין צריכה לרכוש השכלה.. היא תקבל תואר במדעי הרוח הנושבת בכיוון ההפוך וטופחת על הפנים ויהי מה.. 4 שנים עברו להן.. ערב פסח תשנ``ו כשהתכשיט נכנסת הביתה וקובעת.. ``הזמנתי את מאקס החבר שלי לסעודת ליל הסדר..!`` עיני דייויד חשכו.. כל היין יהא אסור לשתיה.. יין נסך.. לויכוח נוסף לא היה לו את הכח.. תמיד יוצא היה כשידו על התחתונה בויכוחים אומללים עם הבת המשכילה שלא מקבלת שום מרות.. מבחינתה המושג `כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך` זה עוד סוג של איזה שהוא טקסט שנכתב אי שם במדבר בשנות הביניים ע``י היסטוריון חובב ספרות.. בצר לו נכנס דייויד בבושת פנים שוב אל הרב כשכולו בוכה.. ר` מויישה לא היה מסוג האנשים שמטיחים, ``אתה רואה?? אמרתי לך..!`` הוא התנועע בדממה כשידו מלטפת קלות את זקנו היורד על פי מידותיו.. זקן לבן צחור כשלג של מאה שערים תשס``ח.. דקה של שקט והרב פותח את פיו.. ``דייויד יקירי.. רק אספר לך סיפור..`` העיירה בראד תרפ``ו: `זאלמענען גאנבענען` קיבל את התואר ביושר ולא בחסד.. הוא לא חדל ממעשי לאקחענען עד שגם בביתו שלו, כשמכניס דבר מאכל אל פיו, מביט הוא לכל הכיוונים מתוך הרגל.. ליל שבת.. השעה 3 לפנות בוקר.. אנשי העיירה נמים את שנתם.. רק שניים לא עוצמים עין.. הרב וזאלמען גאנעב מיודעינו.. ר` אייזיק`ס רבה של בראד ספון בביתו.. עוסק הוא בשעות טמירות אלו בלימוד הקבלה.. נשמותיהם של רשעים שחורות משחור.. יורדות הן למטה וצווחות במר נפשם ומבקשות תיקון.... זאלמען שלנו מסתובב סביב ביתו של הרב ומחפש פירצה.. בזריזות הוא מטפס על גג הבית וניגש היישר אל הארובה.. לאחר שאינו מצליח להשתחל פנימה, מחליט בצעד זריז להפשיט את כל בגדיו.. כשכולו מקווץ הוא נופל היישר לתוך הגחלים שנשארו בוערים קמעה מחלות השבת שהכינה הרבנית טריינדעל.. כל גופו השחיר מהפחם והתמלא כוויות.. הוא קופץ מהתנור הרותח כשכולו צווח מכאב.. ר` אייזיק התנער באחת ממחשבותיו ומדביקותו וניגש למטבח לבדוק מי הוא זה הזקוק לעזרה.. שינייו נוקשות מפחד וכל גופו רועד מהמחזה שנגלה לעיניו.. אשכרה גלגול שירד היישר מעולם העליון.. `דווקא אצלי הוא בחר לבקש תיקון..?` זאלמען רועד כולו ואינו מצליח לעכל את הבושה שנתפס על חם.. `מדוע תבכה נשאמאלה..? אין לי נסיון בתיקון נשמות..` פולט הרב.. `רעבע..` מתייפח זאלמען.. `תגיד לי רק איך יוצאים מכאן....?` והנמשל ברור. על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות לחשוב ``לפני`` לבל נבכה ``אחרי`` `איך יוצאים מכאן..!`
לוצרן תשנ``ב: דייויד היה נהג מונית ישר ותמים.. בתו ספרין עומדת לסיים את התיכון וכל חפצו של דייויד היה שבתו היקרה תרכוש מקצוע בתיכון `ג`וייס מלבורן`.. אישתו מארינה התנגדה נחרצות לרעיון שהבת תלמד בתיכון של גויים.. לאחר אין ספור וויכוחים - שנסתיימו לפעמים בטיפולי שיניים אצל רופא המשפחה.. - החליטו להיוועץ עם הרב.. ר` מויישה קיבלם בסבר פנים יפות.. הקשיב בכובד ראש ואמר בקול חד וברור: ``אין מקומה של בת ישראל כשרה במקום שכזה.. לא חסר שבבוא הימים היא תביא הביתה חבר גוי ערל..!`` אך דייוויד בשלו.. סאפרין צריכה לרכוש השכלה.. היא תקבל תואר במדעי הרוח הנושבת בכיוון ההפוך וטופחת על הפנים ויהי מה.. 4 שנים עברו להן.. ערב פסח תשנ``ו כשהתכשיט נכנסת הביתה וקובעת.. ``הזמנתי את מאקס החבר שלי לסעודת ליל הסדר..!`` עיני דייויד חשכו.. כל היין יהא אסור לשתיה.. יין נסך.. לויכוח נוסף לא היה לו את הכח.. תמיד יוצא היה כשידו על התחתונה בויכוחים אומללים עם הבת המשכילה שלא מקבלת שום מרות.. מבחינתה המושג `כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך` זה עוד סוג של איזה שהוא טקסט שנכתב אי שם במדבר בשנות הביניים ע``י היסטוריון חובב ספרות.. בצר לו נכנס דייויד בבושת פנים שוב אל הרב כשכולו בוכה.. ר` מויישה לא היה מסוג האנשים שמטיחים, ``אתה רואה?? אמרתי לך..!`` הוא התנועע בדממה כשידו מלטפת קלות את זקנו היורד על פי מידותיו.. זקן לבן צחור כשלג של מאה שערים תשס``ח.. דקה של שקט והרב פותח את פיו.. ``דייויד יקירי.. רק אספר לך סיפור..`` העיירה בראד תרפ``ו: `זאלמענען גאנבענען` קיבל את התואר ביושר ולא בחסד.. הוא לא חדל ממעשי לאקחענען עד שגם בביתו שלו, כשמכניס דבר מאכל אל פיו, מביט הוא לכל הכיוונים מתוך הרגל.. ליל שבת.. השעה 3 לפנות בוקר.. אנשי העיירה נמים את שנתם.. רק שניים לא עוצמים עין.. הרב וזאלמען גאנעב מיודעינו.. ר` אייזיק`ס רבה של בראד ספון בביתו.. עוסק הוא בשעות טמירות אלו בלימוד הקבלה.. נשמותיהם של רשעים שחורות משחור.. יורדות הן למטה וצווחות במר נפשם ומבקשות תיקון.... זאלמען שלנו מסתובב סביב ביתו של הרב ומחפש פירצה.. בזריזות הוא מטפס על גג הבית וניגש היישר אל הארובה.. לאחר שאינו מצליח להשתחל פנימה, מחליט בצעד זריז להפשיט את כל בגדיו.. כשכולו מקווץ הוא נופל היישר לתוך הגחלים שנשארו בוערים קמעה מחלות השבת שהכינה הרבנית טריינדעל.. כל גופו השחיר מהפחם והתמלא כוויות.. הוא קופץ מהתנור הרותח כשכולו צווח מכאב.. ר` אייזיק התנער באחת ממחשבותיו ומדביקותו וניגש למטבח לבדוק מי הוא זה הזקוק לעזרה.. שינייו נוקשות מפחד וכל גופו רועד מהמחזה שנגלה לעיניו.. אשכרה גלגול שירד היישר מעולם העליון.. `דווקא אצלי הוא בחר לבקש תיקון..?` זאלמען רועד כולו ואינו מצליח לעכל את הבושה שנתפס על חם.. `מדוע תבכה נשאמאלה..? אין לי נסיון בתיקון נשמות..` פולט הרב.. `רעבע..` מתייפח זאלמען.. `תגיד לי רק איך יוצאים מכאן....?` והנמשל ברור. על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות לחשוב ``לפני`` לבל נבכה ``אחרי`` `איך יוצאים מכאן..!`