ממעמקי ליבי
New member
זאת שוב אני
היי זאת שוב אני, פעם הייתי פה ממש הרבה, איכשהו בגלל עיסוקיי הצבאיים זה דעך (לצערי), ושוב, אני מוצאת את דרכי לכאן, לפרוק את אשר על ליבי, ובכן מאז שהייתי פה לאחרונה לא הרבה השתנה, אני עדיין מקווה למצוא מישהו/משהו שיבין אותי, למצוא את מקומי בחברה בת ימינו, ונורא קשה לי, קשה לי עם זה שחברות שלי לא מצליחות או לא רוצות להבין אותי, שכולם "יושבים" עליי על העובדה שאין לי חבר ואני גם לא מראה יותר מדי עניין בנושא, אני עוד מעט חוגגת יום הולדת 20 והוא יהיה עצוב מאוד, כי אני מרגישה מאוד בודדה בעולם שלא מכיר אותי ולא יודע מי אני באמת, אולי הייתי צריכה לאמץ את עצתכם אז ולנסות את "מזלי" בתוך הקהילה עצמה ולא לברוח למה שאני מכירה אבל לא מכירים אותי כפי שהייתי רוצה. הייתי רוצה לצעוק לעולם את מי שאני, ושיעזבו אותי בשקט... הנפש שלי מעורערת בגלל הבלאגן הזה והעיסוק הצבאי לא נותן לי זמן לרפא אותה ולייצב אותה. בבקשה עיזרו לי ליבי
היי זאת שוב אני, פעם הייתי פה ממש הרבה, איכשהו בגלל עיסוקיי הצבאיים זה דעך (לצערי), ושוב, אני מוצאת את דרכי לכאן, לפרוק את אשר על ליבי, ובכן מאז שהייתי פה לאחרונה לא הרבה השתנה, אני עדיין מקווה למצוא מישהו/משהו שיבין אותי, למצוא את מקומי בחברה בת ימינו, ונורא קשה לי, קשה לי עם זה שחברות שלי לא מצליחות או לא רוצות להבין אותי, שכולם "יושבים" עליי על העובדה שאין לי חבר ואני גם לא מראה יותר מדי עניין בנושא, אני עוד מעט חוגגת יום הולדת 20 והוא יהיה עצוב מאוד, כי אני מרגישה מאוד בודדה בעולם שלא מכיר אותי ולא יודע מי אני באמת, אולי הייתי צריכה לאמץ את עצתכם אז ולנסות את "מזלי" בתוך הקהילה עצמה ולא לברוח למה שאני מכירה אבל לא מכירים אותי כפי שהייתי רוצה. הייתי רוצה לצעוק לעולם את מי שאני, ושיעזבו אותי בשקט... הנפש שלי מעורערת בגלל הבלאגן הזה והעיסוק הצבאי לא נותן לי זמן לרפא אותה ולייצב אותה. בבקשה עיזרו לי ליבי