אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
זהווווווווווווווווווו
- פותח הנושא A d i 1 2
- פורסם בתאריך
) ושאלה קטנה.. באתר של יואל גבע יש תשובות לקרקוב אמנסיפציה וארה"ב... איפה יש תשובות ליפן?? אני מתה לדעת מה התשובות.. תודה כפפות אפייה 9
New member
היה טוב אך אין לדעת! לדעתי גם יואל גבע
לא יכולים לדעת במאה אחוז מה התשובות שיתנו את כל הנקודות... נחזיק אצבעות? בקשר ליפן התשובות תכלס נמצאות בסיכומים של ערוץ ההיסטוריה. בהצלחה!
לא יכולים לדעת במאה אחוז מה התשובות שיתנו את כל הנקודות... נחזיק אצבעות? בקשר ליפן התשובות תכלס נמצאות בסיכומים של ערוץ ההיסטוריה. בהצלחה!
איתמר לוי 7
New member
תשובות ליפן
את רוב התשובות בנושא יפן אפשר למצוא באופן עקיף בסיכום של הערוץ - אבל בכל זאת, התשובות בראשי פרקים: 25א. החשש של יפן היה (ששוב) ילקחו ממנה הישגים בגלל התערבות של מדיניות המערב. החשש נבע מתקדים ההתערבות המשולשת לאחר מלחמת סין-יפן. יפן התמודדה עם החשש ע"י יצירת ברית עם אחת ממדינות המערב שתוכל לנטרל במקרה הצורך מעורבות מסוג זה. 25ב. הסיבות לניצחון יפן: שאננות וזלזול מצד רוסיה: הרוסים לא חששו מעימות עם יפן. הם סמכו על צבאם הגדול, ועל כוחותיהם היבשתיים והימיים שהיו פרוסים בוולדיבוסטוק ובפורט ארתור. תפיסה זו הגיעה התבטאה גם בזלזול של ממש כפי שהשתקף בהתבטאויות של הצאר שראה ביפנים "קופים" ו"גמדים". בנוסף, העובדה שהכוחות המוצבים במזרח אסיה היו ברובם אנשי מילואים גם היא יש בה לשקף שאננות שהייתה בעוכריה של רוסיה. ההכנות הקפדניות של יפן למלחמה: הגדלת הצבא הסדיר מ-7 מיליון ל-13 מיליון חיילים, התחמשות בכלי נשק מודרניים, תרגול לוחמת שלג, נקיטה במהלך של התקפת פתע ובחירת עיתוי שיקשה על הרוסים לנייד את כוחותיהם (חורף, כשהמים בנמל וולדיבוסטוק קפואים ומרבית הצי מרוכזת בנקודה אחת – פורט ארתור) מורל גבוה בקרב הצבא היפני המאוחד סביב הרוח הלאומית היפנית שעל פיה התחנך בבתי הספר החדשים, בניגוד לצבא הרוסי שהיה מורכב מבני עמים שונים שלא הבינו על מה הם בעצם נלחמים. הברית של יפן עם בריטניה: גם הברית עם בריטניה העניקה ליפן גיבוי ומנעה ממדינות כמו גרמניה וצרפת לבוא לעזרת רוסיה, כיוון שלא רצו להיגרר למלחמה גם עם בריטניה, דבר שהתחייב מהברית. השפעות הניצחון על יפן: הויתור של יפן על הפיצויים ועל צפון האי סחאלין היכה את הציבור היפני בתדהמה. הויתור עורר את התובנה שיפן עדיין נחשבת לנחותה בזירה הבינלאומית, דבר שהוביל להאשמת המעצמות ובעיקר את רוסיה בניסיון לדחוק את יפן ממקומה הטבעי במזרח הרחוק. חיזוק האימפריה היפנית: התחזקותה של יפן באה לידי ביטוי בסעיפי הסכם פורטסמות'. ע"פ הסכם זה הכירה רוסיה באינטרסים הפוליטיים, הצבאיים והכלכליים של יפן בקוריאה ובזכותה להפעיל "אמצעי פיקוח, הדרכה והגנה." למעשה כך הפכה קוריאה למדינת חסות יפנית ומטרת היציאה למלחמה הושגה מבחינת יפן. בנוסף, נאלצה רוסיה נאלצה להסיג את צבאה ממנצ'וריה, וכך קיבלה יפן את פורט-ארתור ואת המסילה הדרום-מנצ'ורית באורך של 500 ק"מ. כמו כן, חולק האי סחאלין בקו הרוחב 50, וחלקו הדרומי נמסר לשליטה יפנית, ונקבע שהאי כולו יהיה מפורז, תוך הבטחת חופש השייט במייצרים משני צדדיו. שיפור מעמדה של יפן בעולם: בעקבות הישגי יפן במלחמה העלו מדינות רבות את נציגותיהן ביפן לדרגת שגרירות ובהתאם הפכה יפן את נציגותיה באותן מדינות במערב לשגרירות. בריטניה חידשה את הברית עם יפן, ויפן אף חתמה על ברית עם רוסיה לכבד את הזכויות ההדדיות של שתי המדינות במנצ'וריה וזאת כדי לחסום ניסיונות לחדירת השפעה אמריקנית לאזור. 26א. סיבות לשגשוג היפני (הרחבה בפרק 8 בסיכום) * הכוונת המשק באופן ריכוזי * תמיכה אמריקנית (ואח"כ גם מלחמת קוריאה שיצרה ביקושים לסחורה יפנית) * היעדר הוצאות ביטחון "בזכות" האיסור לשקם את הצבא והתעשייה הביטחונית ביפן. * שלושת "החיתים" הקשורים לרוח היפנית של התקופה - חינוך, חריצות וחסכון. 26ב. השפעות על החברה (מבחר תשובות): * המסירות לעבודה, שטופחה ע"י החברות, פגעה בבריאותם של העובדים ובמקרים קיצוניים גרמה למוות מעבודת יתר. כיום יש הרבה מועדונים בהם מבלים העובדים אחרי העבודה, יחד עם הבוס או עם הצוות, כדי לפרוק מתחים. * בעקבות התיעוש המהיר נוצר זיהום אוויר, האגמים והים הזדהמו מפסולת תעשייתית והקרקע ספגה חומרים רעילים. היו רמקולים ברחובות שהזהירו את התושבים שלא לצאת החוצה כשרמת זיהום האוויר גבוהה מדיי, ורבים מתו מאכילת מזון שזוהם ע"י שפכים תעשייתיים או מסיבוכים של מחלות בדרכי הנשימה. בשנות ה-70 הוקמה הסוכנות להגנת הסביבה ובראשית שנות ה-80 טוהרו רוב הנהרות והזיהום באוויר ירד לכרבע ממה שהוא היה מקודם. * שחיתות פוליטית: שיטת הבחירות קבעה שכל אזור משגר מספר נציגים לפרלמנט, מה שאילץ את מועמדים מאותה המפלגה להתחרות זה בזה ובשביל זה הם היו זקוקים לכסף. חברות מסחריות תרמו כסף לפוליטיקאים והם החזירו להם טובות הנאה כמו העדפות במכרזים כשמונו להיות שרים או סגני-שרים. * צמח עולם תחתון בשם יאקוזה המחולק לקבוצות החולשות על אזורים גיאוגרפיים. הארגון עוסק בפעילויות לא חוקיות שונות כמו סחיטת כספים מחברות, זנות וסחר בחומר פורנוגרפי, הימורים, יבוא פועלים בלתי חוקיים ומתן הלוואות בריבית קצוצה. לעומת זאת יש להם גם עסקים חוקיים כמו בניין ונכסי דלא-ניידי, ואף עוזרים למשטרה לבלום פשעים רגילים כמו רצח, אונס ושוד בתמורה להעלמת עין מפעילויות בלתי חוקיות פחות מסוכנות. * הופעל לחץ עצום על הילדים ללמוד ולהצליח, מה שהביא לא פעם לאלימות, הרס עצמי וניכור. היו כאלו שהתאבדו כשנכשלו בבחינות והיו כאלו שנשרו מהלימודים והצטרפו לכנופיות רחוב או כנופיות אופנוענים. משנות השמונים מתבטא מרד הנעורים בתרבות הפאנק והפופ. * עלייה בתוחלת החיים הביאה לכך שזקנים, שפרשו לאחר שהקדישו את מרבית חייהם למפעל מסויים, מרגישים עם פרישתם שהם מיותרים. מקובל ביפן המסורתית שההורים חיים עם הבן הבכור לאחר פרישתם, מה שיוצר מתחים בבית הילד. למרות שנחקק חוק הרווחה לזקנים שמבטיח לכל זקן שירותי סעד, מרגיש הזקן שאינו מועסק מנותק ומיותר, ולפעמים הוא אף מהווה טורח על אשתו, שרגילה לראות אותו בעבודה. ביפן התאבדות הזקנים היא הגבוהה בעולם.
את רוב התשובות בנושא יפן אפשר למצוא באופן עקיף בסיכום של הערוץ - אבל בכל זאת, התשובות בראשי פרקים: 25א. החשש של יפן היה (ששוב) ילקחו ממנה הישגים בגלל התערבות של מדיניות המערב. החשש נבע מתקדים ההתערבות המשולשת לאחר מלחמת סין-יפן. יפן התמודדה עם החשש ע"י יצירת ברית עם אחת ממדינות המערב שתוכל לנטרל במקרה הצורך מעורבות מסוג זה. 25ב. הסיבות לניצחון יפן: שאננות וזלזול מצד רוסיה: הרוסים לא חששו מעימות עם יפן. הם סמכו על צבאם הגדול, ועל כוחותיהם היבשתיים והימיים שהיו פרוסים בוולדיבוסטוק ובפורט ארתור. תפיסה זו הגיעה התבטאה גם בזלזול של ממש כפי שהשתקף בהתבטאויות של הצאר שראה ביפנים "קופים" ו"גמדים". בנוסף, העובדה שהכוחות המוצבים במזרח אסיה היו ברובם אנשי מילואים גם היא יש בה לשקף שאננות שהייתה בעוכריה של רוסיה. ההכנות הקפדניות של יפן למלחמה: הגדלת הצבא הסדיר מ-7 מיליון ל-13 מיליון חיילים, התחמשות בכלי נשק מודרניים, תרגול לוחמת שלג, נקיטה במהלך של התקפת פתע ובחירת עיתוי שיקשה על הרוסים לנייד את כוחותיהם (חורף, כשהמים בנמל וולדיבוסטוק קפואים ומרבית הצי מרוכזת בנקודה אחת – פורט ארתור) מורל גבוה בקרב הצבא היפני המאוחד סביב הרוח הלאומית היפנית שעל פיה התחנך בבתי הספר החדשים, בניגוד לצבא הרוסי שהיה מורכב מבני עמים שונים שלא הבינו על מה הם בעצם נלחמים. הברית של יפן עם בריטניה: גם הברית עם בריטניה העניקה ליפן גיבוי ומנעה ממדינות כמו גרמניה וצרפת לבוא לעזרת רוסיה, כיוון שלא רצו להיגרר למלחמה גם עם בריטניה, דבר שהתחייב מהברית. השפעות הניצחון על יפן: הויתור של יפן על הפיצויים ועל צפון האי סחאלין היכה את הציבור היפני בתדהמה. הויתור עורר את התובנה שיפן עדיין נחשבת לנחותה בזירה הבינלאומית, דבר שהוביל להאשמת המעצמות ובעיקר את רוסיה בניסיון לדחוק את יפן ממקומה הטבעי במזרח הרחוק. חיזוק האימפריה היפנית: התחזקותה של יפן באה לידי ביטוי בסעיפי הסכם פורטסמות'. ע"פ הסכם זה הכירה רוסיה באינטרסים הפוליטיים, הצבאיים והכלכליים של יפן בקוריאה ובזכותה להפעיל "אמצעי פיקוח, הדרכה והגנה." למעשה כך הפכה קוריאה למדינת חסות יפנית ומטרת היציאה למלחמה הושגה מבחינת יפן. בנוסף, נאלצה רוסיה נאלצה להסיג את צבאה ממנצ'וריה, וכך קיבלה יפן את פורט-ארתור ואת המסילה הדרום-מנצ'ורית באורך של 500 ק"מ. כמו כן, חולק האי סחאלין בקו הרוחב 50, וחלקו הדרומי נמסר לשליטה יפנית, ונקבע שהאי כולו יהיה מפורז, תוך הבטחת חופש השייט במייצרים משני צדדיו. שיפור מעמדה של יפן בעולם: בעקבות הישגי יפן במלחמה העלו מדינות רבות את נציגותיהן ביפן לדרגת שגרירות ובהתאם הפכה יפן את נציגותיה באותן מדינות במערב לשגרירות. בריטניה חידשה את הברית עם יפן, ויפן אף חתמה על ברית עם רוסיה לכבד את הזכויות ההדדיות של שתי המדינות במנצ'וריה וזאת כדי לחסום ניסיונות לחדירת השפעה אמריקנית לאזור. 26א. סיבות לשגשוג היפני (הרחבה בפרק 8 בסיכום) * הכוונת המשק באופן ריכוזי * תמיכה אמריקנית (ואח"כ גם מלחמת קוריאה שיצרה ביקושים לסחורה יפנית) * היעדר הוצאות ביטחון "בזכות" האיסור לשקם את הצבא והתעשייה הביטחונית ביפן. * שלושת "החיתים" הקשורים לרוח היפנית של התקופה - חינוך, חריצות וחסכון. 26ב. השפעות על החברה (מבחר תשובות): * המסירות לעבודה, שטופחה ע"י החברות, פגעה בבריאותם של העובדים ובמקרים קיצוניים גרמה למוות מעבודת יתר. כיום יש הרבה מועדונים בהם מבלים העובדים אחרי העבודה, יחד עם הבוס או עם הצוות, כדי לפרוק מתחים. * בעקבות התיעוש המהיר נוצר זיהום אוויר, האגמים והים הזדהמו מפסולת תעשייתית והקרקע ספגה חומרים רעילים. היו רמקולים ברחובות שהזהירו את התושבים שלא לצאת החוצה כשרמת זיהום האוויר גבוהה מדיי, ורבים מתו מאכילת מזון שזוהם ע"י שפכים תעשייתיים או מסיבוכים של מחלות בדרכי הנשימה. בשנות ה-70 הוקמה הסוכנות להגנת הסביבה ובראשית שנות ה-80 טוהרו רוב הנהרות והזיהום באוויר ירד לכרבע ממה שהוא היה מקודם. * שחיתות פוליטית: שיטת הבחירות קבעה שכל אזור משגר מספר נציגים לפרלמנט, מה שאילץ את מועמדים מאותה המפלגה להתחרות זה בזה ובשביל זה הם היו זקוקים לכסף. חברות מסחריות תרמו כסף לפוליטיקאים והם החזירו להם טובות הנאה כמו העדפות במכרזים כשמונו להיות שרים או סגני-שרים. * צמח עולם תחתון בשם יאקוזה המחולק לקבוצות החולשות על אזורים גיאוגרפיים. הארגון עוסק בפעילויות לא חוקיות שונות כמו סחיטת כספים מחברות, זנות וסחר בחומר פורנוגרפי, הימורים, יבוא פועלים בלתי חוקיים ומתן הלוואות בריבית קצוצה. לעומת זאת יש להם גם עסקים חוקיים כמו בניין ונכסי דלא-ניידי, ואף עוזרים למשטרה לבלום פשעים רגילים כמו רצח, אונס ושוד בתמורה להעלמת עין מפעילויות בלתי חוקיות פחות מסוכנות. * הופעל לחץ עצום על הילדים ללמוד ולהצליח, מה שהביא לא פעם לאלימות, הרס עצמי וניכור. היו כאלו שהתאבדו כשנכשלו בבחינות והיו כאלו שנשרו מהלימודים והצטרפו לכנופיות רחוב או כנופיות אופנוענים. משנות השמונים מתבטא מרד הנעורים בתרבות הפאנק והפופ. * עלייה בתוחלת החיים הביאה לכך שזקנים, שפרשו לאחר שהקדישו את מרבית חייהם למפעל מסויים, מרגישים עם פרישתם שהם מיותרים. מקובל ביפן המסורתית שההורים חיים עם הבן הבכור לאחר פרישתם, מה שיוצר מתחים בבית הילד. למרות שנחקק חוק הרווחה לזקנים שמבטיח לכל זקן שירותי סעד, מרגיש הזקן שאינו מועסק מנותק ומיותר, ולפעמים הוא אף מהווה טורח על אשתו, שרגילה לראות אותו בעבודה. ביפן התאבדות הזקנים היא הגבוהה בעולם.
איתמר לוי 7
New member
ועוד תשובות
27. צבא: • ביטול צבא הסמוראים והנהגת צבא סדיר על ידי גיוס חובה. • הקמת צבא יבשה על פי הדגם הגרמני בהדרכת קצינים גרמנים והקמת צי קיסרי על פי הדגם הבריטי בהדרכת קצינים בריטים. • הקמת מטה כללי לצבא. • ארגון, נשק, מדים וחומרי לחימה על פי הדגמים המקובלים במערב. תעשייה: • התיעוש הוכרז כמטרה לאומית והוקמה תעשייה מודרנית במתכונת התעשייה במערב. • הובאו מהנדסים זרים כדי להכשיר את היפנים. • הוקמה תעשייה כבדה, בעיקר נשק, מכרות ומספנות. • התפתחו קונצרנים תעשייתיים גדולים ("זאיבצו"). חינוך: • בוטלה מערכת החינוך המסורתית ונבנתה מערכת חינוך כמקובל במערב. • הוקמה מערכת חינוך ארצית, בתי ספר יסודיים וחינוך חובה. • נקבעו תכנים מחייבים בחינוך והושם דגש על חינוך לאומי ומדעי. • הוקמו בתי ספר תיכוניים והונח הבסיס לאוניברסיטאות.
27. צבא: • ביטול צבא הסמוראים והנהגת צבא סדיר על ידי גיוס חובה. • הקמת צבא יבשה על פי הדגם הגרמני בהדרכת קצינים גרמנים והקמת צי קיסרי על פי הדגם הבריטי בהדרכת קצינים בריטים. • הקמת מטה כללי לצבא. • ארגון, נשק, מדים וחומרי לחימה על פי הדגמים המקובלים במערב. תעשייה: • התיעוש הוכרז כמטרה לאומית והוקמה תעשייה מודרנית במתכונת התעשייה במערב. • הובאו מהנדסים זרים כדי להכשיר את היפנים. • הוקמה תעשייה כבדה, בעיקר נשק, מכרות ומספנות. • התפתחו קונצרנים תעשייתיים גדולים ("זאיבצו"). חינוך: • בוטלה מערכת החינוך המסורתית ונבנתה מערכת חינוך כמקובל במערב. • הוקמה מערכת חינוך ארצית, בתי ספר יסודיים וחינוך חובה. • נקבעו תכנים מחייבים בחינוך והושם דגש על חינוך לאומי ומדעי. • הוקמו בתי ספר תיכוניים והונח הבסיס לאוניברסיטאות.
איתמר לוי 7
New member
ותשובה 28
28. צעדים לקידום הדמוקרטיה • כל החוקים והתקנות שהגבילו את זכויות הפרט בוטלו. • במקביל גם אסירים פוליטיים שוחררו, כמו קומוניסטים. • הענקת זכות בחירה והיבחרות לנשים (1946). בבחירות ב-1946 נבחרו לראשונה 39 נשים לפרלמנט האמריקני (אמנם מתוך 464 צירים). • מפלגות השמאל מתחילות להתארגן מחדש, כולל המפלגה הקומוניסטית. יש לזכור שמדובר אחרי המלחמה בתקופה של רעב ומחסור. רעב ומחסור הם חומרים מהם עשויה מהפכה, בעיקר קומוניסטית. האמריקנים מעוניינים ליצור מערכת בלמים ביפן נגד מיליטריזם. מקארתור תמך בשמאל המתון כבלם לאומנות (הוא לא תמך בקומוניזם). עם זאת, הוא יודע שאם לא יפעל, הרעב והמחסור עלולים לגרום לתסיסה. לכן, הוא מזמין סיוע דחוף של מזון מארה"ב, וזאת כדי למנוע עוני ורעב מהיפנים, או, במילים אחרות, לצמצם את הסיכוי לפריצת מהפכה קומוניסטית ביפן. • כינון חוקה חדשה. האמריקנים רצו שהתיקון יבוא מהיפנים עצמם, והיפנים דווקא רצו לדבוק בחוקת מייג'י, לה יש מעמד של קדושה. לכן, האמריקנים הורו לפנים להכין חוקה חדשה, אולם ההצעות היפניות היו רק תיקונים קלים לחוקה הקיימת. לפיכך, האמריקנים לקחו את היוזמה לידיהם וחיברו את החוקה בעצמם. חוקה זו חוברה בזמן קצר ונועדה להחליף את חוקת מייג'י. כמובן כדי להכניס חוקה חדשה יש ליזום תיקון בחוקה הישנה. האמריקנים דרשו מהקיסר היפני ליזום את התיקון שיחליף בין החוקות, שאותו גם הפרלמנט היה צריך לאשר ברוב של שני שלישים בכל אחד מהבתים. לאחר שהחוקה תורגמה ופורשה, דרשו היפנים לבצע עוד תיקון קטן, לפיו הפרלמנט ימשיך להיות מורכב משני בתים ולא אחד כפי שהציעו האמריקנים. האמריקנים נענו לבקשה, ולפיכך אישרו שני הבתים בפרלמנט את החוקה החדשה. יש לזכור שהאישור התבצע בידיעה של יפן שהיא תעמוד בפני איום של כיבוש ישיר אם לא תעשה כן. החוקה נכנסה לתוקף ב-3/5/1947 שהפך לחג לאומי ביפן ["יום החוקה"]. חוקה זו היא בעלת אופי דמוקרטי, לעומת חוקת מייג'י שהייתה בעלת אופי "סמי-דמוקרטי" בלבד. חוקה זו נשארה בתוקף עד עצם היום הזה ללא שינויים משמעותיים. האמריקנים אם כך חיברו עבור היפנים חוקה דמוקרטית ופציפיסטית. כדאי לשים לב להבדל הקיים בניסוח הפסקה הפותחת בכל חוקה. חוקת מייג'י נפתחת ב"אני" של הקיסר בעוד החוקה החדשה נפתחת ב"אנו" של העם. השינוי הזה מסמל את השאלה מיהו הריבון ביפן. החוקה מעניקה שוויון מלא לנשים ומעגנת את זכויות האדם השונות תוך הכרה גם בזכויות חברתיות, בעיקר בתחום העבודה. החוקה מבססת הפרדת דת ממדינה, והשופטים בין יתר תפקידיהם צריכים לבקר את החוקים על פי החוקה. כמו כן, האמריקנים חייבו את קיומה של פסקה פציפיסטית בחוקה היפנית. ע"פ החוקה, העם בוחר את שני בתי הפרלמנט, "בית היועצים" ו"בית הנבחרים", כשראש הממשלה נבחר ע"י הפרלמנט. לסיכום, למרות העובדה שהחוקה נכפתה על יפן, היא בסה"כ התקבלה באהדה. יש לזכור שחוקה זו פונה למגזרים שהתעלמו מהם בעבר (נשים, פועלים ואזרחים פשוטים שרצו מדינה אזרחית ולא צבאית). מי שסייעו לביסוס הדמוקרטיה ביפן היו שנות ה-20 ["הדמוקרטיה של טאישו"], שנתנו לגיטימציה לדמוקרטיה ביפן. הרפורמות בחינוך • הרפורמה בחינוך באה בראש ובראשונה להשלים את תהליך חיסול הלאומנות והמיליטריזם בחברה היפנית. כזכור, החינוך הלאומני ("קדימה חייל קדימה") היווה גורם משמעותי בהפיכת יפן למדינה עם משטר מיליטריסטי וצייתני, ולכן היה ברור שתחום זה דורש שינוי מיידי. בראשית תקופת הכיבוש בוטלו שיעורים במקצועות הבאים: היסטוריה, אזרחות וגאוגרפיה, עד שיחוברו תוכניות לימוד חדשות וספרי לימוד חדשים. עד אז, בכל שאר המקצועות, בכל פעם שהופיעו בספרי הלימוד הקיימים ביטויים של לאומנות, פטריוטיות, צבא וכו' נדרשו התלמידים והמורים למחוק אותם מהספרים. • נאסר על עיסוק בענפי ספורט צבאיים. • נאסר להניף את הדגל, להשמיע את ההמנון ולתלות תמונות של הקיסר בבתי הספר. • הכנסת תכנים חדשים למערכת החינוך כמו הכרת הדמוקרטיה והכרת תרבות המערב. • מדובר לא רק בשינויים תוכניים, אלא גם בשינויים פרסונאליים. מנהלים ומורים שהיו מזוהים עם דעות לאומניות נאלצו לחפש עבודה חדשה, ובמקומם מונו מורים עם דעות פציפיסטיות ודמוקרטיות. • ארגון המורים שהיה לאומני, פורק, ובמקומו הוקם ארגון חדש שהיה בעל אופי אנטי-לאומני ואף מרקסיסטי. • שינויים מבניים במטרה ליצור מערכת חינוך אחידה ללא מסלולים אליטיסטיים. המערכת החדשה התבססה על חינוך חובה של 9 שנים (6 יסודי ו-3 חטיבת ביניים), 3 שנים תיכון ולימודים גבוהים באוניברסיטה של 4 שנים. שני המינים שולבו בכל רמות החינוך. היה גם ניסיון להעביר את החינוך מרמה לאומית לרמה מקומית, אבל הניסיון לא צלח בעיקר בשל היעדר אמצעים וחוסר ניסיון של הרשויות המקומיות. הרפורמה של ההשכלה הגבוהה הצליחה רק באופן חלקי. אמנם נפתחו אוניברסיטות רבות בכל רחבי יפן, אבל איכותן לא הייתה גבוהה במיוחד. בגלל עובדה זו האוניברסיטאות הוותיקות הפכו מושכות עוד יותר, והתנהלה תחרות מאוד קשה על כניסת סטודנטים לאותן אוניברסיטאות. • רפורמה בכתב. כדי לנטרל את שליטת האליטות הוחלט על דמוקרטיזציה בכתב: צמצום סימני הכתב ואף החלפת צורות של סימנים מורכבים ופישוט הכתב הפונטי. • נעשה גם ניסיון להביא לשינוי בדת ביפן. האמריקנים ראו בשינטו ובבודהיזם דתות שאין בהן צווי מוסר מוחלטים, ולכן כדי להעלות את רמת המוסר של היפנים יש להפוך אותם ל"נוצרים טובים". עניין זה אירוני, משום שהרצון להציג את הנצרות כדת שוחרת שלום נראה מגוחך לאחר שתי מלחמות העולם. מעשה ניסיון להגביר את ההתנצרות ביפן, אך הניסיון כשל. היכולת לעשות רפורמה נוצרית נבלמה עבור האמריקנים דווקא ע"י החוקה שהם בעצמם חיברו, שקבעה את הפרדת מושג הדת ממושג המדינה. הרפורמות בכלכלה • רפורמה אגרארית. אחת הבעיות הקשות ביפן הייתה בעיית החקלאים האריסים שהיו מחוסרי אדמות והיוו פוטנציאל מהפכני מסוכן . לכן, האמריקנים גיבשו תוכנית לרפורמה, ובמסגרת זאת נחקק חוק שאפשר לכל האיכרים להיות בעלי קרקע. למשל, החוק אסר על אנשים שלא עוסקים בחקלאות להיות בעלי אדמה חקלאית ואסר על בעלי האדמות ברוב המקומות להחזיק שטח של יותר מ-30 דונם, כך שאת הקרקע העודפת הפקיעה הממשלה במחיר נמוך, והיא מכרה אותה לאיכרים העניים בתשלומים מאוד נוחים. המטרה היא בעצם להפוך את האיכרים לבעלי מוטיבציה יותר גבוהה ולתת להם תמריץ לייצר מזון. גם לאחר הרפורמה הממשלה המשיכה לסבסד את החקלאות היפנית. מה שיפתור באופן סופי את בעיית החקלאים יהיה תיעושה מחדש של יפן. • התיעוש המחודש של יפן. לאחר התלבטות החליטו האמריקנים לאפשר ליפן לחדש את התעשייה שלה מתוך הבנה שאין ברירה, שכן בלי תיעוש מחדש השיקום היפני ייכשל, כי החקלאות היפנית בלבד לא תספיק לפרנס את אוכלוסיית יפן. ארה"ב אף ויתרה על הפיצויים שדרשה מיפן כדי שליפן יהיו האמצעים לפתח מחדש את התעשייה . • פירוק הזאיבצו. האמריקנים שאפו גם לשנות את מבנה התעשייה, גם כי הם ראו בזאיבצו אחד הגורמים שדחפו את יפן למלחמה, וגם בגלל האופי המונופוליסטי של הזאיבצו. ב-1947 אישר הפרלמנט חוק למניעת ריכוזיות יתר במשק, וכך פורקו כמה מהתאגידים הגדולים כמו למשל מיצובישי. יש לזכור שמדובר בפירוק בעירבון מאוד מוגבל משום שחברות הבת של כל תאגיד לשעבר המשיכו לקיים יחסים הדוקים ביניהן, ורכשו מניות זו של זו.
28. צעדים לקידום הדמוקרטיה • כל החוקים והתקנות שהגבילו את זכויות הפרט בוטלו. • במקביל גם אסירים פוליטיים שוחררו, כמו קומוניסטים. • הענקת זכות בחירה והיבחרות לנשים (1946). בבחירות ב-1946 נבחרו לראשונה 39 נשים לפרלמנט האמריקני (אמנם מתוך 464 צירים). • מפלגות השמאל מתחילות להתארגן מחדש, כולל המפלגה הקומוניסטית. יש לזכור שמדובר אחרי המלחמה בתקופה של רעב ומחסור. רעב ומחסור הם חומרים מהם עשויה מהפכה, בעיקר קומוניסטית. האמריקנים מעוניינים ליצור מערכת בלמים ביפן נגד מיליטריזם. מקארתור תמך בשמאל המתון כבלם לאומנות (הוא לא תמך בקומוניזם). עם זאת, הוא יודע שאם לא יפעל, הרעב והמחסור עלולים לגרום לתסיסה. לכן, הוא מזמין סיוע דחוף של מזון מארה"ב, וזאת כדי למנוע עוני ורעב מהיפנים, או, במילים אחרות, לצמצם את הסיכוי לפריצת מהפכה קומוניסטית ביפן. • כינון חוקה חדשה. האמריקנים רצו שהתיקון יבוא מהיפנים עצמם, והיפנים דווקא רצו לדבוק בחוקת מייג'י, לה יש מעמד של קדושה. לכן, האמריקנים הורו לפנים להכין חוקה חדשה, אולם ההצעות היפניות היו רק תיקונים קלים לחוקה הקיימת. לפיכך, האמריקנים לקחו את היוזמה לידיהם וחיברו את החוקה בעצמם. חוקה זו חוברה בזמן קצר ונועדה להחליף את חוקת מייג'י. כמובן כדי להכניס חוקה חדשה יש ליזום תיקון בחוקה הישנה. האמריקנים דרשו מהקיסר היפני ליזום את התיקון שיחליף בין החוקות, שאותו גם הפרלמנט היה צריך לאשר ברוב של שני שלישים בכל אחד מהבתים. לאחר שהחוקה תורגמה ופורשה, דרשו היפנים לבצע עוד תיקון קטן, לפיו הפרלמנט ימשיך להיות מורכב משני בתים ולא אחד כפי שהציעו האמריקנים. האמריקנים נענו לבקשה, ולפיכך אישרו שני הבתים בפרלמנט את החוקה החדשה. יש לזכור שהאישור התבצע בידיעה של יפן שהיא תעמוד בפני איום של כיבוש ישיר אם לא תעשה כן. החוקה נכנסה לתוקף ב-3/5/1947 שהפך לחג לאומי ביפן ["יום החוקה"]. חוקה זו היא בעלת אופי דמוקרטי, לעומת חוקת מייג'י שהייתה בעלת אופי "סמי-דמוקרטי" בלבד. חוקה זו נשארה בתוקף עד עצם היום הזה ללא שינויים משמעותיים. האמריקנים אם כך חיברו עבור היפנים חוקה דמוקרטית ופציפיסטית. כדאי לשים לב להבדל הקיים בניסוח הפסקה הפותחת בכל חוקה. חוקת מייג'י נפתחת ב"אני" של הקיסר בעוד החוקה החדשה נפתחת ב"אנו" של העם. השינוי הזה מסמל את השאלה מיהו הריבון ביפן. החוקה מעניקה שוויון מלא לנשים ומעגנת את זכויות האדם השונות תוך הכרה גם בזכויות חברתיות, בעיקר בתחום העבודה. החוקה מבססת הפרדת דת ממדינה, והשופטים בין יתר תפקידיהם צריכים לבקר את החוקים על פי החוקה. כמו כן, האמריקנים חייבו את קיומה של פסקה פציפיסטית בחוקה היפנית. ע"פ החוקה, העם בוחר את שני בתי הפרלמנט, "בית היועצים" ו"בית הנבחרים", כשראש הממשלה נבחר ע"י הפרלמנט. לסיכום, למרות העובדה שהחוקה נכפתה על יפן, היא בסה"כ התקבלה באהדה. יש לזכור שחוקה זו פונה למגזרים שהתעלמו מהם בעבר (נשים, פועלים ואזרחים פשוטים שרצו מדינה אזרחית ולא צבאית). מי שסייעו לביסוס הדמוקרטיה ביפן היו שנות ה-20 ["הדמוקרטיה של טאישו"], שנתנו לגיטימציה לדמוקרטיה ביפן. הרפורמות בחינוך • הרפורמה בחינוך באה בראש ובראשונה להשלים את תהליך חיסול הלאומנות והמיליטריזם בחברה היפנית. כזכור, החינוך הלאומני ("קדימה חייל קדימה") היווה גורם משמעותי בהפיכת יפן למדינה עם משטר מיליטריסטי וצייתני, ולכן היה ברור שתחום זה דורש שינוי מיידי. בראשית תקופת הכיבוש בוטלו שיעורים במקצועות הבאים: היסטוריה, אזרחות וגאוגרפיה, עד שיחוברו תוכניות לימוד חדשות וספרי לימוד חדשים. עד אז, בכל שאר המקצועות, בכל פעם שהופיעו בספרי הלימוד הקיימים ביטויים של לאומנות, פטריוטיות, צבא וכו' נדרשו התלמידים והמורים למחוק אותם מהספרים. • נאסר על עיסוק בענפי ספורט צבאיים. • נאסר להניף את הדגל, להשמיע את ההמנון ולתלות תמונות של הקיסר בבתי הספר. • הכנסת תכנים חדשים למערכת החינוך כמו הכרת הדמוקרטיה והכרת תרבות המערב. • מדובר לא רק בשינויים תוכניים, אלא גם בשינויים פרסונאליים. מנהלים ומורים שהיו מזוהים עם דעות לאומניות נאלצו לחפש עבודה חדשה, ובמקומם מונו מורים עם דעות פציפיסטיות ודמוקרטיות. • ארגון המורים שהיה לאומני, פורק, ובמקומו הוקם ארגון חדש שהיה בעל אופי אנטי-לאומני ואף מרקסיסטי. • שינויים מבניים במטרה ליצור מערכת חינוך אחידה ללא מסלולים אליטיסטיים. המערכת החדשה התבססה על חינוך חובה של 9 שנים (6 יסודי ו-3 חטיבת ביניים), 3 שנים תיכון ולימודים גבוהים באוניברסיטה של 4 שנים. שני המינים שולבו בכל רמות החינוך. היה גם ניסיון להעביר את החינוך מרמה לאומית לרמה מקומית, אבל הניסיון לא צלח בעיקר בשל היעדר אמצעים וחוסר ניסיון של הרשויות המקומיות. הרפורמה של ההשכלה הגבוהה הצליחה רק באופן חלקי. אמנם נפתחו אוניברסיטות רבות בכל רחבי יפן, אבל איכותן לא הייתה גבוהה במיוחד. בגלל עובדה זו האוניברסיטאות הוותיקות הפכו מושכות עוד יותר, והתנהלה תחרות מאוד קשה על כניסת סטודנטים לאותן אוניברסיטאות. • רפורמה בכתב. כדי לנטרל את שליטת האליטות הוחלט על דמוקרטיזציה בכתב: צמצום סימני הכתב ואף החלפת צורות של סימנים מורכבים ופישוט הכתב הפונטי. • נעשה גם ניסיון להביא לשינוי בדת ביפן. האמריקנים ראו בשינטו ובבודהיזם דתות שאין בהן צווי מוסר מוחלטים, ולכן כדי להעלות את רמת המוסר של היפנים יש להפוך אותם ל"נוצרים טובים". עניין זה אירוני, משום שהרצון להציג את הנצרות כדת שוחרת שלום נראה מגוחך לאחר שתי מלחמות העולם. מעשה ניסיון להגביר את ההתנצרות ביפן, אך הניסיון כשל. היכולת לעשות רפורמה נוצרית נבלמה עבור האמריקנים דווקא ע"י החוקה שהם בעצמם חיברו, שקבעה את הפרדת מושג הדת ממושג המדינה. הרפורמות בכלכלה • רפורמה אגרארית. אחת הבעיות הקשות ביפן הייתה בעיית החקלאים האריסים שהיו מחוסרי אדמות והיוו פוטנציאל מהפכני מסוכן . לכן, האמריקנים גיבשו תוכנית לרפורמה, ובמסגרת זאת נחקק חוק שאפשר לכל האיכרים להיות בעלי קרקע. למשל, החוק אסר על אנשים שלא עוסקים בחקלאות להיות בעלי אדמה חקלאית ואסר על בעלי האדמות ברוב המקומות להחזיק שטח של יותר מ-30 דונם, כך שאת הקרקע העודפת הפקיעה הממשלה במחיר נמוך, והיא מכרה אותה לאיכרים העניים בתשלומים מאוד נוחים. המטרה היא בעצם להפוך את האיכרים לבעלי מוטיבציה יותר גבוהה ולתת להם תמריץ לייצר מזון. גם לאחר הרפורמה הממשלה המשיכה לסבסד את החקלאות היפנית. מה שיפתור באופן סופי את בעיית החקלאים יהיה תיעושה מחדש של יפן. • התיעוש המחודש של יפן. לאחר התלבטות החליטו האמריקנים לאפשר ליפן לחדש את התעשייה שלה מתוך הבנה שאין ברירה, שכן בלי תיעוש מחדש השיקום היפני ייכשל, כי החקלאות היפנית בלבד לא תספיק לפרנס את אוכלוסיית יפן. ארה"ב אף ויתרה על הפיצויים שדרשה מיפן כדי שליפן יהיו האמצעים לפתח מחדש את התעשייה . • פירוק הזאיבצו. האמריקנים שאפו גם לשנות את מבנה התעשייה, גם כי הם ראו בזאיבצו אחד הגורמים שדחפו את יפן למלחמה, וגם בגלל האופי המונופוליסטי של הזאיבצו. ב-1947 אישר הפרלמנט חוק למניעת ריכוזיות יתר במשק, וכך פורקו כמה מהתאגידים הגדולים כמו למשל מיצובישי. יש לזכור שמדובר בפירוק בעירבון מאוד מוגבל משום שחברות הבת של כל תאגיד לשעבר המשיכו לקיים יחסים הדוקים ביניהן, ורכשו מניות זו של זו.
איתמר לוי 7
New member
הסכם פורטסמות'
ההסכם הוזכר בתשובה. לגבי פרסום ציונים, אינני מכיר את הפרוצדורה לאקסטרנים. הציונים אמורים להתפרסם בסוף אוגוסט - תחילת ספטמבר.
ההסכם הוזכר בתשובה. לגבי פרסום ציונים, אינני מכיר את הפרוצדורה לאקסטרנים. הציונים אמורים להתפרסם בסוף אוגוסט - תחילת ספטמבר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.