זהות מגדרית, צמחונות , זוגיות

[חרסינה משורינת]

זהות מגדרית, צמחונות , זוגיות

3 שאלות שונות בשרשור אחד.

1. מהכרות שמתי לב שהזהות המגדרית של רוב מי שפגשתי על הקשת יותר פתוחה מאשר זו המקובלת. אצלי למשל אין התנהגות נשית כל כך , אני לא מתאפרת ולא מתלבשת באופן מובהק נשי ומרגישה יותר נוח מחוץ להגדרות. אצל אחרים שפגשתי יש מין זיהוי יותר יוניסקסי של הזהות והקשר בין מין ומגדר . האם זה דבר שאתם מכירים מעצמכם? למה לדעתכם זה קשור? .

ההשערה שלי היא שתבניות זהות שמשליכים עלינו מלמעלה בלי הסבר ובעיקר כשאתה חש די "חייזרי" להגדרות המקובלות, גם כי הן מהותניות וקובעות מראש מי ומה תהיה באופן "מהותני" גורמים למין עירבוב זהותי ולכן בעצם יותר דגש על "מה שבפנים" ולא מה שאמור להיות מוכתב מחיצוניות מסוימת או לידה במין מסוים .

2. צמחונות /טבעונות- מכירה גם הרבה אספים ורובם צמחונים או טבעונים - וחשבתי למה זה נוגע לכמה דברים -
ראשית מה שהסברתי על הזהויות והגדרות המלאכותיים בין יצור ליצור וגבר ואישה. שנית אני חושבת שהרבה מהקשיים ,הדחיה , חוסר הסובלנות שחווים הוא מעבר למילים- וכמו שכתבו פה לאחת האמהות בשרשור אספים מאוד רגישים בזיהוי תחושות ורצונות של אחרים גם אם אומרים להם דבר אחד אבל חשים אחרת - ולכן לדעתי הרבה דברים מתרחשים בדממה . אני חושבת שהסבל שעוברים חיות מקשר את שני הדברים הכי מהותיים- גבול שרירותי של מי כן ראוי לסבל ומי לא וניצול שלו והעובדה שיחד עם מה שנחש כקושי שפתי - וקושי להגדיר במילים בדיוק את הדברים שהם "מעבר למילים" שפוגעים באדם רגיש -זה מזכיר את הפגיעה בחיות שאין להם שפה או פה לדבר . שהן שונות ולא מובנות בגלל הצורה השונה שלהן אבל המהות המשותפת (חשות כאב, רוצות לחיות , להתרבות).

3. זה מיועד למי שהיה פה בזוגיות- במה לדעתכם זוגיות עם אדם על הקשת שונה מאדם רגיל ? אני ממש אשמח לתשובה פה . הייתי שמחה לשמוע כי אולי זה יעזור לי לגבש הבנה לגבי נושאים שמטרידים אותי כבר הרבה זמן אם אוכל לשמוע מאנשים אחרים את החוויות שלהם. התחושה שלי היא מהמעט שיצא לי להכיר :

קרבה ומרחק- קשה לי לשים את האצבע אבל יש מין שני ניגודים שמנסים לחיות בכפיפה אחת . מצד אחד יש מין קרבה וצורך אינסופי להתמזג עם האחר בצורה מאוד עמוקה ומצד שני אולי גם הקשיים שבאים עם המגע אולי הצורך לזמן משלך ולדברים שאתה אוהב יש ניגוד חריף במפגש. אולי גם אין לנו הגדרות טובות למה קובע קרבה או ריחוק. ממה ששמתי לב בתום שיחה יש תחושה כואבת של סוף וגם של "זהות" עם האחר ומצד שני יותר מדי... קשה . באופן ששונה מקשרים שהיו לי עם אנשים אחרים...

פחדים וחרדות- שיש כלפי האדם השני , לא יודעת לשים את את האצבע . לא בדיוק דווקא מבגידה, דאגות וחשש לשלומו ויותר ובעיקר מין חשש שיעזוב.

שיחות- שמתי לב שהשיח יותר עמוק ודורשני מאחרים וארוך יכול להמשך שעות.
גם משום מה יש לי תחושה שמלווה אותי שהרבה פעמים זו שיחה של מעבר לשיחה כאילו יש משהו נורא "קדמוני" שנוגעים בו בתקשורת שרק אם מצליחים לתקשר בו שהוא מעבר למילים (אני חוזרת על זה הרבה בהקשר של אספים כי לדעתי זה פשוט מאוד מורגש שמתקשרים במעבר למה שנאמר) וגם דרכם יש מין מנוחת נפש. מרגישה ששיחות כאלה מאוד מזעזעות אותי וצריכות חושפנות עמוקה וגם שזה מאבק לאיסוף והסבר מדויק של מה שקורה ...
וגם זה שמתי לב ששונה .

טלטלות רגשיות- פה אני לא לגמרי יודעת מה להסביר רק יותר שיש לי הרבה הצפות וקשיים מאלה ושאחת הסיבות שקשר עם בני אדם קשה כי הוא מכניס לסיחרורים אם מנסים להתקשר.

כמובן שזה שונה מאיש לרעהו...

מה תפישותיכם על אלה? האם גם אתם חשים שיש יותר דברים שרווחים אצל אספים כמו למשל הנטיה לצמחונות או לזהות מגדרית מטושטשת יותר ?
האם בזוגיות שלכם אתם חשים משהו שהוא "שונה" או דגשים אחרים שבקשרים עם אנשים לא על הקשת פחות מוארים? האם זה אותו דבר אבל אחרת? אולי אין הבדל בכלל?

ובכלל אם יש לכם המלצות או משהו להוסיף שיכול לעזור בזוגיות על הקשת
שיכול לתת לי נקודות למחשבה, הרחבה , תפיסה שלכם הכל יכול לעזור! תודה

 

[arana1]

לא נראה לי שלנ"ט זה מרגיש מבחוץ ומלמעלה

זאת אומרת לא לכולם וברור שזה הולך ומשתנה עם הזמן אבל לא נראה לי שנכון לזהות אוטיסטים כמי שנוטים מטיבם להתנגד יותר מהממוצע למה שמוסכם ומוכתב אלא שזהותם האנדרוגינית לכאורה לא מאפשרת הזדהות עם המהותנות שעדיין מוסכמת ומרגישה נח לרוב הנורמטיבי.
ובגלל שפרויד צדק, מין זה הכל, הכל זה מין,אז גם היחס לשפה מבטא את זה שאוטיסטים לא לובשים את המגדר כמסכה, כקבוצת הזדהות, ומכאן גם היחס לסמלים בכלל שלכן מתבטא כישירות במקום שבו הנ"ט נוהג ומצפה לעקיף ולהפך.
ומכאן זה גם קושר לחוויית מרחק וקירבה שונה מזאת המוסכמת,
וכיוון שהנורמה אלימה ואטומה כלפי זהות שאינה מזהה עם ודרך מוסכמותיה נסיונות תקשורת או עצם התחושה הקיומית בקירבה או בקירבתה מעוררים טלטלות מאוד קשות ודוחסות שוב ושוב למרכז הכוזב לאוטיסט שלכן משתקות ומפרקות אותו כל הזמן.

כך שגם כאן, התיאור של אוטיזם כבעייה שפה ותקשורת אינו מדעי או רפואי אלא פשוט אלימות אטומה ופשיסטית כלפי שונות הכי פגיעה.

כל הסעיפים שהעלית כאן קשורים זה לזה בצורה שמאירה אותם למכלול אחד,
וזה מה שאף פעם לא נעשה כי המחשבה על אוטיזם עדיין מוגבלת לזיהויו כאוסף של סימפטומים נפרדים וכיוון שכולם מופיעים בדרך כלל אצל רוב האוטיסטים זה נחשב להפרעה מפושטת וקשה וגם מהווה סיבה לאפליה ולאלימות הכי קשה.

מאותה סיבה נדמה לי שעדיין מוקדם מדי לדבר על זוגיות אוטיסטית,
אין עדיין דבר כזה,
אבל כשתהיה כזאת,
ומתישהו תהיה,
אז מכל הסיבות שציינת היא בוודאי תהיה הרבה יותר מסורה ועמוקה ורגישה וקרובה לאהבה ממה שנחשב בטעות לזוגיות אצל הנ"ט.

 

[arana1]

גם הנטיה לצמחונות

או טבעונות, כמו שציינת, מגלמת כמה סיבות ובעיקר שכפי שנגזר מקיום שאינו ממוסך על ידי תבניות פרימיטיביות המרחב האמפטי של האוטיסט הרבה יותר רחב מזה הנורמטיבי וכולל גם את השונה ממנו כמו דומם וצומח וחי.

ורוחב האמפטיה מתבטאת גם בדרך שלנ"ט נתפשת כסותרת אבל לאוטיסט היא משלימה כנטיה מאוד מובהקת לרגישות לפרט, ליחסי אחד על אחד והעדפתם על מה שנחשב כהשתלבות בקבוצה.
גם האוטיסט כמה להשתלבות בקבוצה, ואפילו מאוד, אבל היא מכליל ומרגיש קבוצה בדרך שונה, מכילה ומכלילה יותר,רבת קצבים וכיוונים יותר, ולכן לא זמינה לצורה המיידית והישירה שבה הנ"ט מגיבים לתחושת הקבוצה

 

[arana1]

מה זה "מעבר למילים" ?

אפשר לשים לב, שלמשל כמו שגם עולה בסידרה vzt,
https://www.thestar.com/entertainme...ow-about-autism-atypical-is-a-good-start.html
אז ברגיל, וכמובן, אוטיסטים מזוהים כמי שלא מבינים תקשורת לא מילולית,
מה שכמובן מכשיל אותם בתנאים של זוגיות מסורתית,
הנורמה, ושרלטני המקצוע שמייצגים אותה ורק אותה, אלימה, ואלימים, מדי בשביל להעלות על הדעת את האפשרות של תקשורת לא מילולית שונה, שדווקא יכולה להיות עמוקה ורגישה מאוד, ואפילו יותר, וכיוון שכך נאסר על האוטיסטים מלידה להגיב ולפרש את השכבה הלא מילולית כפי שנכון לחושיהם וגופם,
וזה מה שגורם לשיתוק ולהצפה ולטלטלות החושיות והרגשיות והתנועתיות הקשות כל כך.
בקיצור, אוטיסטים חולים, וחולים קשה מאוד, בגלל הנסיונות לרפא אותם, לטפל בהם, הנסיונות האלה מזוהים בטעות כהצלחות כי משעה שהאוטיסט "מטופל" ההתנגשויות שלו עם הסביבה הקרובה והרחוקה הן פחות קשות וחדות ותכופות,
אבל המחיר הפנימי, שהוא משלם בעצמו, ובשקט, והרחק מעיני כל, הוא אולטימטיבי, רצח עצמי טוטאלי.

 

[arana1]

לא נראה לי שלאוטיסט יש הגדרות פחות טובות

דווקא די בטוח שיש לו הגדרות הרבה יותר טובות מהממוצע ליחס בין מרחק לקירבה, בין האישי והפרטי לכללי ולציבורי, ובדיוק כמו יחסו לגברי ולנשי, ובהתאם לזה, הוא חווה את הדברים האלה בצורה פחות לעומתנית ולעומתית, בו זמנית, מה שגם לכן משרה זהות עם אוריינטציה ודיספוזיציה מאוד מובהקת כלפי האדם עצמו כמטרה ולא רק ככלי.

ובגלל זה הוא נתפש כחסר אמפטיה לזולת הנורמטיבי,
שיותר אירוני מזה אי אפשר

 

[חרסינה משורינת]

קראתי מה שכתבת

הגבתי לך בפרטי.
אני מעדיף לשמוע עוד כיוונים פה בלי להתערב וחשבתי שיותר מתאים בפרטי .
אשמח לשמוע עוד מחשבות של אנשים מכאן.