זהו , אני בשל לדבר על הדיסק החדש של רדיוהד
לא כתבתי פה המון המון המון זמן ... אז נתחיל מהשיר הראשון ונאמר שאני תמיד הייתי FAN של מקצבים שבורים ואלקטרוניקה , בטח ובטח כשהיא מתחלפת בתופים "רגילים" באמצע השיר , וכשהגיטרה מחליקה בטבעיות מעל לכל העסק הזה ,המבנה הזה מתחיל להיות שיר של רדיוהד . השירה של תום קצת מתקלקלת עם הבאס המאוד מוצלח ( שנהיה דומיננטי גם ביתר השירים , וופיי קולין). הסיומת אקספירמנטלית , וזה קצת חבל על השיר הראשון . מצד שני , הלחן מאוד חזק , כך שיש על מה "לאלתר" והחלק ההוא ששומעים את ההחלקה של הצליל You reel me out ענק! הסוף של השיר מאוד מוכר , החלוקה של הצליל , אני לא יודע איך הם עושים את זה אבל זה מעיף אותי בכל פעם . Bodysnatchers נפתח בבאס עצבני מאוד וקצב קצת מעיק , אולי בהופעה זה זרם ... הקולות המרחפים והמרצדים מגיעים רק בסוף אחרי הרבה הרבה גיטרות ושירה סטייל The bends , עם הבדל לא משמעותי של קול שני נמוך ומילמולים שלא היו עוברים ושבירה לחלק שני שעוברת מצויין . נראה שהם מתחילים לאהוב את ההתחרעות בסוף השיר .... Nude יצא כל כך שונה מגירסאות ההופעות המלוקקות , שהצלילים ההפוכים והסליפינג של הקצב מוציא ממנו את הסכריניות . באס אימתני משרה אווירה כמעט הופעתית על השיר בניגוד לריבוי הקולות והכינורות בסוף שמחזירים את השיר למחוזות המוכרים התיפוף בדיסק הזה ענק בעיניי , פשוט כמו בדיסקים של סקוורפושר . ליין טוב של תופים ותוספות של מכונות תיפוף . נקודה חזקה מאוד ב Weird fishes , אני לא יודע מי עושה את הקולות רקע ( לא נשמע כמו תום ), והחירפון הכללי של הטראק באמצע עם הנבל והאקורד שמתלבש על עצמו עד לרגע הקתרזיס ( עם הבאסים המטיילים ) קצת נגדעים שוב להתחרעות סופית של התיפוף והבאס עד לסוף הטראק . All I need - הרבה מאוד אנשים אמרו לי שזה השיר האהוב עליהם . נשמע שתום עושה שם קצת Human beat box , והמלודיה קצת נמרחת יותר מהרגיל . הבאס פשוט מעיף את הטראק , ונדמה שכל מטרת שתיים וחצי הדקות הראשונות היא להשתוקק לפסנתר , לכינור ולתיפוף האכזרי לסייע לסינתיסייזרים לשתוף מעלייך את המועקה שלהם . הקול של תום גומר את הזיכוך . זה רגע ענק . Faust arp - הקטע האהוב עלי באלבום , הגיטרות שיורדות תוך כדי החזרה של מילים שתום עושה משפיעה עליי חזק מאוד , וגם הכינורות הסנטימנטליים מחזקים את התחושה. משהו באובדן חוט המחשבה הזה שמגיע מהאכזבה שדי . RECKONER שיר סביר לחלוטין שמתעלה פתאום עם השורה הזאת כשהקול מתערבל עם הכינורות עם הרודס , רגע זהב . והכי טוב באלבום הזה ... מותיר אותי דומע . House of cards - לכל שבת יש מוצאי שבת , אחלה קצב , גיטרות מיוסרות OKC , שירה מרגשת למדי , שלא מצליחים להיכנס אליי שיר מחוסר קליימקס , מן סיום לא הגיוני , חסר פאנץ'. למרות שמבחינת השימוש בכלים המוזיקלים יש איזו זרימת אוקיינוס חזקה . Jigsaw Falling Into Place השיר שלקח לי הכי הרבה זמן לקלוט , סבוך ומתעתע נותן בראש , השירה המטלטלת של הליווי נותנת לשיר הזה את המשמעות שלו בעיניי . VIDEOTAPE הרגע הזה , ב When i'm הפתיחה , מבהירה לנו שיש לנו פה שיר מרגש . אין פה התפתחות מטורפת , באס נקי , תיפוף שהולך טיפה לאלקטרוני הרך ,וקצת קולות רקע שהיה אפשר בלעדיהם . אני מתחיל להרגיש שתום מפחד להשמיע רק את השיר , וחייב להשתמש בנשימות ובקולות באס אחידים כליווי . אפשר היה לעשות את השיר הזה קצת יותר טוב . אולי יותר קצר , הסיומת שלו קצת לא מובנת לי , אבל כשאני יושב ומדמיין אותו על רכבת זה די שווה את זה . בסה"כ , דיסק שהתחיל כדיסק רגיל מאוד ומתחזק בכל שמיעה , כראוי לדיסק של רדיוהד . אני לא פוסל את האפשרות שאני מעניק לו את האיכות שלו ע"י שימת לב מיוחדת ,אבל בעיני הוא מתעלה על כל דיסק השנה .
לא כתבתי פה המון המון המון זמן ... אז נתחיל מהשיר הראשון ונאמר שאני תמיד הייתי FAN של מקצבים שבורים ואלקטרוניקה , בטח ובטח כשהיא מתחלפת בתופים "רגילים" באמצע השיר , וכשהגיטרה מחליקה בטבעיות מעל לכל העסק הזה ,המבנה הזה מתחיל להיות שיר של רדיוהד . השירה של תום קצת מתקלקלת עם הבאס המאוד מוצלח ( שנהיה דומיננטי גם ביתר השירים , וופיי קולין). הסיומת אקספירמנטלית , וזה קצת חבל על השיר הראשון . מצד שני , הלחן מאוד חזק , כך שיש על מה "לאלתר" והחלק ההוא ששומעים את ההחלקה של הצליל You reel me out ענק! הסוף של השיר מאוד מוכר , החלוקה של הצליל , אני לא יודע איך הם עושים את זה אבל זה מעיף אותי בכל פעם . Bodysnatchers נפתח בבאס עצבני מאוד וקצב קצת מעיק , אולי בהופעה זה זרם ... הקולות המרחפים והמרצדים מגיעים רק בסוף אחרי הרבה הרבה גיטרות ושירה סטייל The bends , עם הבדל לא משמעותי של קול שני נמוך ומילמולים שלא היו עוברים ושבירה לחלק שני שעוברת מצויין . נראה שהם מתחילים לאהוב את ההתחרעות בסוף השיר .... Nude יצא כל כך שונה מגירסאות ההופעות המלוקקות , שהצלילים ההפוכים והסליפינג של הקצב מוציא ממנו את הסכריניות . באס אימתני משרה אווירה כמעט הופעתית על השיר בניגוד לריבוי הקולות והכינורות בסוף שמחזירים את השיר למחוזות המוכרים התיפוף בדיסק הזה ענק בעיניי , פשוט כמו בדיסקים של סקוורפושר . ליין טוב של תופים ותוספות של מכונות תיפוף . נקודה חזקה מאוד ב Weird fishes , אני לא יודע מי עושה את הקולות רקע ( לא נשמע כמו תום ), והחירפון הכללי של הטראק באמצע עם הנבל והאקורד שמתלבש על עצמו עד לרגע הקתרזיס ( עם הבאסים המטיילים ) קצת נגדעים שוב להתחרעות סופית של התיפוף והבאס עד לסוף הטראק . All I need - הרבה מאוד אנשים אמרו לי שזה השיר האהוב עליהם . נשמע שתום עושה שם קצת Human beat box , והמלודיה קצת נמרחת יותר מהרגיל . הבאס פשוט מעיף את הטראק , ונדמה שכל מטרת שתיים וחצי הדקות הראשונות היא להשתוקק לפסנתר , לכינור ולתיפוף האכזרי לסייע לסינתיסייזרים לשתוף מעלייך את המועקה שלהם . הקול של תום גומר את הזיכוך . זה רגע ענק . Faust arp - הקטע האהוב עלי באלבום , הגיטרות שיורדות תוך כדי החזרה של מילים שתום עושה משפיעה עליי חזק מאוד , וגם הכינורות הסנטימנטליים מחזקים את התחושה. משהו באובדן חוט המחשבה הזה שמגיע מהאכזבה שדי . RECKONER שיר סביר לחלוטין שמתעלה פתאום עם השורה הזאת כשהקול מתערבל עם הכינורות עם הרודס , רגע זהב . והכי טוב באלבום הזה ... מותיר אותי דומע . House of cards - לכל שבת יש מוצאי שבת , אחלה קצב , גיטרות מיוסרות OKC , שירה מרגשת למדי , שלא מצליחים להיכנס אליי שיר מחוסר קליימקס , מן סיום לא הגיוני , חסר פאנץ'. למרות שמבחינת השימוש בכלים המוזיקלים יש איזו זרימת אוקיינוס חזקה . Jigsaw Falling Into Place השיר שלקח לי הכי הרבה זמן לקלוט , סבוך ומתעתע נותן בראש , השירה המטלטלת של הליווי נותנת לשיר הזה את המשמעות שלו בעיניי . VIDEOTAPE הרגע הזה , ב When i'm הפתיחה , מבהירה לנו שיש לנו פה שיר מרגש . אין פה התפתחות מטורפת , באס נקי , תיפוף שהולך טיפה לאלקטרוני הרך ,וקצת קולות רקע שהיה אפשר בלעדיהם . אני מתחיל להרגיש שתום מפחד להשמיע רק את השיר , וחייב להשתמש בנשימות ובקולות באס אחידים כליווי . אפשר היה לעשות את השיר הזה קצת יותר טוב . אולי יותר קצר , הסיומת שלו קצת לא מובנת לי , אבל כשאני יושב ומדמיין אותו על רכבת זה די שווה את זה . בסה"כ , דיסק שהתחיל כדיסק רגיל מאוד ומתחזק בכל שמיעה , כראוי לדיסק של רדיוהד . אני לא פוסל את האפשרות שאני מעניק לו את האיכות שלו ע"י שימת לב מיוחדת ,אבל בעיני הוא מתעלה על כל דיסק השנה .
