אכן
ניתן לראות באלבום מצד אחד את הנסיונות שלהם ליצור “צליל” חדש, תוך שימוש במוטיבים מוסיקליים שונים, החל מפסיכדליה, מוסיקה לטינית, רוק “כבד”, ושאר ירקות. מצד שני, רואים את ההתחלה של ההבשלה של ווטרס ככותב שירים: Cymbaline ו-Green is the colour הם שניהם שירים שלו, או בעיקר שלו. כך, אנו מוצאים זה לצד זה, גם קטעים קלילים יחסית, כגון a spanish piece וגם קטעים 'כבדים' כמו השניים שציינתי, וכן cirrus minor, nile song. מעניין גם שהם החליטו שלא ללכת בכמה מהכיוונים אותם חקרו באלבום הזה. במיוחד nile song. נראה לכם שהיה להם עתיד כלהקת רוק כבד?