זהו, הגיע הזמן

מוצרלה

New member
זהו, הגיע הזמן ../images/Emo88.gif

5 שנים עברו מאז שהבת שלי עברה את ההתעללות המינית, היום היא כבר בת 9, כל השנים האלה, היא נפלה בין הכסאות מבחינה טיפולית, כל יום וכל דקה מאז המקרה, אני מקדישה את עצמי לטראומה שלה, כדי שתוכל לעבור את זה בקלות יותר וכמה שפחות נזקים. כל השנים האלה, חייתי בשביל היום הזה, היום בו אני אוכל לעמוד ולהתמודד נפשית ולתבוע את משפחת הילד שתקף את הבת שלי, לא שכחתי לאמא שלהם את המפלצת שילדה את הילד הזה,ולא שכחתי לה את הרגעים בהם הטרידה/הפחידה/והלעיזה את הילדים שלי ואותי. היום, עשיתי טלפון למשרד עו"ד, שבוע הבא נפגשים, יש קייס לתביעה אזרחית,ואני הולכת על זה עד הסוף. חזרתי עכשיו מרופא הילדים שבדק את הבת שלי בזמנו, וגילה ממצאים לחדירה של חפצים לוגינה,כולל ביקורים קודמים שלי אצל הרופא עם איבחונים לדלקות בדרכי השתן (עוד לפני שידעתי מה שהילדה שלי עוברת)ובעיות רגשיות אחרות. המשפחה הזאת הולכת לעמוד למשפט, ותיתן את הדין על מה שנגרם לבת שלי, בזמן שידעו שהבן שלהם מועד לפורענות בנושא הזה. עכשיו הצדק יצא לאור, אני לא אשקוט, עד אשר המשפחה הזאת תקבל את העונש המגיע לה. אז עכשיו, בכוחות מחודשים, יוצאת לדרך
ואני בטוחה שעושה את הדבר הנכון, לפחות להחזיר את הכבוד לבת שלי, כי מגיע לה קצת מזה.
 

לב אם

New member
מוצרלה ברוכה החוזרת לפורום

אני שמחה שהגעת למקום שבו את חשה מספיק חזקה כדי לתבוע את צדקת בתך. ועם זאת, מאחר שאני לא זוכרת את פרטי המקרה מקווה שלא תיפגעי אם אשאל שאלה. בלי להמעיט חס ושלום מחומרתה של הטראומה שבתך עברה יחד אתך ועם כל המשפחה, אני שואלת את עצמי, אם מדובר בילד צעיר קרוב לגילה של בתך, האם הביטויים של מפלצת הם מתאימים למקרה? האם לא היה שום נסיון של חינוך מחדש לאותו ילד, של חרטה וצער מצד המשפחה על הנזק שנגרם? מקווה שאת ובתך תתחזקו ותרגישו טוב כפי שאכן מגיע לשתיכן.
 

מוצרלה

New member
../images/Emo39.gif

הביטויים כמו "מפלצת" הם מתונים מבחינתי כשהיא היתה בת 4 (היום בת 9) התעלל בה מינית ילד בן 6, הבן של אותה מפלצת שניהלה צהרון אצלה בבית. הילד לא עבר שום טיפול, חוץ מהאזהרה של ההורים שהילד חייב ליווי של מבוגר כשיוצא מהבית, מה שהמשפחה לא עמדה בזה, והמשטרה לא אכפה את עצמה. כשהבת שלי מגיעה למקום בו גרנו קודם לביקור אצל אביה, האמא של הילד עדיין מציקה לילדה בצורה כזאת ואחרת. הבן שלה עדיין בעייתי.
 

גן חיות

New member
כמה תגובות

קודם כל, אני מזדהה עם הרצון להעניש אותם ולהחזיר את כבודה של בתך. אישית, רציתי לתבוע בזמנו כל גורמי המערכת שלא פעלו כראוי ואפשרו המשך של גילוי עריות. אבל כאשר התברר לי שייתכן שהבת תצטרך לעבור בדיקות פסיכולוגיות או אפילו עלולים לזמנה להעיד - פרשתי. לא רציתי לעורר שוב את הטראומה אצלה. אבל כל מקרה שונה, ואני מאחלת לך המון כח והצלחה. דבר שני, המורה שבי צועקת"אין ילדים רעים!!! יש ילדים שרע להם!!"" דווקא התיאור של האמא, מחזק את האמרה במקרה הזה. הילד בעייתי. אבל האמא כנראה אפשרה וידעה ולמרות מעשיו, לא לקחה לטיפול אלא מציקה לבתך(!) ומתעלמת מהצורך של בנה בליווי ובטיפול. חבל מאד. ככל שיגדל, יהפוך ל"רע" יותר. הכל "בזכותה" של אמו. הפסיכולוגית שטפלה בבתי התעקשה שמי שמתעלל, כמעט במאה אחוז בטוח שחווה התעללות. במיוחד כאשר מדובר בילדים מתעללים. מי יודע מה הוא חווה בעברו או חווה היום? אבל הוריו?? שיציקו לקרבן??!! שלא ירוצו איתו לטיפול???!!!!זה פשוט נורא!!! מגיע להם הרבה יותר גרוע ממשפט נזיקין. וחבל שהילד ממשיך לגדול בביתם העקום!!!! דבר נוסף - כל הכבוד לך!!!!!!!!!!!!!!!! ועוד דבר אחרון לעכשו - מאחלת לך ולבתך רק אושר ועושר וחיים טובים מעכשו והלאה.
 

לב אם

New member
ואיך פורצים את המעגל?

במונחים של היום הייתי ילדה מוכה, אם כי אז לא קראו לזה כך, והיו לא מעט ילדים שחטפו מכות רצח על בסיס יומיומי וגם כל שאר ההורים ראו בפליק או מכה מפה לשם משהו נורמטיבי לחלוטין ... כשבני הגדול היה כמעט בן שנתיים, הוא היה שובב גדול, והיה כמעט בלתי אפשרי להכניסו למיטה בערב. פתאום מצאתי את עצמי נותנת לו מכות בישבן כשאני כועסת עליו. תפסתי מה אני עושה והייתי בהלם גדול מעצמי. יותר לא הכיתי אף אחד מהילדים, לא רציתי להיות כאותה מפלצת הזכורה לי. נכון שמכות זה דבר "קטן" יחסית לפגיעות שאנו מדברים עליהם, ובכל זאת, זה גורם לי לשאול - איפה מתחבא הילד הסובל, מדוע הוא לא עוזר לשבור את השרשרת?
 

גן חיות

New member
ילדים סובלים בשקט

לא סתם. באמת. הם לא יודעים שזה לא מה שקורה בכל בית. או שכן אבל חוששים. מי יטפל בהם אם יקחו את אבא ואמא למשטרה? מי יפרנס את המשפחה? אולי יקחו אותו מהבית ל"מוסד"? מה יהיה עליו שם?? ואם ישאלו את אבא ואמא והם יכעסו עוד יותר ויכסחו אותי עוד יותר מהרגיל???? כמורה, נתקלתי לא אחת בילדים שהוריהם מכים אותם. הילדים הכחישו את זה בכל תוקף ושיקרו שקרים מאד יצירתיים כדי שלא נדע שאבא (או אמא או שניהם) מכים אותם.הילדים בעצם הגנו על ההורים ובכך גרמו למצב שלא יכלנו לעזור להם . עם פגיעות מיניות זה לדעתי עוד יותר מסובך . כי יש גם את עניין הבושה. והאהבה. אם אומרים לך שאבא (אח, דוד,,,,) עושה לך כך כי הוא אוהב אותך ואת מיוחדת - איך תלשיני??? אם אומרים לך שבגלל שעשו לך מה שעשו עכשו אתה הומו(גם אם לא מובן המושג , הם יודעים שזה "בושה"), איך תספר??? קראתי גם מאמר מעניין פעם שהסביר שדווקא ילד או ילדה שעוברים התעללות באופן מתמשך, מפתחים תכונות אישיות והפרעות אישיות כמו שקרים, ניתוקים, בריחה מהמציאות, ובנוסף, מפתחים הזדהות עם התוקף(כמו בסינדרום סטוקהולם), ובגלל זה כאשר הם יכולים, הם תוקפים אחרים חלשים מהם. ממש ממש לא פשוט. בבתי הספר אנחנו מלמדים כל שנה על "זכויות הלד". הילדים יודעים לדקלם מה מותר ומה אסור. אבל לספר שאבא או אמא מכים, או נוגעים, או מרעיבים וא..... זה כבר סיפור אחר. להבין שאתה זה הילד שמדברים עליו , להחליט להסתכן ולספר. ממש ממש קשה.
 

L L B

New member
ממש התחברתי לפיסקה השניה שלך...

"...קראתי גם מאמר מעניין פעם שהסביר שדווקא ילד או ילדה שעוברים התעללות באופן מתמשך, מפתחים תכונות אישיות והפרעות אישיות כמו שקרים, ניתוקים, בריחה מהמציאות ובנוסף, מפתחים הזדהות עם התוקף (כמו בסינדרום סטוקהולם) ובגלל זה כאשר הם יכולים, הם תוקפים אחרים חלשים מהם. ממש ממש לא פשוט..." אז בוא נראה מה פיתחתי לי עד עכשיו:
בבית החולים הפסיכיאטרי שבו הייתי מאושפזת איבחנו אותי כסובלת מהפרעת אישיות גבולית (בורדרליין).
אימא טוענת שבתור ילדה הייתי משקרת מלא... (אני לא ממש זוכרת את זה, אני אני נוטה להאמין לה)
יש לי עד היום דברים מוזרים כאלה שהמטפלת שלי מגדירה כניתוקים או מה שזה לא יהיה...
מממ... בקשר להזדהות - אנ'לא יודעת אם זה נקרא הזדהות אבל כן. בתקופה שהייתי מאושפזת ('תקופה'?!?! גאד דאמט! זה היה מעל לשנתיים!!!) הייתי מתעללת חופשי בחולים שהיו במחלקה...
(אלימות מילולית, פיזית, נפשית...) אכן לא פשוט... L.L.B, "שורדת" (אוי'ש, כמה שאני שונאת ת'מילה הזאתי) ניצול מיני מתמשך בילדוּת.
 

מממאיה35

New member
../images/Emo24.gif

חשבתי עליך..
נ.ב. גם אני סובלת מניתוקים, אם כי היום אני חושבת שאני יותר מודעת אליהם וכיולה לשלוט בהם, ואפילו מנצלת אותם לטובתי (למשל כשאני מוצפת מאודד וחייבת להמשיך לתפקד, אני "פשוט" מתנתקת, או כשיש רעש סביבי ואני חייבת להתרכז, אני "פשוט" מתנתקת).
 

L L B

New member
הלוואי ויכולתי לשלוט בזה...

למרות שהיו פעמים שכן יכולתי "לעצור" את זה לפני שנכנסתי לזה עד הסוף... שולחת לך מסר. צריכה לברר איתך איזשהו משו...
 

מממאיה35

New member
../images/Emo50.gif רבה!

כל הכבוד על היוזמה, אני שומעת את הכוחות שיש לך כדי להשיג את הצדק, את הנקמה (?)... שיהיה בהצלחה..
 

מוצרלה

New member
עדיין אין לי מה לעדכן

אתמול היתה אמורה להיות פגישה עם העו"ד, אבל דחיתי אותה כיון שאני לא מרגישה טוב מבטיחה לעדכן ברגע שיהיה חדש.
 
למעלה