זהו, החלטתי - הקץ לשתיקה.
לפני 4 חודשים בערך ספרתי להורים שלי שאני הומוסקסואל. מאז שוררת בבית שתיקת אל-מוות בנושא. אם מרצון, אם מפחד - אני לא יודע. אבל הגיעו מים עד נפש. נכון, ההורים שלי לא עושים לי את המוות. הם לא מבקשים ממני ללכת לראות פסיכולוגים, הם לא מבקשים ממני להשתנות או כל דבר אחד. אבל הם גם לא מדברים. כאילו מעולם לא סיפרתי להם. וזה מוציא אותי מהכלים. איך אני יכול לחיות מחוץ לארון בזמן שההורים שלי נכנסו כ"כ עמוק לארון שלהם? מצפונית אני לא יכול לחיות את החיים שלי בשלווה כשאני יודע שהם גורמים לאנשים שאני אוהב כאב. לכן לפני חודשיים קניתי את הספר "אמא יש לי משהו לספר לך". הספר נמצא במגירה שלי מאז. אני קראתי בו ובכיתי בהרבה קטעים. אבל עדין לא עשיתי בו את השימוש האמיתי ונתתי אותו להורים שלי. היום זה הולך להשתנות. בעוד חצי שעה אני נוסע להביא את אמא שלי מהעבודה. כשהיא תגיע הביתה היא תמצא את השולחן ערוך לארוחת ערב (מה שהוא אף פעם לא) ואנחנו נשב ונדבר. ואני אתן לה את הספר. במערכת מתנגן לו "יום שמש יפה" של עברי לידר וזה כ"כ מתאים ... אני יודע שיש בזה מן כפיה על ההורים שלי. אני יודע שהם צריכים את הזמן שלהם בשביל לעכל את הדברים. אבל הם סגורים בעצמם ומנסים לעבג את הנתונים שלהם בעזרת אקסיומות שגויות. הם צריכים לקבל את המידע הנכון לגבי הומוסקסואלים לפני שהם מחליטים מה הם חושבים על זה - ובשביל זה אני כאן. בקיצור - אני צריך להתחיל להכין את האוכל, אז אני אלך עכשיו. תאחלו לי בהצלחה ....
לפני 4 חודשים בערך ספרתי להורים שלי שאני הומוסקסואל. מאז שוררת בבית שתיקת אל-מוות בנושא. אם מרצון, אם מפחד - אני לא יודע. אבל הגיעו מים עד נפש. נכון, ההורים שלי לא עושים לי את המוות. הם לא מבקשים ממני ללכת לראות פסיכולוגים, הם לא מבקשים ממני להשתנות או כל דבר אחד. אבל הם גם לא מדברים. כאילו מעולם לא סיפרתי להם. וזה מוציא אותי מהכלים. איך אני יכול לחיות מחוץ לארון בזמן שההורים שלי נכנסו כ"כ עמוק לארון שלהם? מצפונית אני לא יכול לחיות את החיים שלי בשלווה כשאני יודע שהם גורמים לאנשים שאני אוהב כאב. לכן לפני חודשיים קניתי את הספר "אמא יש לי משהו לספר לך". הספר נמצא במגירה שלי מאז. אני קראתי בו ובכיתי בהרבה קטעים. אבל עדין לא עשיתי בו את השימוש האמיתי ונתתי אותו להורים שלי. היום זה הולך להשתנות. בעוד חצי שעה אני נוסע להביא את אמא שלי מהעבודה. כשהיא תגיע הביתה היא תמצא את השולחן ערוך לארוחת ערב (מה שהוא אף פעם לא) ואנחנו נשב ונדבר. ואני אתן לה את הספר. במערכת מתנגן לו "יום שמש יפה" של עברי לידר וזה כ"כ מתאים ... אני יודע שיש בזה מן כפיה על ההורים שלי. אני יודע שהם צריכים את הזמן שלהם בשביל לעכל את הדברים. אבל הם סגורים בעצמם ומנסים לעבג את הנתונים שלהם בעזרת אקסיומות שגויות. הם צריכים לקבל את המידע הנכון לגבי הומוסקסואלים לפני שהם מחליטים מה הם חושבים על זה - ובשביל זה אני כאן. בקיצור - אני צריך להתחיל להכין את האוכל, אז אני אלך עכשיו. תאחלו לי בהצלחה ....
