זהו היום האחרון לחופש הגדול

[יוליקה]

זהו היום האחרון לחופש הגדול

השנים חלפו מהר...
אני עדיין זוכרת את עצמי יושבת על הריצפה ועוטפת לילדי ספרים
מדביקה מדבקות, עוטפת מחברות....

אבל כשאנחנו התחלנו בי"ס עדיין היו לנו רק חצי חברת...
פעם מנורה הביאה למפגש חצי מחברות כאלה
אני בכיתה א' - 1954

 

[שפירא מאיר]

תתעלמי מזליגת הצבע החום, איך זה ?

אגב, גם את הפגם בתמונה המקורית ניתן לתקן (הכתם הלבן על הזרוע).....

 

[שפירא מאיר]

זה לצד זה

 

[יוליקה]

תודה מאיר, נחמד לראות!!!

הכתם הלבן על הזרוע, זה קרע בתמונה....

 

[שפירא מאיר]

טופל

 

[יוליקה]

תודה מאיר, אין כמוך!!

 

[שפירא מאיר]

כל המטרה שלי להזכיר לאנשים איך היה פעם

ומי שמעדיף תמונות בשחור לבן, זו אידאה-פיקס.
הרי לא חיינו בעולם שחור לבן ולא ראינו הכל או שחור או לבן (!) חיינו בעולם צבעוני מלא מראות וניחוחות...

למצלמות עדיין לא היתה התכונה של פיתוח תמונה בצבע, אז זה מה שהיה אז.
והנה ישנה הזדמנות מצויינת להזכיר לנו איך זה באמת היה, ואת הצבעים של פעם ופתאום התמונה מקבלת חיות.

בספר של רכבת-העמק מתוך 900 תמונות שחור לבן הצלחתי לשחזר את הצבע בכ-500 וזה שינה לחלוטין את פני הספר, כי פתאום אתה רואה איך באמת נראו הדברים אז.

גם צלמים העדיפו פעם תמונות שחור לבן כיוון שזה נחשב קלאסי, אלא שמשך הזמן למדו שהצבע הוא גם אופי, ורק בודדים מהם היום מצלמים שחור לבן, והם הולכים ומתמעטים.

לי היה כיף גדול לתרגם את התמונה שלי עם הבת דודה (תמונה מלפני 68 שנים), ואז רואים באיזה נוף חיינו ואת מכנסי ההתעמלות התכלת עם הגומיה לבנות, וזה בהחלט היה משובב נפש.

 

[מינהר]

הבגד של המורה היה חצי כחול חצי אדום, של יוליקה היה

גם חצי חצי כחול אדום? אני בטוחה שלא. הלוח משמאל היה אדום? בטוח שלא. היה שחור!
בשחור לבן יש יותר נאמנות לאמת.

 

[מינהר]

יוליקה, תמונה מקסימה. אני אישית מעדיפה את

השחור לבן. מבטא את התקופה.

 

[superman1234]

מישהו קרא/ה את הספר

"השלישי" של ישי שריד ?
הוצאת עם עובד 2015

 

[יוליקה]

עדיין לא. אולי מינה או יהודית....

 

[מינהר]

סופר, קראתי ספר קודם של ישי שריד.

היה בסדר גמור. המליצו לי על גן רינה. את ה-שלישי לא קראתי. איך הוא לדעתך?
יש פורום קריאת ספרים עם המלצות.

 

[superman1234]

נושא הספר מיוחד והופך להיות יותר ויותר

אקטואלי בעקבות המאורעות שקורים אצלנו היום.
הסיפור הוא מאין נבואה אפוקליפטית ומעניין מה חברים כאן בפורום חושבים עליו.

 

[מינהר]

סופר, הספר "על החוף" קראנו במסגרת לימודי אנגלית

ב- 1965. מתאר את סוף האנושות בעקבות מלחמה גרעינית שפורצת ב-1963.
הספר נכתב ב-1957. כאפוקליפסה עתידנית. זה לא קרה.
גם ההנבואה של שריד לא תקרה, אני מניחה.
גם הספר " 1984" --לא קרה עדיין מה שכתוב שם, למעט חלקים בארצות מסוימות.
אבל סיקרנת אותי. אני אשאל על "השלישי" בספריה.

 

[superman1234]

ה"נבואות" הספרותיות לא חייבות להתקיים במלואן.

אני לא מכיר את הספר "על החוף", אבל "הנבואה" בספר של אורוול, אומנם לא מתקיימת במלואה, אבל ויקיליקס ,סנודן והאזנות של הממשל האמריקאי ובנוסף המצלמות שממוקמות היום בכל מקום ,מקרבות אותנו למצב שאם תקום הנהגה, עולמית או מקומית מתוך ציר הרשע, מצבנו כאזרחים יהיה כמתואר בספר של אורוול.
אחרי שתקראי את הספר "השלישי" , תביני קצת יותר את כוונתי.

 

[מינהר]

תודה, סופר. אני אזמין את הספר בשבוע הבא

בספריה. סקרנת אותי.
ציר הרשע- זו בעיה אמיתית בצרוף הטכנולוגיה. מה שנכון, נכון.

 

[אורי גפני]

זו הזדמנות להזכיר שנעשה גם סרט מצוין על פי הספר, באותו שם

עם גרגורי פק בתפקיד מפקד הצוללת (ובהשתתפות אווה גרדנר, פרד אסטייר וטוני פרקינס). ראיתי אותו שוב לפני כמה שבועות ביס. נשאר עצוב ורלוונטי כמו כשנעשה ב-1959 (והוא סרט עתידני על המתרחש ב-1964, מה שמוסיף לספר ולסרט הרבה ענין, כשהסופר והבמאי לא יוצרים סתם מציאות עתידנית דמיונית אלא נבואה בטווח זמן ריאלי לגמרי.)

טוב, נסחפתי קצת. בכל אופן, שווה לצפות וסליחה שזה בלי תרגום. אפשר לפחות להתרשם מהאווירה הכללית.

 

[יוליקה]

ברוך בואך אלינו אורי גפני!!

 

[אורי גפני]

תודה על קבלת הפנים, קולגה יקרה

 

[מינהר]

תודה, אורי. לא ראיתי את הסרט,

אבל הספר ON THE BEACH היה ספר חובה אצלנו במסגרת לימודי אנגלית. זכור לי היטב.
לוהק בשחקנים הכי מצליחים, מה?