זהו, זה נגמר...

[סופת רעמים]

זהו, זה נגמר...

אתמול הוא הודיע לי חגיגית שזה נגמר, שהוא לא רוצה כל חלק בעניין, לא רוצה שום קשר איתי לעולם. אז אני שבורה, ומרוסקת... ולא יודעת לאן הולכים מכאן. מה אני צריכה לדעת? מה לברר? וכד להוסיף למצב הרוח התקשרו מהמרפאה היום ואמרו לי שיש לי איזה בקטריה שעלתה בבדיקות שתן שיכולה לפגוע בעובר... בקיצור, לא יכול להיות יותר גרוע. אבל מצד שני, עכשיו הזמן להתקפל מכאן ולחזור הביתה לארץ. מישהי יכולה להמליץ לי לאן אני יכולה להתקשר כדי לברר את כל הזכויות בביטוח לאומי? הבטחת הכנסה? סיוע בשכר דירה? וכו´ המון תודה!

 

[העקשנית]

באיזה שבוע/חודש את?../images/Emo10.gif

 

[רק אביגיל]

{{{{{{{{{{ סופהההההה }}}}}}}}}}

מההודעות הקודמות שלך , לא הבנתי שגם את בחו"ל. אז אין מה לעשות , חמודה. אם באמת אין לך כלום , היכן שאת נמצאת , תמיד טוב לחזור הבייתה. לדאוג לעצמך קודמקול ודבר ראשון מבחינה רפואית. אני מקווה שלפחות יש לך כאן משפחה שתוכל לקבל אותך לחיקה לתקופת מה ולעזור. אמרת בעבר שיש לך מקום אצל ההורים , נכון? אז לפחות חיבוק וכתף תוכלי בוודאי לקבל מהם. ותראי באתר של ביטוח לאומי, לפי המיקום שתהיי בו , להיכן תוכלי להתקשר או לגשת , כדי לברר מה מגיע לך .

 

[חגית אמא של אלה]

סופה יקרה ../images/Emo23.gif

מכאן קודם כל חוזרים לארץ. תוך כדי, מעכלים את הרעיון שמעכשיו את לבד (מבחינת הורית. כולי תקווה שיש איתך משפחה תומכת וחברים אכפתיים). בארץ כבר תרגישי יותר טוב!! אני הגעתי בחודש שביעי ורק אז הפסקתי להקיא כל הזמן...

אשמח אם ייצא לנו לדבר. אם את רוצה ליווי וייעוץ צמוד- עלי...

לגבי חיידקים בשתן- בחיים לא שמעתי על בדיקה שלא מצאו... בדרך כלל בבדיקה חוזרת מוצאים שאין כלום. אבל תדאגי לעשות בדיקה חוזרת!!. זהו. לעמוד מול הראי, לנסות לאסוף את השברים, לחייך ולהזמין כרטיס טיסה...

צלצלי מתי שבא לך. גם מאוחר. או תשלחי לי מסר אישי. תחזיקי מעמד. חגית

 

[סופת רעמים]

איך מתגברים?

הגבר הזה הוא אהבת חיי... אחרי יומיים שהוא מכריז ומבטיח שהוא עוזב ובא לחיות איתי ולגדל את הילד, לפתע הוא מתעלם ממני ופתאום שולח לי אימייל ומודיע לי נחרצות שהוא לא רוצה לשמוע ממני יותר... אני ממש שבורה, לא מוצאת את הכוחות להתקפל מכאן... לא יודעת לאן ללכת, לא יודעת איך למצוא את הכוח כדי לעשות את מה שאני צריכה ולחזור. לא מצליחה לגרור את עצמי החוצה מהמיטה, לא לאכול ולא לשתות... זה לא שחשבתי שהוא באמת יעזוב ויחיה איתי, אבל גם לא חשבתי שהוא פתאום יפנה לי גב ככה בלי הסברים ובלי הודעה מוקדמת ויזרוק אותי לכל הרוחות. תודה על התמיכה...

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

לאט... עוברים כל יום, כמו שהוא בא.

לא חושבים יותר מדי על מה היה ובטח לא על: מה היה אילו... פותרים את הבעיות כשהן באות, הכי טוב שאפשר כרגע, וכותבים לנו כאן, כדי שנוכל לתמוך, לתת רעיונות כותבים כאן כדי שלא תהיי לבד אבל... קודם הצעד הראשון, תארזי את עצמך וחיזרי הביתה לאימא. כשתגיעי, תחשבי מהו הדבר השני שאת צריכה לבדוק ולהחליט לגביו.