זהו, זה נגמר

זהו, זה נגמר

אני אפילו לא יודע מה אני עושה כאן, למי אני כותב, אבל משהו אני חייב להוציא מהלב. שלוש וחצי שנים (אולי זה ישמע מעט עבור חלקיכם) הסתיימו להן לפני יומיים. שלוש וחצי שנים של אהבה גדולה, נגמרו כי אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו. ועכשיו הגעגועים והצער קורעים את הלב. פתאום החופש שכ"כ רציתי נראה לי סתמי ומיותר, וכל מה שאני רוצה זה רק לחבק אותה שוב, לומר לה כמה אני אוהב אותה.
 
דעתי?

תתקשר אליה. אם היא מרגישה אותו הדבר - לך וחבק אותה ואמור לה שאתה אוהב אותה. כי תלתל אומרת שאנחנו חיים בעידן הבלבול. להיות מבולבלים בחיבוק זה לא פחות נעים מאשר לחוד. ואם היא לא מרגישה אותו הדבר - תשאר עמנו פה. אנחנו מאלה שיודעים שהחופש הוא לא סתמי. זה קשה בהתחלה, אחר-כך יוצא לדרך. תלתל-שולח
לדרך
 
אני יודע שהיא מרגישה אותו הדבר

אבל מה יהיה אח"כ? אחרי החיבוק? נלך כל אחד לדרכו?!
 
ללכת בעקבות הלב...למרות שקשה לי

לייעץ. אולי תחושת החנק שלך היא לא מהקשר עצמו אלא ממשהו אחר? מפנים? (לא יודעת מה הסיבה שרצית חופש. או מה יש בזה שלא היה לך בתוך הקשר) לא מכירה אותך ולא יודעת למה מרגישה צורך לומר לך להפגש איתה. זה לא אופייני לי. הגישה שלי בדרך כלל היא לנוע קדימה. אבל מרגישה צורך להגיד לך להפגש איתה ולעבור את כאב הפרידה ביחד. תלתל לא יודעת למה
 
את חושבת שאפשר לעבור את

זה ביחד? בפעם הקודמת שנפרדנו, שמרנו על קשר שהלך והתהדק, עד שבסוף חזרנו. היה לנו טוב עוד כמה חודשים עד לפני יומיים. אני חושש שאם אצור איתה קשר, הסיפור פשוט יחזור על עצמו ואין לי את הכוחות הנפשיים לזה...
 
את זה לא ידעתי

והנה סיבה נוספת לכך שאני לא אוהבת לייעץ. נראה שאתם חוזרים ושבים אל אותן מהמורות שבדרך. לא יודעת. לא יודעת. הלוואי שהייתי... יש עוד דרכים על המפה. וחוץ מזה, פרידה היא צעד להתחלה חדשה. בהתחלה קשה, אחר-כך יוצא לדרך. כבר אמרתי את זה?
 

גריפון

New member
צודקת התלתלים. ליד כל פרידה

יש התחלה חדשה. ורק הזמן יגיד אם ללכת קדימה (מה שבדרך כלל נכון לעשות) הוא הדבר הנכון, או לחזור למיקצה שיפורים. יחסים מכלים לפעמים את עצמם, ומה שנשאר הוא געגועים למה שהיה פעם, וכבר איננו. יעזור להסתכל על הסיטואציה העכשוית מפרספקטיבה של בעוד חצי שנה, נאמר? בהצלחה!
 

noa128

New member
כוכב יקר ואוהב כל כך....

קטונתי מלייעץ לך איך לנהוג יקירי. יש לה מזל שהיה לה עד כה גבר עם כל כך הרבה אהבה בליבו, ואין ספק שתקופה כל כך ארוכה שנקטעת (בכוונה לא אומרת מסתיימת) היא בבחינת הלם/אבל. רק אתה תדע מה לעשות, ומשהו אומר לי שזה לא גמור עד שזה לא גמור... בשם האהבה הגדולה שמציפה כל פינה בדבריך- מציעה לך לשבת עם אהובתך ולבדוק לעומק מה לא עבד שם. אם תגיעו במשותף למסקנה שמה שלא עבד הוא לא בר-תיקון - (לא תקשורת לקויה, או חילוקי דיעות שניתנים לגישור, אלא משהו בסיסי כמו למשל - לאחד הצדדים "נגמר" סופית מהשני) - אם תבינו שניכם שאין טעם להמשיך - לעשות קאט. עם כל הכאב. לא להישאר לתמוך, לא להיות בקשר. להיפרד לגמרי - לפחות לתקופה של כמה חודשים, עם אופציה לתמיד. להיפרד אבל להישאר בקשר - לא מאמינה בזה. תמיד יהיה לפחות צד אחד שיתקבע על אופציית ה"נחזור" שנותרה באיזשהו מקום פתוחה, גם בסתר ליבו - ולא יוכל להמשיך הלאה - ואת זאת לא מאחלת לאף אחד מכם. מכאן יכולה להציע חיבוק גדול, ואוזן קשבת להמשך ההתלבטות. וברוך הבא אלינו
 
למעלה