שילוב,
אורית, סוגיית השילוב היא סוגייה חשובה ומשמעותית ביותר. ועל כן יש לתת את הדעת ביסודיות רבה טרם התחלת הביצוע. כשלב ראשון אני מציעה שיחה עם מנהל/ת בית הספר ברור העמדה שלה לגבי נושא השילוב. בשנים האחרונות למדתי כי השילוב מצליח בבתי ספר בהם המנהלים תומכים בנושא ונכשל מראש במקומות בהם מנהלים אינם מאמינים בשילוב ואינם רואים בו צורך. אם מנהלת בית הספר שלך תומכת בנושא ניתן להתקדם לשלב הבא. אם לא אני מציעה עבודה איתה בנושא. עבודה משמע שיחות בהן תתקיים חשיפת עמדות, דיון, זיהוי אינטרסים הדדיים וגיוס לנושא. ענין זיהוי האינטרסים הוא קריטי. חשוב להביא מנהל למקום בו הוא מבין כי יש לו אינטרס לעשות דבר מסויים, כי הוא הולך להרויח מכך. (חינוך לערכים, שעות , הדרכה, חשיפה וכ"ד. איש איש ומה שמדבר אליו) אני ממליצה לא לעשות שלב זה לבד. אלא לגייס אנשים נוספים. כגון, מדריכת השילוב הבית ספרית, מנהלת מתי"א, פסיכולוגית, יועצת בית הספר, מורות שעבדו בשילוב במקומות אחרים. בקיצור ליצור לובי לנושא בבית הספר. בהנחה שקיימת תמיכה של ההנהלה בנושא. השלב השני הוא זיהוי המחנכות איתן ניתן לעבוד. לא רצוי ולא מוצלח לעשות שילוב אצל מחנכות אשר מתנגדות לנושא. ואני חייבת לציין כי דווקא בחינוך הדתי השמרנות רבה יותר וההישגיות גבוהה מאוד. משמע לא תמיד כל מורה תרצה תלמידה חלשה בכתתה. מבחינתה עדיף שתהייה אצלך ותתקדם בקצב שלה. על כן עליך לזהות את המורות אשר מוכנות להתגייס לנושא. זו צריכה להיות מורה שיש לך איתה מערכת יחסים מקצועית טובה ואתן מסתדרות. מטרות השילוב, לצערי הרב, פעמים רבות אני שומעת שילוב, שילוב, אך לא ברור מדוע ולמה בעצם משלבים. ומסיבה זו זה גם נופל. עליכן (הצוות שעוסק בנושא) לשאול את עצמכן מדוע בעצם חשוב לכן לשלב באופן גלובלי ואז להתחבר לכל תלמידה ותלמידה ולזהות את התחום המסויים בו היא יכולה להשתלב ולהשיג את אותן מטרות עליהן דיברתן (התחברות לבנות הגיל, רכישת מיומוניות חברתיות בחברה רגילה, מקובלות חברתית, התקדמות בתחום לימודי בו היא טובה, התקדמות באחד מתחומי ההכשרה בהם היא מצטיינת וכד´). השילוב צריך להיות חלק מתוכנית הלימודים האישית של כל תלמידה משולבת (תל"א) יש להכין את הבנות לשילוב ולא לוותר גם כאשר בת אומרת כי אינה רוצה בכך. היא אינה רוצה כי היא חוששת, חרדה, שבעת כשלונות. יש לעשות איתה עבודה בנושא. לרוב חוויות הצלחה מבטלות את ה "לא רוצה". יש לזכור כי כל ילד רוצה להצליח בחברה הנורמטיבית של בני גילו. אפשר להתחיל באופן מאוד מינורי והדרגתי. אך להתמיד ולא לוותר גם כאשר מתעוררים קשיים. יש צורך בהערכות מערכתית. תאום מערכות עם המחנכת המשלבת. תאום שעות סייעת, יתכן כי בחלק מהשיעורים היא תלווה בת לשילוב. אין להוציא לשילוב בשעות חווייתיות בהן הילדה תרגיש כי היא מפסידה ומשום כך לא תרצה ללכת לשילוב על כל הנושאים הללו יש לתת את הדעת. יש לזכור כי השילוב אינו חד צדדי. זה לא מצב בו המחנכת המשלבת תורמת לך ולבנות כתתך. גם לך יש מה לתרום לה והרבה. מערכי שיעור מיוחדים, יעוץ מקצועי, פעילות חווייתית אליה תזמיני אותה ואת הכתה שלה. ועוד ועוד. יש לשמר את ההדדיות לאורך כל הדרך. הורים, יש להכינם כמובן לנושא ולבקש את מעורבתם ותמיכתם. התמיכה והעידוד של ההורים חשובים מאוד להצלחת הנושא. ולסיכום, שילוב, אינו פרוייקט או תוכנית או התנסות. שילוב הוא אידיולוגיה ודרך חיים. אנשים בעלי צרכים מיוחדים הם חלק מלא ושווה מכל מארג חברתי. החברים ה"נורמטיביים" נהנים משילובם בחברה לא פחות מבעלי הצרכים המיוחדים. על מנת לממש אמונה זו יש צורך בעבודה יסודית ומאורגנת. האדם הכי מתאים ליצור איתו קשר בנושא זו מדריכת מתי"א, או מנהלת המתי"א שלכם. מאחלת לך המון הצלחה