זהו. נגמר.

SilentMike

New member
זהו. נגמר.

אתמול, 16/4/04 בשעה טובה ומוצלחת, אחרי יותר משנה וחצי, ואחרי כמות לא מבוטלת של ספרים אחרים שעברו בדרך, סיימתי לקרוא את "מוצא המינים" של דרווין בתרגומו של שאול אדלר, cover to cover. התרגום משנות ה-60 ארכאי ומזעזע, והספר עצמו מתיש. אבל אני ממליץ בכל זאת לכל מי שמתעניין באמת לקרוא אותו, גם אם לא ראשון (כאמור הספר קשה לקריאה, ואני ממליץ לקרוא קודם כל ספר מרתק ומושך, למשל "השער העיוור"), ואם אתם שולטים בה אז בשפת המקור. הספר כמובן אינו עדכני, אבל תתפלאו כמה דרווין כבר היטיב לראות לפני כמעט מאה וחמישים שנה. ובכלל, זה נותן פרספקטיבה על הדרוויניזם של דרווין, ומפתיע ששורשיהן של כל מיני "תיאוריות מודרניות", כמו שיווי המשקל המקוטע, יכולות להימצא כבר שם.
 

pembencipolisi

New member
דרוין הציע מנגנון, שלא ידע מה מפעיל

אותו. הוא הניח שאבות קדומים הסתגלו למקומות מחיה שונים והורישו תכונות לצאצאים שורדים, ואלו הבלתי מתאימים לסביבתם נכחדו, אבל הוא לא ידע גנטיקה, מה שהבין מנדל, לין האבולוציוניסטים המודרניים נזקקים גם לגנטיקה ו DNA בנוסף לבדיקת שלדים או תצפית במגון הפרושים והצבים של גלפגוס.
 
את מוצא המינים כדאי לקרוא באנגלית.

ניסיתי פעם לקרוא בעברית, לא הצלחתי להבין כלום (מה זהה לכל הרוחות "מיור"?) ואז קראתי את הספר באנגלית- כתוב בשפה פשוטה וקולחת.
 
לא נורא.

בזמן שבזבזת על קריאת התרגום הנורא לעברית לא יכולת לקרוא ספרים של דוקינס, כך שבעצם הרווחת פעמיים: גם למדת עברית ארכאית וגם לא קראת את דוקינס.
 
למעלה