זהו! נחתתי
) יו - כמה התגעגעתי...!
``איייייי `` צרח בקולי קולות....``ראבק...את חייבת להראות שהגעת? למה מה קרה? יודעת איזה כיף היה בלעדייך? וואלה, כל היום נחתי...היה מה זה כיף! שיעמם לך בלעדיי חודש שלם אה?`` אני מסתכלת עליו במבט רצחני, לא מבינה על מה הוא מדבר... מה הוא רוצה הנודניק הזה - וממשיכה בשלי...תוהה בתוכי איזה קוטר, מה כבר עשיתי לו? כולה מה? שיגיד תודה - חופש גדול... לא שהתכוונתי אבל מה... כ-כ-ה יצא. ``טוב, תרגע`` אני מסננת בין שיניי, אתה לא רואה שגם אני סחוטה? אה, בטח, מעדיף לא לראות...יענו - מתעלם``. מתה לישון קצת, לנוח - אבל מי יכול? הראש עובד ללא הרף...המחשבות...הגעגועים המידיים לדרור שזה עתה עזבתי בשדה התעופה בלוס אנג`לס... ``אתה בטח חושב שלי קל אה?`` שבורה, רצוצה אחרי 15 שעות טיסה פלוס שעתיים וחצי המתנה בשדה בלונדון...עאלק המתנה...טירטרו לי את הנשמה. הורידו אותי אחר כבוד עם ליווי אנשי ביטחון למטה. ``את יודעת`` , אמרו לי בחצי התנצלות (וואלה, רק בגלל זה סלחתי להם... ``כשמעבירים ממטוס למטוס בטיסת ``קונקשן`` מזוודות שעליהן תוית ``תל אביב`` חייבים...ו...סליחה על הטירחה...`` ואני, לך ספר להם - מתורגלת בנושא - משופשפת ``עד העצם``, ובכל זאת מקטרת להם - חחחחחח , סתם ככה, שלא ישעמם... ``כבר היה לי יותר קל לעשות את זה בדרך הקשה`` אני מלהגת לאיש הבטחון שהצמידו לי. החיוך הסלחני שקבלתי מתחת לשפמו של האיש היה עייף ולגלגני. הוא ידע בדיוק כמוני שגם בפעם הבאה...ובכלל, ברור שיותר קל על אף הטירטור לעשות קונקשן מאשר כל התהליך המייגע... כשהתחלתי ``לחטט`` במזוודה בעזרתו האדיבה של איש הבטחוון כדי לוודא שאמנם הכל נשאר בדיוק כפי שהיה כשיצאתי לדרך מ-ל.א., בירכתי בלחש ונתתי לעצמי ``צפחה`` על הכתף...איזה מזל שכל ה...וה...וגם ה...בתוך שקית ניילון אטומה... חה, מוקדם מידי...עלם החמודות אשר לצידי פצח פיו ואמר...``אמממ...אפשר בבקשה לפתוח את השקית הזו...ו...כן, גם את זו?`` ``היייי, מה לפתוח? רגע חכה...זה - אינטימי...אתה יודע...תחתונים וכאלה...`` ואני עומדת בתוקף שהשקית הזו נארזה על ידיי ורק על ידיי ואין צורך לפתוח - זיהיתי וזהו! (לך תסביר לו שבדיוק בגלל הקטע של זיהוי המזוודות אותם ה...וה...וגם ה... בשקית ניילון אטומה). לשמחתי , הבין האיש עניין - עברנו הלאה. הממתקים... - - מדד אותי מכף רגל ועד ראש - שוב חזר לכף הרגל... ``היי, `` התגוננתי כאילו חיי תלויים בזה...``הממתקים, אממ...לא, חה, לא בשבילי..הילדים - אתה יודע...בחיי נו, אני בדיאטה, חוץ מזה, הנה תראה...רואה? ללא סוכר? אלה שלי!`` אמרתי בגאווה והצבעתי על שקית סוכריות בודדה ומסכנה ללא סוכר שהיתה שם... ``לא, דוקא...את נראית לא רע...אהבתי`` - פלירטט הברנש ללא בושה. זו היתה הפעם הראשונה ש..הבטתי בו ממש...אבל - מ - מ - ש! עיניי נפקחו לרווחה - התעוררתי לחיים וצרחתי.......... יייייוווווווסייייייייייי ????!!!!!????? לא עניינו אותי יותר ה...ולא ה...ו..ה.. וגם לא הסוכריות.. בלעתי את החיוך הנפלא שהתפשט על פניו של חבר הנעורים שלי.. עברנו יחד בכפר הירוק ארבע שנים נפלאות ויפות..התנפלתי (חחחחח, כמו שאני יודעת....) בחיבוקים ונשיקות..מידי פעם הרחקתי אותו מעלי כדי לראות שלא טעיתי..שאכן - יוסי - שאני ``חונקת`` את האיש הנכון... באחת הטיסות שלי לתאילנד כמדריכת תיירים - ניתקלתי בו - הוא היה דייל באל על...אז, הוא היה ללא הזקנקן שעיטר את פניו - והזיהוי היה מיידי. הפעם..לאחר 10 שעות טיסה למי היה איכפת משהו - רק שיעזבו אותי במנוחה ויתנו צ`אנס לשתות כוס קפה (מה שכמובן היה חלום שלא התגשם..) התברר שיוסי הפך להיות ראש צוות קרקע בלונדון ונהנה מכל רגע...כשראה אותי והבין שלא זיהיתי אותו - החליט לקחת את מקומו של איש הביטחון...ו...את השאר אתם כבר יודעים... ``נחתתי`` מהירהורי...כששמעתי שוב את צווחת הכאב הנוראית... ``דייייייי תפסיקי - הבנתי.תראי - אני מלא במים...יאללה כבר `סחטי אותי וסגרי עניין...תרדי לי מהנשמה...אוף איתך...חודש נתת לי מנוחה....`` המציאות....סמרטוט הריצפה העצבני שהיה מונח בין שתי ידי...החזיר אותי לכאן ועכשיו...חודש שלם - ``עף`` והנה, עברה יממה לשהותי בארץ...ו...עולם כמנהגו נוהג... אזזזזזזזזז - - - - - חברים יקרים שלייייייייי - אני מה זה מתעגעת אליכם!~ לא יאומן! לא...שרי נשמה יקרה שלי - עדיין לא - לא לשרביט...עשי טובה - תני לנשום קצת אויר...לקחת ``שוונג`` ואז...חוץ מזה שעשית וברור ומובן שתעשי - עבודה נפלאה! לא יכולתי לעשות זאת יותר טוב ממך!!! (טוב, חוץ מהפעמים ש``הצצתי`` וראיתי כאן ש.....חחחחחחחחח - - - - מתה עלייך!) אממממממממממ.....תודה על הקפה - כמה התגעגעתי לטעם...והעוגה של אגוז - וכל הברכות מחממות הלב.....מה לומר לכם - טובבבבבב - טובבבבבבבבבב טובבבבבב שיש כאלו חברים...! שתהיה לכולנו שבת נפלאה קסומה ו.....בואו נעצום יחדיו עיניים - ו....נצא לראות את הפריחה, ננשום אויר צח ....... ונאהב...רק - נאהב... את מה שיש לנו - את עצמינו - את הסובבים אותנו - את ארצינו היפה והאהובה , על - קולות האיבה, השנאה, הצחוק והאהבה.... כמההההה - התגעגעתי!!!!!!!!!! אוהבת מכל הלב - אפרת/איריס.
) יו - כמה התגעגעתי...!``איייייי `` צרח בקולי קולות....``ראבק...את חייבת להראות שהגעת? למה מה קרה? יודעת איזה כיף היה בלעדייך? וואלה, כל היום נחתי...היה מה זה כיף! שיעמם לך בלעדיי חודש שלם אה?`` אני מסתכלת עליו במבט רצחני, לא מבינה על מה הוא מדבר... מה הוא רוצה הנודניק הזה - וממשיכה בשלי...תוהה בתוכי איזה קוטר, מה כבר עשיתי לו? כולה מה? שיגיד תודה - חופש גדול... לא שהתכוונתי אבל מה... כ-כ-ה יצא. ``טוב, תרגע`` אני מסננת בין שיניי, אתה לא רואה שגם אני סחוטה? אה, בטח, מעדיף לא לראות...יענו - מתעלם``. מתה לישון קצת, לנוח - אבל מי יכול? הראש עובד ללא הרף...המחשבות...הגעגועים המידיים לדרור שזה עתה עזבתי בשדה התעופה בלוס אנג`לס... ``אתה בטח חושב שלי קל אה?`` שבורה, רצוצה אחרי 15 שעות טיסה פלוס שעתיים וחצי המתנה בשדה בלונדון...עאלק המתנה...טירטרו לי את הנשמה. הורידו אותי אחר כבוד עם ליווי אנשי ביטחון למטה. ``את יודעת`` , אמרו לי בחצי התנצלות (וואלה, רק בגלל זה סלחתי להם...
``כשמעבירים ממטוס למטוס בטיסת ``קונקשן`` מזוודות שעליהן תוית ``תל אביב`` חייבים...ו...סליחה על הטירחה...`` ואני, לך ספר להם - מתורגלת בנושא - משופשפת ``עד העצם``, ובכל זאת מקטרת להם - חחחחחח , סתם ככה, שלא ישעמם... ``כבר היה לי יותר קל לעשות את זה בדרך הקשה`` אני מלהגת לאיש הבטחון שהצמידו לי. החיוך הסלחני שקבלתי מתחת לשפמו של האיש היה עייף ולגלגני. הוא ידע בדיוק כמוני שגם בפעם הבאה...ובכלל, ברור שיותר קל על אף הטירטור לעשות קונקשן מאשר כל התהליך המייגע... כשהתחלתי ``לחטט`` במזוודה בעזרתו האדיבה של איש הבטחוון כדי לוודא שאמנם הכל נשאר בדיוק כפי שהיה כשיצאתי לדרך מ-ל.א., בירכתי בלחש ונתתי לעצמי ``צפחה`` על הכתף...איזה מזל שכל ה...וה...וגם ה...בתוך שקית ניילון אטומה... חה, מוקדם מידי...עלם החמודות אשר לצידי פצח פיו ואמר...``אמממ...אפשר בבקשה לפתוח את השקית הזו...ו...כן, גם את זו?`` ``היייי, מה לפתוח? רגע חכה...זה - אינטימי...אתה יודע...תחתונים וכאלה...`` ואני עומדת בתוקף שהשקית הזו נארזה על ידיי ורק על ידיי ואין צורך לפתוח - זיהיתי וזהו! (לך תסביר לו שבדיוק בגלל הקטע של זיהוי המזוודות אותם ה...וה...וגם ה... בשקית ניילון אטומה). לשמחתי , הבין האיש עניין - עברנו הלאה. הממתקים... - - מדד אותי מכף רגל ועד ראש - שוב חזר לכף הרגל... ``היי, `` התגוננתי כאילו חיי תלויים בזה...``הממתקים, אממ...לא, חה, לא בשבילי..הילדים - אתה יודע...בחיי נו, אני בדיאטה, חוץ מזה, הנה תראה...רואה? ללא סוכר? אלה שלי!`` אמרתי בגאווה והצבעתי על שקית סוכריות בודדה ומסכנה ללא סוכר שהיתה שם... ``לא, דוקא...את נראית לא רע...אהבתי`` - פלירטט הברנש ללא בושה. זו היתה הפעם הראשונה ש..הבטתי בו ממש...אבל - מ - מ - ש! עיניי נפקחו לרווחה - התעוררתי לחיים וצרחתי.......... יייייוווווווסייייייייייי ????!!!!!????? לא עניינו אותי יותר ה...ולא ה...ו..ה.. וגם לא הסוכריות.. בלעתי את החיוך הנפלא שהתפשט על פניו של חבר הנעורים שלי.. עברנו יחד בכפר הירוק ארבע שנים נפלאות ויפות..התנפלתי (חחחחח, כמו שאני יודעת....) בחיבוקים ונשיקות..מידי פעם הרחקתי אותו מעלי כדי לראות שלא טעיתי..שאכן - יוסי - שאני ``חונקת`` את האיש הנכון... באחת הטיסות שלי לתאילנד כמדריכת תיירים - ניתקלתי בו - הוא היה דייל באל על...אז, הוא היה ללא הזקנקן שעיטר את פניו - והזיהוי היה מיידי. הפעם..לאחר 10 שעות טיסה למי היה איכפת משהו - רק שיעזבו אותי במנוחה ויתנו צ`אנס לשתות כוס קפה (מה שכמובן היה חלום שלא התגשם..) התברר שיוסי הפך להיות ראש צוות קרקע בלונדון ונהנה מכל רגע...כשראה אותי והבין שלא זיהיתי אותו - החליט לקחת את מקומו של איש הביטחון...ו...את השאר אתם כבר יודעים... ``נחתתי`` מהירהורי...כששמעתי שוב את צווחת הכאב הנוראית... ``דייייייי תפסיקי - הבנתי.תראי - אני מלא במים...יאללה כבר `סחטי אותי וסגרי עניין...תרדי לי מהנשמה...אוף איתך...חודש נתת לי מנוחה....`` המציאות....סמרטוט הריצפה העצבני שהיה מונח בין שתי ידי...החזיר אותי לכאן ועכשיו...חודש שלם - ``עף`` והנה, עברה יממה לשהותי בארץ...ו...עולם כמנהגו נוהג... אזזזזזזזזז - - - - - חברים יקרים שלייייייייי - אני מה זה מתעגעת אליכם!~ לא יאומן! לא...שרי נשמה יקרה שלי - עדיין לא - לא לשרביט...עשי טובה - תני לנשום קצת אויר...לקחת ``שוונג`` ואז...חוץ מזה שעשית וברור ומובן שתעשי - עבודה נפלאה! לא יכולתי לעשות זאת יותר טוב ממך!!! (טוב, חוץ מהפעמים ש``הצצתי`` וראיתי כאן ש.....חחחחחחחחח - - - - מתה עלייך!) אממממממממממ.....תודה על הקפה - כמה התגעגעתי לטעם...והעוגה של אגוז - וכל הברכות מחממות הלב.....מה לומר לכם - טובבבבבב - טובבבבבבבבבב טובבבבבב שיש כאלו חברים...! שתהיה לכולנו שבת נפלאה קסומה ו.....בואו נעצום יחדיו עיניים - ו....נצא לראות את הפריחה, ננשום אויר צח ....... ונאהב...רק - נאהב... את מה שיש לנו - את עצמינו - את הסובבים אותנו - את ארצינו היפה והאהובה , על - קולות האיבה, השנאה, הצחוק והאהבה.... כמההההה - התגעגעתי!!!!!!!!!! אוהבת מכל הלב - אפרת/איריס.