זהו

[sentohell]

זהו

אבא שלי נפטר היום בבוקר
רק בשעה האחרונה קלטתי שאני לא אראה אותו יותר
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי

 

[saribon]

יקירה - חיבוק גדול.

מה לעשות? בשלב זה בעיקר לנשום. לנשום עמוק. לבכות אם זה עושה לך טוב. לצחוק כשאת מרגישה צורך לצחוק ( אני מבטיחה לך שבמהלך השבעה יהיו רגעים רבים של צחוק וחברותא), למצוא נחמה במקומות שנותנים לך נחמה. אני מניחה שכל בני הבית כואבים ועצובים, ואני מייחלת לכך שיש מישהו בחייך - קרוב משפחה, חבר/חברה -שיכולים להיות לך מקור תמיכה.
אני יודעת שזה קשה ועצוב, ואת מן הסתם מרגישה המומה, ולא מבינה, ולא מאמינה. לא תראי אותו -זה נכון. אבל הייתה ביניכם אהבה - והאהבה הזו קיימת. הזכרונות קיימים, ואני באמת ובתמים מאמינה שכל עוד אדם אהוב, וכל עוד יש מי שזוכר אותו - הוא לא באמת עובר מהעולם. בימים הקרובים מן הסתם תהיי מוקפת באנשים רוצי טובתך - הרשי להם לנחם אותך, לחבק אותך, הרשי לעצמך לבכות. עשי מה שאת מרגישה טוב עבורך.
אנחנו כאן יקירה, מכירים את הכאב שלך. את יכולה לשתף אותנו, לתייעץ, לקטר, לכעוס -כאן הכל מותר.
חיזקי ואימצי.

 

[kmiki]

משתתפת בעצרך הגדול והנורא.

אני נורא רוצה לכתוב לך מילות חוכמה ונחמה, ופשוט אין לי, כי אין כאב גדול, במיוחד בגילך, מלאבד הורה.
אני מאד מצטערת לשמוע, ומקווה שאבא נמצא במקום טוב יותר, אינו סובל, ולא כואב לו.
אני בטוחה שתמצאי דרך לשמור את אבא קרוב ללבך, ואני מציעה לשמור לעצמך כמה שיותר זכרונות ומזכרות, גם בראש, וגם דברים מוחשיים, כדי שיישאר איתך לנצח.
אני מקווה שמסביבך אנשים תומכים ואוהבים שיעזרו לך להתגבר על האובדן הגדול.
אל תדחי על הסף הצעות לטיפול מקצועי, כי זה יכול להיות ההבדל הגדול עבור ההתפתחות שלך הלאה בלי אבא.

 

[ענבר לבקוביץ]

שלום לך

צר לי מאד לקרוא בשורה קשה ועצובה כזו.
לאבד הורה זו חוויה רגשית קשה ומצערת מאד, וכפי שכתבת בכמה מילים מדויקות, התחושה יכולה להיות של חוסר אונים, בלבול, הלם, סערה, עצב עמוק ועוד.
כפי שכתבו לך בחוכמה לפני, אין הרבה מה לעשות במצב הזה.
את צריכה להיות נוכחת במקום הקשה ולדעת שצפויות לך עליות ומורדות, רגשים קשיים והתמודדויות מורכבות.
ההתמודדות היא אינדיבידואלית מאד והקצב הוא אישי, קחי את הזמן שלך להרגיש, להבין, להיות.
את יכולה לדבר, לשתוק, לבכות, להיזכר, הכל בסדר. אין נכון ולא נכון. עשי מה שמתאים עבורך ברגעים הקשים האלו.
אני שמחה שכתבת לנו, יש כאן הרבה אנשים שהיו במצבך (גם אני) ושיכולים להבין אותך, לחבק אותך ולהקשיב לך.
אשמח אם תשתפי אותנו גם בהמשך.
שולחת לך חיבוק חם,
ענבר

 

[LayLadyLay]

אז כמו שרשמו לפני,

אני שולחת חיבוק גדול מאד.
חיבוק מבין- גם אני איבדתי את אבא שלי לפני שנה.
ואני אגלה לך משהו- אני עדיין לא קלטתי שאיבדתי את אבא שלי. הגעגוע הולך וגדל.

אין לי מילים מנחמות או מעודדות. יש לי רק מילות שיתוף והבנה.
מנסיוני, זה תהליך שצריך להתמודד איתו, להתבגר לתוכו ורצוי לא לעשות את זה לבד, אלא בליווי של אנשים קרובים ואהובים ואם אפשר גם איש מקצוע.

אני פה וכל חברי הפורום פה בשבילך.
את גם מוזמנת לכתוב בפרטי אם יותר נוח לך.