תאמיני לי שעדיף בטריות! ../images/Emo190.gif
טיול שנתי של שלושה ימים, חום,זיעה מטורפת, כל מה שאת רוצה הוא את המוזיקה שלך. אתם מגיעים לאוטובוס, מודה לאלוהים שחזרתם בשלום, היום הראשון, לא יכלת להיפרד מהאמפי, את רצה אל המושב שלך, מוציאה את האמפי במרץ, בהתלהבות שלא ניתנת לתיאור, אנשים דוחפים סביבך,מזיעים,רעש,מהומה, ואת רק רוצה את האמפי שלך.. קצת מוזיקה.. להירגע.. את דוחפת את זוג האוזניות לאוזנייך הצנומות אשר בקושי שומעות כבר מן הצרחות האימתניות של הילדים, הדממה לא נשקפת, המוזיקה..הרוגע..מעבר לעולם אחר, רק שלך. את לוקחת נשימה עמוקה,נאנחת, נרגעת מן היום הכל כך מסיבי הזה, את לוחצת בעדינות מרגיעה על הלחצן המעביר את החשמל אל האמפי, ומדליק אותו, את מסתכלת בעיניים שוקקות אל עבר המסך, כדי להעביר אל הלהקה האהובה עלייך, זאת שפינטזת לשמוע כבר שעות שלמות, האמפי נדלק, נמצא על התפריט בעל שתי האופציות המספקות אותך ביותר, אך לפתע! משהו קורה, הדממה אשר הקיפה אותך מתפוצצת בן רגע! מה זה קורה?! את מסתכלת לימין ולשמאל, כולך בבעתה ובהלה, לא מבינה מה קרה, לחץ הדם עולה, האדרנלין עולה, משהו קרה, משהו השתנה, פתאום את חלק מההמון המרעיש כל כך, כולך מבולבלת מן הרעש, עצבנית,חסרת שקט, זזה בתנועות מהירות, מה זה קרה, מה קרה, למה זה קרה?! זה לא יכול להיות. לאמפי, נגמרה הבטרייה. את כולך בהיסטריה! ולפתע, נפשך צונחת למטה. את מבינה, כי שלושה ימים שלמים לא תוכלי לשמוע את המוזיקה המרגיעה והשקטה.. ואין איפה להטעין, אין מחשב בטיול, את חסרת אופציות, חסרת אונים, כאילו לקחו לך את הרגליים, ואינך מסוגלת ללכת יותר, לתפעל, משהו ממך, משהו ממך חסר. זה לא אותו דבר, את לא יכולה להמשיך ככה. את מבולבלת, נסערת, לא מבינה, איך זה קרה? הדמעות מתחילות להצטבר בעינייך, אחת אחרי השנייה מתחילות לזלוג, על עורך החם מקרני השמש החמות והנעימות, מצננות את עורך החלק. טיפה אחת כבר יצאה, זולגת לה, מקצה העין, אל הלחי, אל השפה, טעמה המלוח נוגע בשפתייך. עינייך האדומות, כחרש אל מול ההמון בחוץ. עיניים כה יפות, נהפכו דמעות, עצבות, תמהון. העיניים הדומעות, מתקטנות ומתקטנות, אשר בהדרגתיות נסגרות, שלי לשים לב, ההרגשה הטהורה של הדמעות, כאילו שטפו את עול יומך, עוד שנייה אחת, ועינייך יעצמו לחלוטין. כל רגע, כמו שעה החולפת על פנייך. המחשבות רצות, ההרהורים מכים, ואת, רק רוצה להירגע. השקיעה כבר בפתח, עינייך עוד מסוגלות לספוג את קמצוץ האור שנשאר. בשנייה אחת משתנה האופק, צבעים מדהימים של שקיעה. מבטך העדין, ללא מילים, מראה הכל. עוד שנייה אחת את חושבת, רק אחת. עינייך נעצמות ברכות. מובילות אותך אל האופק. עמוק אל תוך החלומות המדהימים ביותר.. נסחפתי>< XDDD