יש Cliffs Notes ב Los Angeles Times מ 2017...
אודה וגם אבוש, הסידרה הזו נראתה לי מידי טרחנית גם כשקטפתי אותה מהאויר עם אנטנת ה HD (שעלתה $20 ועוד יצאתי פרייר) וגם כשריפרפתי בה באפליקצית PBS בטלויזיה הסופר חכמה (שמכניסה את חז"לינו לפולדר הקטן שלה)
העניין הוא זה. ישנן בארה"ב שתי מפלגות. השיטה היא winner-takes-all. ובפוליטיקה הכל אישי. התוצאה America's Great Divide. זה (כמעט) לא יכול להיות אחרת
ככל שנשיא יצבור השגים ויקדם את האג'נדה (המפלגתית) כך יקטן הסיכוי לשיתוף פעולה דו מפלגתי. ככול שיהיה שיתוף פעולה עם הצד השני, הנשיא יראה פחות השגים ביום הבחירות. זה לא באג של השיטה - זה פיצ'ר.
המאמר מ 2017 מ
Los Angeles Times מנסה לבחון את ההדרדרות בתקופת אובמה. העיקרון ש"הכל אישי" עולה כמעט מכל פסקה.
בהקשר הזה אפשר להיזכר במעלליו של האנטר ביידן. יש דבר אחד שהוא ידע לעשות מצויין. או קי שני דברים. לצרוך סמים וליסוע ברכבת. מה שהביא את בוש הבן למנות אותו ל5 שנים בדירקטוריון אמטרק במטרה לזכות לקצת שיתוף פעולה עם הדמוקרטים.
צריך גם לזכור שלשני הצדדים יד בהתדרדרות.
זה התחיל בזה שברוך אשם... גם הסידרה של PBS מתעכבת על ההשפלה הפומבית של טראמפ ע"י (ברוך) אובמה באותה ארוחה חגיגית. זרע הפורענות נשתל.
