זה בא בהפתעה

מורני !

New member
זה בא בהפתעה

הזיכרון. כי כבר חשבתי ששכחתי, או לפחות התרחקתי מספיק. ובדרך על כביש הערבה, פתאום העיניים שלך הסתכלו עליי, והבטן התהפכה לי. וחשבתי - מה לעזאזל הקשר עכשיו? אני כבר לא מתאפקת להתקשר, או לא לחשוב עלייך, אני מרשה לעצמי, כי אני כבר רחוקה ממך. אני מרשה לעצמי לרצות. את הקירבה, את החום. ואז נושמת עמוק וממשיכה הלאה בכל סידורי היום.
 

behappy

New member
...

איך זה בא לפעמים בקטעים הכי לא צפויים. (פתאום התחלתי לחשוב שגם להגיב לך יכול להעיר את זה פתאום ואולי כדאי בכלל לא להגיב)
 
.

[שיט, איזו הודעה.] וככה את ממשיכה, אה. זה יפה כשיכולים. לא שזה בהכרח עושה את זה לפחות כואב.
 
למעלה