זה בוער בעצמותי, הכעס הזה....
ויכול להיות שהפוסט הזה לא יהיה נחמד כי לא בא לי להיות נחמד.
הבוקר (אחרי שהעמסתי דברים למען הקהילה) הגעתי לבית העלמין הצבאי בק. שאול לאזכרה לרס"ן גיא. איש חיל האויר ש"נפל בעת מילוי תפקידו". בדרך שמעתי על המהומה שסביב נשות הכותל. באזכרה שהיה בה עירבוב של קצינים מח"א, אפורים ושתקנים ושל ידידי משפחה, התבוננתי בדמויות וחשבתי על גיא. המילה "מלח הארץ" לא אהובה עלי משום מה אבל כאן, היה מלח הארץ בטונות. אנשים שקטים, אנשי עמל באויר בים וביבשה (גיא היה גם קשור עם חיל הים). אזרחים עובדים שכל אחד מהם עובד ותורם את תרומתו הקטנה לארץ הזאת. והמשפחה של גיא, הוא והיא קצינים לשעבר בדרגות גבוהות שנתנו את החיים שלהם לביטחון של כולנו. הבן הצעיר אמר כמה פגע בו המוות של אחיו, כמה שינה את התפיסה שלו לחיים, דברים כואבים שדקרו את כולנו.
ואז חשבתי על מה שקורה בירושלים. למה הרבנים האפלים האלה שולחים את הבנות שלהם "להילחם" ועל מה? למה הבנות שלהם בחיים לא יעמדו כאן, בקירית שאול ויבכו את אהוביהם כמו אישתו הצעירה של גיא. זה ברור, כי "אהוביהם" תורמים למדינה בנדנודי לולבים וב"שמירה על תורת ישראל", כלומר ביריקות על נשות הכותל שאני בטוח שכל אחת מהן תרמה למדינה או האהוב שלה תורם. והרבנים הישישים שכל "תרומתם" היא לשלוח את חברי הכנסת שלהם, הפורושים האלה שהמילים "אהבת ישראל קודמת לתורת ישראל" הן אותית ריקות במסכת ההתנשאות השפלה שלהם. אלה צאצאי הרבנים שידאו טוב טוב בשעת מבחן לעלות על הרכבת שאירגנו הציונים באירופה ולברוח ולהשאיר את צאן מראיתם לשמד. ועכשיו אתם גוזלים לי את הכותל? הכותל שלי, של גיא, של י' הבעל המנוח של הג'ינג'ית, קצין בתותחנים שתרומתו לעם ישראל שמה בכיס הקטן את כל השטיינמנים והש"ךים? אתם נזכרים פתאום לילל על "מנהג המקום", כשאין לכם מה לאמר על כך שבימי המנדט לא היתה הפרדה ובכלל שאין מניעה בהלכה לאשה לעטות טלית? מה זה מנהג המקום? בואו אסביר לכם מה זה מנהג המקום. המקום זאת ארץ ישראל ומינהג המקום הוא להגן עליה ולתרום למענה. המקום הוא שבנותיכם החסודות ילכו לצבא ויילחמו ויסתכנו כמו שתי בנותיי, המקום הוא האיזון בין החילוניות וערכי הדת. אבל אתם מבזים ומחללים את ערכי הדת שהם "אהבת ישראל".
עמדו שם בבית הקברות עידו, ורן, ספיר וערן ומירי וסמדר. שכבו שם מתחת לאדמה עידו ורן, ספיר וערן, מירי וסמדר וכמובן גם רס"ן גיא. הם לא עמדו מול נשות הכותל. הם עמדו מול המחיר הנורא שאנו משלמים כדי לחיות כאן כמנהג המקום, מנהגנו שלנו.
תחזירו לי את הכותל! בורים ועמי ארצות, נצלנים וטפילים!
ויכול להיות שהפוסט הזה לא יהיה נחמד כי לא בא לי להיות נחמד.
הבוקר (אחרי שהעמסתי דברים למען הקהילה) הגעתי לבית העלמין הצבאי בק. שאול לאזכרה לרס"ן גיא. איש חיל האויר ש"נפל בעת מילוי תפקידו". בדרך שמעתי על המהומה שסביב נשות הכותל. באזכרה שהיה בה עירבוב של קצינים מח"א, אפורים ושתקנים ושל ידידי משפחה, התבוננתי בדמויות וחשבתי על גיא. המילה "מלח הארץ" לא אהובה עלי משום מה אבל כאן, היה מלח הארץ בטונות. אנשים שקטים, אנשי עמל באויר בים וביבשה (גיא היה גם קשור עם חיל הים). אזרחים עובדים שכל אחד מהם עובד ותורם את תרומתו הקטנה לארץ הזאת. והמשפחה של גיא, הוא והיא קצינים לשעבר בדרגות גבוהות שנתנו את החיים שלהם לביטחון של כולנו. הבן הצעיר אמר כמה פגע בו המוות של אחיו, כמה שינה את התפיסה שלו לחיים, דברים כואבים שדקרו את כולנו.
ואז חשבתי על מה שקורה בירושלים. למה הרבנים האפלים האלה שולחים את הבנות שלהם "להילחם" ועל מה? למה הבנות שלהם בחיים לא יעמדו כאן, בקירית שאול ויבכו את אהוביהם כמו אישתו הצעירה של גיא. זה ברור, כי "אהוביהם" תורמים למדינה בנדנודי לולבים וב"שמירה על תורת ישראל", כלומר ביריקות על נשות הכותל שאני בטוח שכל אחת מהן תרמה למדינה או האהוב שלה תורם. והרבנים הישישים שכל "תרומתם" היא לשלוח את חברי הכנסת שלהם, הפורושים האלה שהמילים "אהבת ישראל קודמת לתורת ישראל" הן אותית ריקות במסכת ההתנשאות השפלה שלהם. אלה צאצאי הרבנים שידאו טוב טוב בשעת מבחן לעלות על הרכבת שאירגנו הציונים באירופה ולברוח ולהשאיר את צאן מראיתם לשמד. ועכשיו אתם גוזלים לי את הכותל? הכותל שלי, של גיא, של י' הבעל המנוח של הג'ינג'ית, קצין בתותחנים שתרומתו לעם ישראל שמה בכיס הקטן את כל השטיינמנים והש"ךים? אתם נזכרים פתאום לילל על "מנהג המקום", כשאין לכם מה לאמר על כך שבימי המנדט לא היתה הפרדה ובכלל שאין מניעה בהלכה לאשה לעטות טלית? מה זה מנהג המקום? בואו אסביר לכם מה זה מנהג המקום. המקום זאת ארץ ישראל ומינהג המקום הוא להגן עליה ולתרום למענה. המקום הוא שבנותיכם החסודות ילכו לצבא ויילחמו ויסתכנו כמו שתי בנותיי, המקום הוא האיזון בין החילוניות וערכי הדת. אבל אתם מבזים ומחללים את ערכי הדת שהם "אהבת ישראל".
עמדו שם בבית הקברות עידו, ורן, ספיר וערן ומירי וסמדר. שכבו שם מתחת לאדמה עידו ורן, ספיר וערן, מירי וסמדר וכמובן גם רס"ן גיא. הם לא עמדו מול נשות הכותל. הם עמדו מול המחיר הנורא שאנו משלמים כדי לחיות כאן כמנהג המקום, מנהגנו שלנו.
תחזירו לי את הכותל! בורים ועמי ארצות, נצלנים וטפילים!
