אינתי עמרי
New member
זה היה ביתי
בסופו של דבר, מגיעים למסקנה שיותר גרוע לא יכול להיות. לדעתי אגב זה הפיתרון לכל הצרות של החברה הישראלית, אבל עד שאני יהיה ראש ממשלה זה לא כזה רלוונטי. על מה אנחנו נופלים פה? פרופורציות. מבלי לפגוע בענקית הניתוחים הפלסטיים, זה מה שחסר. למה אני מתכוון? קחו לרגע, אישה. לצורך העניין היא בת 21, השתחררה, כל החיים לפניה, לכאורה צריכה להיות האישה הכי מאושרת בעולם. אבל היא לא. לצורך העניין אני אוסיף שמשקלה הוא 52. משקל לא גדול. לכל הדעות, אפילו קולע להגדרה של כוסית. אבל מה? היא לא מאושרת. מה שכרגע מבדיל בינה לבין אושר וחיים יותר טובים, הם אותם 4 ק"ג. אז אמנם זה תחום שאסור לזכרים לדבר עליו - משקל. בכל זאת בואו נתעמק בזה. אותה בחורה, חוץ מאותם 4 ק"ג אומרת שיש בגוף שלה כל מני דברים אחרים שבגלל היא אפילו לא מסוגלת להסתכל במראה. בתור מי שבחן אותה, שהרי ידוע שזה מה שכל גבר עושה, שהוא פוגש מישהי, להסתכל לה על העניים ולהגיד "היי דנה, אני משה, מזג אויר מעניין הא?". אז אמנם זה לא ככה וכל מה שאנחנו עושים זה לבדוק אם החזיה נפתחת מקדימה או מאחורה.... מבלי לסטות מהנושא, הנקודה היא שהרבה גברים הסתכלו עליה, והרבה הגיעו למסקנה החד-משמעית: מדובר במישהי מאד יפה, "כוסית", מקסימה חמודה ובעצם חלומות של כמעט כל גבר. נמשיך, לצורך העניין המצב הוא שהיא לא מסוגלת לתת לחיים שלה משהו אופטימי. והיא גם פשוט לא מבינה שמה שאומרים עליה הוא נכון. היא נעולה על זה שהיא מכוערת וכו'. הדבר הזה הוא לא רק ספציפי אליה. זאת בעיה ידועה. החוסר בפרופורציות!!! מה? מה עם אותה שמנת על, ששוקלת מעל 95? ומה עם אותה שטוחת חזה שלא מבינה איך מישהי יכולה לבכות כי החזה שלה לא משהו, ומה עכשיו עם אותו ילד בסומליה שאין לו מה לאכול, מה עם אותם מסכנים בדרום מזרח אסיה, שאמנם היה להם הרבה מה לשתות אבל עכשיו הם ללא קורת גג ואוכל? לדעתי אסור לנו להתבכיין על עצמנו יותר מדי. יש דברים יותר גרועים. להפך! אנחנו כן צריכים לקטר, לקלל, לקנא ולהזיל דמעה, אבל 5 דקות אחר כך, להגיד שזה היה יכול להיות יותר גרוע. ותודה לאל (ולש"ס) שאלה הם הצרות שלנו. כי הרי, ברגע שאנחנו עושים את זה, אנחנו גם משלימים עם המצב שלנו. מבינים שהוא יכל להיות יותר גרוע, וגם עכשיו המוח יותר פנוי בלמצוא פתרון טוב לעבר עתיד ורוד יותר. האישה שעכשיו תבין, שאו קיי, אז היא תפתח בתוכנית אימונים ותרד את ה5 קילו, והחייל שיבין שאוקיי, עכשיו הוא בטירונות, אבל הוא יעבור אותה ויהיה לוחם. יש מלאן דוגמאות. אני חושב שבשלב מסוים אם נעשה את זה, נוכל אפילו לפנה (מתנחלים?) מספיק משאבים ואנרגיות לעזור לאחרים. לעזור לאחרים - לאלה שבאמת זקוקים לעזרה הזאת. לאגודות שעושות עבודת קודש בלגמול ילדים מסמים, אוטיזם, התעללויות, בתי תמחוי ועוד... בואו נכניס לכולנו פרופורציות. מספיק שבן אדם יקום בבוקר ויגיד שיכל להיות יותר גרוע, או שנזכיר את זה אחד לשני במהלך היום. בסופו של דבר גם צוחקים מזה. הבת שכרגע במחזור, עם כאבי ראש ובטן עצומים, שהמישהו שהיא יצאה איתו לא מחזיר טלפון כבר שבוע, ושכרגע יש סוף של סרט רומנטי בטלויזיה, מה יכול להיות יותר גרוע מזה? ברגע שהיא תמצא משהו יותר גרוע (למשל שהיא בהריון!), או שחבר שלה הומו (או שניהם ביחד!), היא תבין את זה, תתן חיוך ואחרי 5 שניות תמשיך לבכות. הנקודה שלי היא מובנת. מה עכשיו? ליישם? איך עושים את זה, אני שם בפלאפון שלי שאני מדליק אותו את המשפט: "תמיד יכול להיות יותר גרוע
", אני דואג להגיד את זה לעצמי בכל פעם שאני זוחל מתחת לטנק, או שאני רואה זוג מתנשק, וכו'. מבין שכרגע מצבי הוא מסוים ושאני צריך לשפר אותו וזה מה שאני עושה ומנסה לעשות. תבינו שמה שאתם עכשיו בגיל הזה, 18 והלאה, זה משהו שיהיה לכם עכשיו וזהו. עוד 10 שנים אתם תתגעגעו לשנים האלה על מה שלא עשיתם או על המצבי רוח שהייתם בהם. למרות שהכל חרא, צריכים להיות אופטימיים. זהו, אמרתי מה שיש לי על הלב, ספונטני משהו. מוזמנים להגיב, ועד אז שימו את זה היה ביתי בווינאמפ שלכם בריפיט, התוצאות מרתקות. שיהיה לכם יום טוב עמרי
בסופו של דבר, מגיעים למסקנה שיותר גרוע לא יכול להיות. לדעתי אגב זה הפיתרון לכל הצרות של החברה הישראלית, אבל עד שאני יהיה ראש ממשלה זה לא כזה רלוונטי. על מה אנחנו נופלים פה? פרופורציות. מבלי לפגוע בענקית הניתוחים הפלסטיים, זה מה שחסר. למה אני מתכוון? קחו לרגע, אישה. לצורך העניין היא בת 21, השתחררה, כל החיים לפניה, לכאורה צריכה להיות האישה הכי מאושרת בעולם. אבל היא לא. לצורך העניין אני אוסיף שמשקלה הוא 52. משקל לא גדול. לכל הדעות, אפילו קולע להגדרה של כוסית. אבל מה? היא לא מאושרת. מה שכרגע מבדיל בינה לבין אושר וחיים יותר טובים, הם אותם 4 ק"ג. אז אמנם זה תחום שאסור לזכרים לדבר עליו - משקל. בכל זאת בואו נתעמק בזה. אותה בחורה, חוץ מאותם 4 ק"ג אומרת שיש בגוף שלה כל מני דברים אחרים שבגלל היא אפילו לא מסוגלת להסתכל במראה. בתור מי שבחן אותה, שהרי ידוע שזה מה שכל גבר עושה, שהוא פוגש מישהי, להסתכל לה על העניים ולהגיד "היי דנה, אני משה, מזג אויר מעניין הא?". אז אמנם זה לא ככה וכל מה שאנחנו עושים זה לבדוק אם החזיה נפתחת מקדימה או מאחורה.... מבלי לסטות מהנושא, הנקודה היא שהרבה גברים הסתכלו עליה, והרבה הגיעו למסקנה החד-משמעית: מדובר במישהי מאד יפה, "כוסית", מקסימה חמודה ובעצם חלומות של כמעט כל גבר. נמשיך, לצורך העניין המצב הוא שהיא לא מסוגלת לתת לחיים שלה משהו אופטימי. והיא גם פשוט לא מבינה שמה שאומרים עליה הוא נכון. היא נעולה על זה שהיא מכוערת וכו'. הדבר הזה הוא לא רק ספציפי אליה. זאת בעיה ידועה. החוסר בפרופורציות!!! מה? מה עם אותה שמנת על, ששוקלת מעל 95? ומה עם אותה שטוחת חזה שלא מבינה איך מישהי יכולה לבכות כי החזה שלה לא משהו, ומה עכשיו עם אותו ילד בסומליה שאין לו מה לאכול, מה עם אותם מסכנים בדרום מזרח אסיה, שאמנם היה להם הרבה מה לשתות אבל עכשיו הם ללא קורת גג ואוכל? לדעתי אסור לנו להתבכיין על עצמנו יותר מדי. יש דברים יותר גרועים. להפך! אנחנו כן צריכים לקטר, לקלל, לקנא ולהזיל דמעה, אבל 5 דקות אחר כך, להגיד שזה היה יכול להיות יותר גרוע. ותודה לאל (ולש"ס) שאלה הם הצרות שלנו. כי הרי, ברגע שאנחנו עושים את זה, אנחנו גם משלימים עם המצב שלנו. מבינים שהוא יכל להיות יותר גרוע, וגם עכשיו המוח יותר פנוי בלמצוא פתרון טוב לעבר עתיד ורוד יותר. האישה שעכשיו תבין, שאו קיי, אז היא תפתח בתוכנית אימונים ותרד את ה5 קילו, והחייל שיבין שאוקיי, עכשיו הוא בטירונות, אבל הוא יעבור אותה ויהיה לוחם. יש מלאן דוגמאות. אני חושב שבשלב מסוים אם נעשה את זה, נוכל אפילו לפנה (מתנחלים?) מספיק משאבים ואנרגיות לעזור לאחרים. לעזור לאחרים - לאלה שבאמת זקוקים לעזרה הזאת. לאגודות שעושות עבודת קודש בלגמול ילדים מסמים, אוטיזם, התעללויות, בתי תמחוי ועוד... בואו נכניס לכולנו פרופורציות. מספיק שבן אדם יקום בבוקר ויגיד שיכל להיות יותר גרוע, או שנזכיר את זה אחד לשני במהלך היום. בסופו של דבר גם צוחקים מזה. הבת שכרגע במחזור, עם כאבי ראש ובטן עצומים, שהמישהו שהיא יצאה איתו לא מחזיר טלפון כבר שבוע, ושכרגע יש סוף של סרט רומנטי בטלויזיה, מה יכול להיות יותר גרוע מזה? ברגע שהיא תמצא משהו יותר גרוע (למשל שהיא בהריון!), או שחבר שלה הומו (או שניהם ביחד!), היא תבין את זה, תתן חיוך ואחרי 5 שניות תמשיך לבכות. הנקודה שלי היא מובנת. מה עכשיו? ליישם? איך עושים את זה, אני שם בפלאפון שלי שאני מדליק אותו את המשפט: "תמיד יכול להיות יותר גרוע
