Prof. James Potter
New member
זה היה מפחיד. ../images/Emo16.gif
למי שלא יודע חזרתי ביום חמישי מארה"ב, ואני עדיין בג'ט-לג. לכן, הלילה לא ממש ישנתי. עד אחת הייתי מול המחשב, אחר כך המשכתי לראות הקלטות של "יומטוב", ובעשרה לשלוש סגרתי את הוידאו והעברתי לערוץ 2 ("טוב לנו יחדד...") לראות את הנאום של WWW בוש
. אחרי קליפ מוזר משנות השבעים (?), והקליפ של "קשת" ל-"אומרים ישנה ארץ"
(שנקטע באמצע עם "החדשות 2 - משדר מיוחד"), ראיתי את מה שג'ורג' אמר. 48 שעות. רציתי לעשות ספירה לאחור, אבל השעון מוכן רק עד 24 שעות. לא נורא. נגמר המבזק, העברתי קצת לערוץ 10 ("בשביל זה יש טלוויזיה, או שלא.")- לדיווח שנקטע באמצע של גיל תמרי ("וושינגטון."), אחר כך העברתי לפוקס ניוז ("ווי ריפורט- יו דסייד") וניסיתי קצת להירדם, בזכותו של הג'ט-לג, לא הצלחתי. בסביבות ארבע וחצי בבוקר העברתי לערוץ 3 ("הסדרות הטובות ביותר בעולם- כבר לא."), וסבלתי בצפייה בתוכנית של "ריקי לייק" (וגיליתי שיש אנשים ממש משוגעים בעולם). אחר כך, התחיל "המלון"- תוכנית משנות השמונים שדי אהבתי לראות עוד בחופש הגדול האחרון. ניסיתי להתרכז בסיפור. בכל מקרה, השעה חמש בבוקר. הופס. הממיר הדיגיטלי קפץ לערוץ 11 ("טוב לנו יחד, מזדקנים פה בנחת..."), חשבתי- "נו טוב, עם ערוצי זהב זה הרבה פעמים קורה. גם כן מערכת יש להם.". על המסך הופיעו COLORBARS (למי שלא מבין בתחום הטלוויזיה (וכנראה שגם לא באנגלית
) אלה הפסים הצבעוניים האלה שמופיעים על המסך כשיש "תקלה" בדרך כלל.), בצד ימין למעלה שמתי לב ללוגו מעוצב להפליא ("באג") של "צבא הגנה לישראל". לא ממש קלטתי מה קורה. החלק בדיגיטלי שאומר מה יש עכשיו קצת הסתיר לי את הטקסט, בכל מקרה, אחרי כמה שניות הוא יורד, ואז קראתי את הטקסט הבא-
ניר
למי שלא יודע חזרתי ביום חמישי מארה"ב, ואני עדיין בג'ט-לג. לכן, הלילה לא ממש ישנתי. עד אחת הייתי מול המחשב, אחר כך המשכתי לראות הקלטות של "יומטוב", ובעשרה לשלוש סגרתי את הוידאו והעברתי לערוץ 2 ("טוב לנו יחדד...") לראות את הנאום של WWW בוש
Stand by!! DOVER ZAHAL ULPAN BOR
(בעברית אומר- "סטנד באי (איך מתרגמים את זה?!), דובר צה"ל, אולפן בור (הבונקר בקריה, למי שלא יודע). הטקסט התחלף כל הזמן, אין מקום לכל הטקסט. נכנסתי ללחץ. ניסיתי להעביר לערוץ 2, הוא קפץ לי חזרה ל-11. הבנתי שזה רק תרגיל, ושזה לא הדבר האמיתי (מישהו אמר "חומת ברזל"?), סגרתי את הטלוויזיה וניסיתי להירדם. לא הצלחתי. והנה אני כותב פה את הסיפור החוויתי שלי (אגב, כבר 40 דקות אחר כך, ואני עדיין רועד.).
