היפה במשמר הגבול
New member
זה הסיפור שלי:
הכרנו בתקופה שהייתי בה ממש בדכאון, בדיוק שני בנים אחד אחרי השני עשו לי קטע מסריח, הייתי בסיפוח הכי מבאס בארץ ו"ברחתי" מהבית לשבוע (לא ממש בריחה המשפחה ידעה איפה אני ונתנו לי את הזמן שלי). האמת היא שהכרנו לפני פשוט התקרבנו אז. הוא היה בדיוק בזמן ובמקום הנכון. נראה טוב, אכפתי וממש מתוק! החלטתי להתאהב בו. הוא היה נראה מושג מרוב שהיה נחמד והיה כמו שכבר ציינתי מקסים. עם הזמן ההחלטה הפכה מממהלך מחושב לרגש של ממש. התחלתי להיות קנאית ושקופה, החברים שלו התחילו לזלזל בי בגלל זה והוא די נגרר... באחרונה ערכנו שיחת "דוגרי" והוא אמר לי שהוא לא רוצה להשלות אותי, אבל גם לא לפגוע בי ושכל דבר שאני מרגישה אני יכולה להגיד לו. אחרי עוד איזה שיחה הוא רמז שיש לו מישהי חדשה. אני נשבעת לכם ששמעתי את הלב שלי נשבר!!!
אז היום החלטתי ללכת לדבר איתו - ולהגיד לו שהוא פשוט היה במקום הנכון בזמן הנכון וזה היה יכול להיות כל אחד אחר, שגם אני רוצה שהוא ירגיש איתי בנוח, שזה היה מגעיל מצידי לגרום לו לחשוב איך להסתיר דברים ולוותר על דברים רק כדי לא לפגוע בי ולכן מעתה והילך אנחנו חוזרים להיות ידידים רגילים, והוא גם מוזמן להתייעץ בכל נושא שהוא רוצה - גם על בנות וכאלה. האם אני עושה את ההחלטה הנכונה? האם באמת כדאי לוותר עליו? מה כדאי לעשות?
הכרנו בתקופה שהייתי בה ממש בדכאון, בדיוק שני בנים אחד אחרי השני עשו לי קטע מסריח, הייתי בסיפוח הכי מבאס בארץ ו"ברחתי" מהבית לשבוע (לא ממש בריחה המשפחה ידעה איפה אני ונתנו לי את הזמן שלי). האמת היא שהכרנו לפני פשוט התקרבנו אז. הוא היה בדיוק בזמן ובמקום הנכון. נראה טוב, אכפתי וממש מתוק! החלטתי להתאהב בו. הוא היה נראה מושג מרוב שהיה נחמד והיה כמו שכבר ציינתי מקסים. עם הזמן ההחלטה הפכה מממהלך מחושב לרגש של ממש. התחלתי להיות קנאית ושקופה, החברים שלו התחילו לזלזל בי בגלל זה והוא די נגרר... באחרונה ערכנו שיחת "דוגרי" והוא אמר לי שהוא לא רוצה להשלות אותי, אבל גם לא לפגוע בי ושכל דבר שאני מרגישה אני יכולה להגיד לו. אחרי עוד איזה שיחה הוא רמז שיש לו מישהי חדשה. אני נשבעת לכם ששמעתי את הלב שלי נשבר!!!
