מחשבות כלואות
New member
זה התחיל במבטים
זה התחיל במבטים שעברו ממנה אלי וממני אליה.
יושבים בשני הצדדים של האולם. עוד מעט נתחיל לטעון.
"כבודו.." "חברתי המלומדת טעונת..." "עם כל הכבוד לחברי המלומד אי אפשר לבוא עכשיו ולהגיד..."
אבל בינתיים מבטים.
לומדים להכיר את הצד שכנגד.
המבטים שלי נודדים על כל הגוף שלה.
חצאית שחורה קצרה וצמודה.
חולצה לבנה חצי שקופה.
מבין הכפתורים ניכר שמתחת לחולצה יש רק חזייה שאוחזת בחוזקה בשדיה.
מחזיר את מבטי אליה ורואה שגם היא סוקרת לא רק את הפנים.
מבטה מלווה את העניבה השחורה.
מתעכבת על המכנס השחור.
ועולה בחזרה.
כשעיניה חוזרות לעיני היא מבינה שראיתי שהיא הסתכלה.
לרגע עולה חשש עיניה. אבל מיד הקשיחות חוזרת לתפוס את מקומה.
אין ספק – היא "חיה רעה" באולם בית המשפט!
עוטים את הגלימות. הדיון מתחיל.
היא כולה ברקים ורעמים.
שולטת בחומר. טוענת ללא היסוס.
אבל בסיום הטענות כשהיא מפנה את מבטה אלי
היא רואה אותי מביט בה ישר לעיניים וחיוך קטן של שביעות רצון, של מחשבות כלואות, עולה בין שפתיי.
זה שוב מבלבל אותה....
אני יודע.
את התיק הזה הפסדתי אבל נראה לי שמיד בסיום הדיון מתחיל תיק חדש מסוג אחר לגמרי...
זה התחיל במבטים שעברו ממנה אלי וממני אליה.
יושבים בשני הצדדים של האולם. עוד מעט נתחיל לטעון.
"כבודו.." "חברתי המלומדת טעונת..." "עם כל הכבוד לחברי המלומד אי אפשר לבוא עכשיו ולהגיד..."
אבל בינתיים מבטים.
לומדים להכיר את הצד שכנגד.
המבטים שלי נודדים על כל הגוף שלה.
חצאית שחורה קצרה וצמודה.
חולצה לבנה חצי שקופה.
מבין הכפתורים ניכר שמתחת לחולצה יש רק חזייה שאוחזת בחוזקה בשדיה.
מחזיר את מבטי אליה ורואה שגם היא סוקרת לא רק את הפנים.
מבטה מלווה את העניבה השחורה.
מתעכבת על המכנס השחור.
ועולה בחזרה.
כשעיניה חוזרות לעיני היא מבינה שראיתי שהיא הסתכלה.
לרגע עולה חשש עיניה. אבל מיד הקשיחות חוזרת לתפוס את מקומה.
אין ספק – היא "חיה רעה" באולם בית המשפט!
עוטים את הגלימות. הדיון מתחיל.
היא כולה ברקים ורעמים.
שולטת בחומר. טוענת ללא היסוס.
אבל בסיום הטענות כשהיא מפנה את מבטה אלי
היא רואה אותי מביט בה ישר לעיניים וחיוך קטן של שביעות רצון, של מחשבות כלואות, עולה בין שפתיי.
זה שוב מבלבל אותה....
אני יודע.
את התיק הזה הפסדתי אבל נראה לי שמיד בסיום הדיון מתחיל תיק חדש מסוג אחר לגמרי...
